אני רוצה לתקתק

מאת : אמא של רעותי

8 ביוני 2014 | תגובה אחת

כנראה שהגעת לעולם הזה גם כדי ללמד אותי שיעור בסבלנות

מתוך התבוננות, למידה, התפתחות, לכל אמא

 

אני רוצה לתקתק.

אני רוצה לתקתק כמו שהייתי רגילה: עבודה, לימודים, יוגה, חברות, לרוץ את החיים האלו, להספיק, להיות בהיי.

אני רוצה לישון רק 6 שעות ולקום רעננה ולשים מייק אפ ולהסתדר בשתי שניות ולהיות הכי הכי.

 

אני רוצה לתקתק גם אותך, את ההסתגלות שלך לגן, את העבודה החדשה שלי, את הנסיעות בפקקים את הפליי דייטס ואת החלפת החיתולים.

 

אז אני רוצה.

אבל אותך אי אפשר לתקתק. יש לך מקצב משלך, חייכני ומיוחד, שעכשיו אומר לי עצרי! דרך שלשולים והקאות ודרך מטפלת שמתקשרת באמצע יום עבודה. אני מזכירה לעצמי שקודם אמרת לי שתתהפכי רק ששאת תחליטי. זה אותו מקצב עדין ומיוחד ששמור רק לך, "בשאנטי באנטי" כמו שאני אוהבת לומר מאז שנולדת.

 

אני צריכה להפנים שאני חייבת לתת לזמן זמן, לתת לך להשתלב. החיים עכשיו הם לא מה שהיה:

לא מה שהיה לפני המקסם שנוצר עת הגעת לעולם, לא מה שהיה בחופשת הלידה,  ובטח לא מה שהיה כשיכולתי לחשוב רק על עצמי ויכולתי ליפול ולקום והיתה לכך השפעה בעיקר על עצמי.

 

אבל עכשיו זאת את, יצור מתוק שנותן את הטון. ואת התקתוקים אני יכולה להשאיר לפנטזיה או לכל היותר להיות יעילה יותר, אבל אין להם באמת מקום כי לזמן יש משקל, לתהליך, להסתגלות. בעיקר לטבע שלך.

 

יפה שלי, אין דרך להסביר את הלב שמתרחב לנוכח החיוך שלך, את ההתפעלות מזחילתך על שש, צהלות השמחה כשהסכמת להתהפך. רק את יכולה לגרום לי להתעורר להנקה ברבע לחמש ובכל זאת לשמוח מגרגורי האושר הקטנים שלך.

כנראה שהגעת לעולם הזה גם כדי ללמד אותי שיעור בסבלנות.

 

לבלוג של אמא של רעותי

 

עוד אמהות כותבות על פערים בקצב בהורות:

להיות עוד קצת עם הרגע / לימור לוי אוסמי, יוצרת האתר, מלווה נשים בתהליך ההורות.

איזו מין אמא אני, שלאחרונה מחפשת רק שקט? / ענת

 

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך לאתר, להשתתף בדיונים בפייסבוק ולהצטרף לרשימת התפוצה דרך המייל medabrot.imahut@gmail.com

 

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

נושאים קשורים :

תגובה אחת ל- “אני רוצה לתקתק”

  1. אנונימא הגיב:

    מה אומר, אימא של רעותי,
    מזדהה מהמקום שלי,
    בעבר גם חשבתי שאני "תקתקנית", ואחרי שפיצית נולדה לקח לי שעה לצאת מהבית במקום 5 דקות… עד היום, והיום היא כבר גדולה, זה לוקח זמן. כאילו משהו ביכולת התארגנות שלי השתנה.
    מעבר לזה – איתך. הכל משתנה. היום זה כבר לא אני לעצמי. זוכרת שבחודשים אחרי הלידה, הייתי מתעצבנת על עצמי, על כך שאני לא מרשה לעצמי להתעצבן, כדי שהקטנה לא תשמע אותי כועסת (על השכנים, על אבא שלה, על החיים…) 🙂
    מרגישה שהשיעורים הכי חזקים שלי בחיים, הם עם ומול הילדה שלי.

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

טיפים לימים שאחרי הלידה

מאת : אמא אנג'לינה

11 באוקטובר 20100 תגובות

מתוך הכנה ללידה ולאמהות, הריון

* אם ילדת בערב ואין יועצת הנקה עד הבוקר, תבקשי שיביאו אלייך את התינוק כשהוא מתעורר ותסחטי לתוך כפית טיפות קולוסטרום. בהתחלה הם לא צריכים יותר מכמה כפיות וזה יעודד את זרימת החלב.

* להיעזר ביועצת הנקה בבית החולים.

* טיפ אישי שלי (ולא חייבים ליישם) – אני כן הרשתי שיתנו תמ"ל בלילות הראשונים בתינוקיה (בשילוב עם הנקה במהלך היום) כי הייתי מאד עייפה, וההנקה לא תמיד הולכת חלק על ההתחלה אז במקום להיות מתוסכלת גם הצלחתי לישון בלילה וגם היה לי כוח להתמודד עם ההנקה במהלך היום. היום אני מניקה ללא בעיה.

הגוף שלי ואני נפגשים ומדברים

מאת : שירה דרוקר

1 במרץ 20122 תגובות

מתוך גוף ומשקל, לכל אמא

כבר חוויתי פעמיים הקשבה עמוקה לגוף, מתוך שקט ורגיעה, שהביאה איתה מסר ברור מאוד של מה מרגיש טוב או לא טוב, ומה לעשות כדי לשפר את ההרגשה.

והרגשתי תחושה מדהימה. ממש הרגשתי שחזיתי בנס. הגוף שלי דיבר אלי!!! והוא אמר לי מפורשות מה הוא צריך, וכשעשיתי את מה שהוא ביקש, הרגשתי שינוי לטובה.

הגוף ואני אולי לא אחד, אבל אנחנו מחוברים בצורה מושלמת זה לזו. וכל דבר שקורה בגוף הוא ביטוי למשהו שקורה אצלי בפנים. מבחינה רגשית. וכשיש תנועה ושינוי – יש תנועה ושינוי.

הגוף שלי ואני מתקדמים למקום טוב יותר.

הילדה קיבלה חיסון

מאת : אמא אורית

10 בנובמבר 20109 תגובות

מתוך אחרי לידה, שיהיו בריאים

הילדה קיבלה חיסון. זו כבר הפעם השלישית שהיא מקבלת חיסון (אם לא סופרים את החיסון בביה"ח). אחרי החיסון חזרנו והסתגרנו בבית. אני בלחץ ובסרטים מתופעות הלוואי שעלולות להופיע בעקבות החיסון.

בהתחלה היא הייתה קצת ישנונית וחסרת מנוחה.

בערב היה לי פילאטיס. התלבטתי מאוד אם ללכת אבל כשראיתי שהיא חסרת שקט החלטתי להישאר בבית. לקחנו אותה לטיול בעגלה ותוך שניות היא נרדמה. ראיתי שהיא ישנה לה בשלווה ושוב התלבטתי אם ללכת. התייעצתי עם אמא שלי ובעלי ובסופו של דבר החלטתי ללכת לפילאטיס.

איך שהלכתי היא התעוררה.