הפלה, אובדן הריון

'אבל למה?'  או  'איך שיחת חולין משנה כיוון…'

 

היה לי זיכוי לתכשיט שקיבלתי מתנה. טיילתי עם העגלה של התאומים והסתכלתי מבעד לזכוכית בדוכן התכשיטים. מחפשת משהו שימצא חן בעיניי. ואז המוכרת ניגשת. מחייכת. שואלת בני כמה הקטנים והשמות. ואומרת 'תיקחי שרשרת עם תליון ודמויות ילדים'.

ואני אומרת 'לא תודה' ומחפשת משהו אחר לגמרי.

והיא מספרת שגם לה יש בנות תאומות. ומספרת עוד על ילדיה ושוב שואלת למה אני לא רוצה כזו שרשרת.

ושוב אני מסרבת בנימוס והיא שוב שואלת 'למה'. ואני מתחמקת. ובוחרת משהו אחר והיא אומרת 'יש מבצע אולי בכל זאת תיקחי גם את השרשרת עם דמויות הילדים' ואז היא שואלת אם הקטנים הם הלידה הראשונה שלי. ואני אומרת שלא, ואז היא שואלת מה יש לי בבית. ואני משיבה שאין ומספרת שעברתי לידה שקטה של תינוק מת. אם היא כל כך שואלת שתתמודד בעצמה עם התשובות.

היא אורזת את הסט שבחרתי והיא קצת בשוק. לא מרימה עיניים להסתכל עליי אבל ממלמלת שתזכור אותי לתמיד… ואני מקווה שהיא גם תזכור לא לשאול יותר 'למה' כי אני כבר שואלת מספיק 'למה זה קרה'?, 'למה זה קרה לנו'?, 'למה למה למה'.

והדמעות ממלאות את העיניים והקטנטנים מחייכים אליי מהעגלה. והלב – הלב לא מוצא נחת או רגע של שקט. באמת למה..

 

אמהות נוספות כותבות על אובדן הריון:

סיפור הילדה של אמרי דוד / גליה

שנתיים בלי התינוקת שהיתה יכולה להיות לי / נירה טל

נשים שמעניקות ליווי ותמיכה ב'לידה שקטה' / שיר גלבוע

 

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך לאתר, להשתתף בדיונים בדף הפייסבוק ולהירשם לעדכונים במייל medabrot.imahut@gmail.com

 

צילום: Anna Dziubinska

6 Comments

  • Avatar

    נעה שפר

    יקרה,
    שולחת חיבוק גדול.
    רק לומר שגם לי יצא לענות תשובות שהשתיקו כמה מתעניינות למיניהן… יש בזה משהו משחרר 😉
    ״בהריון?״
    ״לא, אחרי הפלה״
    -שתיקה-

  • Avatar

    בריג'יט

    מאחלת לך ריפוי בגוף ובנפש. שתצליחי לעבד את כל הרגשות הקשים שבאים עם האובדן. שבכל פעם שעולה בך הספק או שאלות שמורידות אותך לבור שחור שתזכרי שהכל עוד פתוח לפנייך מה שקרה לך לא מעיד כלום על מה שיהיה.
    הלוואי שפעם הבאה מוכרת תשאל אותך על תליון של תאומים זה לא ירעיד את עולמך אלא תראי את השאלה כשאלה סתם

  • Avatar

    גמאני

    כמעט שנתיים אחרי "הלידה השקטה" של ביתי בשבוע ה40 להריוני, ועדין אחת השאלות הנפוצות שהכי חונקות אותי זה "כמה ילדים יש לך?".
    בהתחלה היה חונק לגמרי, כיום מעיזה בראש מורם גם לענות …
    ומוסיף המחנק ומופיע שוב במפגש עם כתיבת קורות חיים או שאלונים שונים בהם מתבקשת אני לציין את מספר ילדי…

    בתקווה לפחות "לידות שקטות" ליותר אנשים רגישים…

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

× את יכולה לכתוב לי לווטסאפ