'אבל למה?'  או  'איך שיחת חולין משנה כיוון…'

מאת : אמא אנונימית

1 ביוני 2014 | 6 תגובות

מתוך הפלה, אובדן הריון

 

היה לי זיכוי לתכשיט שקיבלתי מתנה. טיילתי עם העגלה של התאומים והסתכלתי מבעד לזכוכית בדוכן התכשיטים. מחפשת משהו שימצא חן בעיניי. ואז המוכרת ניגשת. מחייכת. שואלת בני כמה הקטנים והשמות. ואומרת 'תיקחי שרשרת עם תליון ודמויות ילדים'.

ואני אומרת 'לא תודה' ומחפשת משהו אחר לגמרי.

והיא מספרת שגם לה יש בנות תאומות. ומספרת עוד על ילדיה ושוב שואלת למה אני לא רוצה כזו שרשרת.

ושוב אני מסרבת בנימוס והיא שוב שואלת 'למה'. ואני מתחמקת. ובוחרת משהו אחר והיא אומרת 'יש מבצע אולי בכל זאת תיקחי גם את השרשרת עם דמויות הילדים' ואז היא שואלת אם הקטנים הם הלידה הראשונה שלי. ואני אומרת שלא, ואז היא שואלת מה יש לי בבית. ואני משיבה שאין ומספרת שעברתי לידה שקטה של תינוק מת. אם היא כל כך שואלת שתתמודד בעצמה עם התשובות.

היא אורזת את הסט שבחרתי והיא קצת בשוק. לא מרימה עיניים להסתכל עליי אבל ממלמלת שתזכור אותי לתמיד… ואני מקווה שהיא גם תזכור לא לשאול יותר 'למה' כי אני כבר שואלת מספיק 'למה זה קרה'?, 'למה זה קרה לנו'?, 'למה למה למה'.

והדמעות ממלאות את העיניים והקטנטנים מחייכים אליי מהעגלה. והלב – הלב לא מוצא נחת או רגע של שקט. באמת למה..

 

אמהות נוספות כותבות על אובדן הריון:

סיפור הילדה של אמרי דוד / גליה

שנתיים בלי התינוקת שהיתה יכולה להיות לי / נירה טל

נשים שמעניקות ליווי ותמיכה ב'לידה שקטה' / שיר גלבוע

 

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך לאתר, להשתתף בדיונים בדף הפייסבוק ולהירשם לעדכונים במייל medabrot.imahut@gmail.com

 

צילום: Anna Dziubinska

6 תגובות ל- “'אבל למה?'  או  'איך שיחת חולין משנה כיוון…'”

  1. נעה שפר הגיב:

    יקרה,
    שולחת חיבוק גדול.
    רק לומר שגם לי יצא לענות תשובות שהשתיקו כמה מתעניינות למיניהן… יש בזה משהו משחרר 😉
    ״בהריון?״
    ״לא, אחרי הפלה״
    -שתיקה-

  2. אנונימא הגיב:

    חיבוק אהובה יקרה
    3>

  3. בריג'יט הגיב:

    מאחלת לך ריפוי בגוף ובנפש. שתצליחי לעבד את כל הרגשות הקשים שבאים עם האובדן. שבכל פעם שעולה בך הספק או שאלות שמורידות אותך לבור שחור שתזכרי שהכל עוד פתוח לפנייך מה שקרה לך לא מעיד כלום על מה שיהיה.
    הלוואי שפעם הבאה מוכרת תשאל אותך על תליון של תאומים זה לא ירעיד את עולמך אלא תראי את השאלה כשאלה סתם

  4. גמאני הגיב:

    כמעט שנתיים אחרי "הלידה השקטה" של ביתי בשבוע ה40 להריוני, ועדין אחת השאלות הנפוצות שהכי חונקות אותי זה "כמה ילדים יש לך?".
    בהתחלה היה חונק לגמרי, כיום מעיזה בראש מורם גם לענות …
    ומוסיף המחנק ומופיע שוב במפגש עם כתיבת קורות חיים או שאלונים שונים בהם מתבקשת אני לציין את מספר ילדי…

    בתקווה לפחות "לידות שקטות" ליותר אנשים רגישים…

  5. Aileen הגיב:

    Damn, I wish I could think of soimnhetg smart like that!

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

אמא מושלמת? מה זה בכלל?

מאת : הכי אמיתית

1 ביוני 201113 תגובות

מתוך אמהות ובנות, אני אמא מספיק טובה?, לכל אמא

אמא שלי היתה תמיד דמות שאני מעריצה, אוהבת בלי גבול, מכבדת, מעריכה, החברה הכי הכי טובה שלי, תמיד היתה הדמות שצליל קולה היה מרגיע אותי ושתמיד ידעה את הדבר הנכון לומר…. מבחינתי, היא היתה אדם מושלם.

היא היתה זו שתמיד צודקת, שתמיד יודעת.

לא קל לי לדבר על הדברים, כי אני מרגישה שלא משנה איך אציג את הדברים, זה יעשה לה עוול מסוים, והיא באמת אישה שראויה להערצה וכבוד….

איזדורה, מה באת להזכיר לי ?

מאת : לימור לוי אוסמי

14 בנובמבר 20105 תגובות

מתוך התבוננות, למידה, התפתחות, לכל אמא

שבוע שעבר חלמתי חלום שלא זכור לי לפרטיו. הדבר היחיד שאני זוכרת ממנו הוא את איזדורה דנקן רוקדת על במה. האמת ? לא ידעתי שאני עדיין זוכרת את השם שלה ואני לא בטוחה שבחלום ממש ראיתי את פניה, אבל קמתי עם הידיעה שאיזדורה דנקן רקדה את אחד מריקודיה החופשיים על במת החלום שלי. איזדורה דנקן […]

מחשבות על מהפכה

מאת : לימור לוי אוסמי

29 בנובמבר 20125 תגובות

מתוך קוראות לשינוי

אני מסתובבת כבר כמה זמן עם מחשבות על מהפכה.

זה התחיל כשקיבלתי הזמנה ליום עיון בנושא דיכאון אחרי לידה, נושא שקרוב לליבי, ונורא נורא כעסתי. הוצאתי את הכעס כאן ולשמחתי הכעס הניב תגובות רבות.

ברשומה הזאת ביטאתי את הכעס שיש בי כלפי הגישה המסורתית לדיכאון אחרי לידה והצגתי את נקודת המבט שלי בנושא.

נעים לי להכיר

היי, איזה כיף שהגעת.

מעכשיו אפשר להתעדכן בקלות בתכנים החדשים על ידי קליק אחד.

תלחצי כאן: https://bit.ly/2HXueCm

להיות אמא לתינוק ולהרגיש שאני ברכבת הרים

כשמה שעזר בעבר כבר לא עוזר כשאני אמא לתינוק

כלי יעיל להתמודדות עם רגשות אשם