לא לכולן מתאים לקבל עיסוי שבדי בספא
מאת : לימור לוי אוסמי
1 ביוני 2014 | 4 תגובות
מבחינתי נשים לא חייבות או לא צריכות להיות רפויות בזמן העיסוי
מתוך גוף ומשקל, התבוננות, למידה, התפתחות, לכל אמא
לפני תקופה מסוימת עיסיתי נשים מסוג עיסוי שבדי. משהו הרגיש לי מאוד מוזר.
למי שלא מכירה, העיסוי שבדי הוא עיסוי שמנים בעל אוסף תנועות קבוע. מה המוזר? שאין כל התאמה אישית בין סוג העיסוי הניתן לאישה שמקבלת אותו, כולן מקבלות את אותו עיסוי.
כמגדילת ראש ואחת שמשתדלת להיות קשובה לעצמי ולזולתי, ניסיתי לפתח לעצמי את הדרך להעניק עיסוי תוך כדי הקשבה לצרכים המשתנים של כל אחת, הקשבה למצב האישי, רגשי וגופני שלה. זה לא נהוג בעיסוי שבדי.
ניסיתי לפתח את הדרך שלי במספר לא מבוטל של מפגשים והרגשתי ממש תקועה, לא זזה. בעיקר הרגשתי שאין שיתוף פעולה מצד הנשים ושהצורך לדייק במגע ממקום קשוב הוא רק שלי ולאו דווקא שלהן. האידיאל שלי היה להצליח לייצר דיאלוג ביני ובין האישה שמגיעה, כזה שיוכל לעזור לי להעניק לה את המגע שמתאים לה. לא ידעתי איך ליצור את הדיאלוג הזה, לא הצלחתי.
להגיד מה נעים ומה פחות נעים בעיסוי שבדי
ברוב המקרים נשים רצו 'פשוט עיסוי' וכששאלתי אותן שאלות מסוימות (שייתכן ולא היו מדויקות מספיק) הן לא ידעו לענות לי את התשובות שהרגשתי שיכולות לסייע לי להעניק מגע מדויק וקשוב יותר.
אני חושבת שאולי הייתה בי מעין ציפייה שנשים תכרנה את הגוף שלהן, כמו בסקס, ותדענה להגיד לי מה נעים להן ומה לא. כמובן שאני לא יכולה להעניק כל דבר וגם לא מתאים לי להעניק כל דבר, אבל הרגשתי שבשביל זה יש דיאלוג.
מצאתי בעיקר מבוכה או חוסר ידיעה. רוב הנשים לא ידעו להגיד לי מה נעים להן ומה לא נעים להן ואני חושבת שאת רובן זה פשוט הביך. מין מצב כזה של 'הכל בסדר, מה שתעשי זה טוב, אני חייבת מגע'. לא הצלחתי להבין. איך זה יכול להיות? הרי עיסוי זה מצב אינטימי, מגע של גוף אל גוף, עירום, חוסר היכרות הדדית ביני לבינה, איך יכול להיות ש'הכל מתאים'? האם אני הרגישה היחידה? האם באמת יכול להיות שכל מגע, בכל קצב ועוצמה, בכל מקום, הוא טוב ונעים ובדיוק מה שצריך כרגע?
מתוך מודעות לאינטימיות בעיסוי, אִפשרתי לנשים להיכנס עם בגדים אל מיטת העיסוי ושאלתי אותן באיזה חלק בגוף הן רוצות שאתמקד, ממה הן מעדיפות להימנע, אם יש משהו שהן יודעות שהן לא אוהבות בעיסוי, במגע. הסתבר שהאפשרות להישאר עם בגד נוסף לתחתונים היה סוג של סטארט אפ. היו מספר נשים שהאפשרות הזאת מאוד עזרה להן להרגיש נוח יותר. חלקן בחרו להוריד פריט לבוש מסוים תוך כדי העיסוי וחלקן בחרו להישאר עם הבגד עד סוף העיסוי. בקשה כל כך טריוויאלית ופשוטה בעיניי שיכולה לאפשר לאישה להרגיש בנוח עם הגוף, המרחב והמטפלת.
בזמן עיסוי שבדי הן חשבו על דברים שהפתיעו אותי
מכיוון שהזמנתי נשים ויידעתי אותן שאני משתדלת להעניק מגע קשוב, אני חושבת שהיתה להן יותר לגיטימציה להגיד לאחר העיסוי את מה שהן הרגישו בזמן העיסוי. כל כך הפתיע אותי לשמוע את מה שאמרו. רבות מהן הוטרדו מאיך אני מרגישה בזמן העיסוי. היו עסוקות בהאם נעים לי, האם טוב לי, מה אני חושבת עליהן והוטרדו האם הן משתפות פעולה בצורה מספיק טובה. או בקיצור, היו עסוקות ב'האם הן מעוסות מספיק טובות', כאילו רצו להיות קליינטיות מאוד טובות עבורי.
דבר נוסף שהטריד אותן מאוד היה שהן לא היו מספיק רפויות, למי שהרגישה שהיא לא רפויה דייה. מוזר, לא? אני מבינה שכביכול הולכות לעיסוי כדי להירגע, לקחת זמן שקט, להרפות, אבל האם זה לא הכי טבעי שבעולם שלא להרפות?
בעקבות זה, התחלתי להגיד בשיחה שלפני העיסוי שמבחינתי הן לא חייבות או צריכות להיות רפויות, שמבחינתי זה לא מדד להצלחה. אני מרגישה שזה מאוד טבעי ואפילו טוב שיש בתוכנו מנגנון שלא מאפשר לנו להרפות כשאנחנו במצב אינטימי עם אישה שאנחנו לא מכירות. יש בזה משהו מאוד בריא לגוף שהוא בדריכות, אחרת הוא היה מאפשר לכל אחת ואחד לעשות כרצונו בגופנו. האם אנחנו רוצות בכך?
לעבור ממתח להרפיה
היו פעמים שבהם שמתי ידיים על הבטן של האישה במשך דקות ארוכות, בלי עיסוי ובלי כל תנועה, כי הרגשתי ששתנו צריכות את זמן המעבר הזה בין מתח להרפיה. היו פעמים שרק ליטפתי בעדינות את גופה מעל הסדין והשמיכה, רק כדי לקחת את הזמן להירגע, לקבל מגע אחר, עוטף ומכיל.
אני מרגישה צורך לכתוב את כל זה בעקבות מכתב שכתבה לי אחת הנשים שהייתה ורוצה להזמין לבדוק האם השטאנץ הזה מתאים לכן, האם הוא מכבד אתכן ואת גופכן, האם הוא קשוב לכן, האם זה הנתיב שמתאם לכן כדי להרפות, להשתחרר, לקבל אהבה ולהיות בשמחה.
הנה דבריה של האישה:
"לימור יקרה, רציתי לשתף אותך בחוויה שהייתה לי היום.
היום קיבלתי עיסוי בספא של בית מלון. העיסוי האחרון שקיבלתי, וגם הכמה שלפניו, היה ממך. היו לי אז תגליות מדהימות עם עצמי בנוגע לאופן שבו הרגשתי בעת קבלת עיסוי בעבר, לקושי שלי לשחרר ולהרפות, לביקורת העצמית שלי בזמן העיסוי ותחושת מודעות גדולה לזה שאני לא מסוגלת להרפות, ולזה שתמיד יצאתי מעיסוי עם תחושה לא נעימה כזאת, שמישהו זר נגע בי, שהגוף שלי לא קיבל טיפול "אישי" אלא קיבל בדיוק אותו טיפול כמו כל גוף אחר ששכב כאן על השולחן לפניי, ולזה שלא הייתי בסדר כי לא הצלחתי להתרכז וליהנות מהמגע, והייתי רק עסוקה בלהיות מודעת לכל מיני דברים וקפוצה ולא רפויה ומלא מחשבות עברו בראש במקום להתרוקן.
בהתחלה, כשהיא עיסתה את הגב, היו מקומות שממש כאבו. ממש הקפיצו אותי וכווצו והייתי חייבת להחזיק את עצמי חזק כדי להתגבר, והיא אמרה כמה פעמים "תרפי, תרפי". הרגשתי שאני מצליחה לקבל את עצמי כמו שאני, ולא היה אכפת לי כמו פעם שאמרה, או מה חשבה עליי. לא הרגשתי שאני לא בסדר או משהו כזה.
היה רגע אחד בעיסוי כששכבתי על הבטן והיא סיימה עם הגב ועם הזרועות שבו היא פתאום הורידה לי את הגומייה מהשיער, פרעה את שיערי, עיסתה את הקרקפת באצבעותיה, ואני הייתי מופתעת. לא ציפיתי לזה, ופתאום… ואם הייתי מישהי שלא אוהבת שנוגעים לה בשיער? האם הייתי צריכה לצפות מראש שהיא תעשה את זה ולבקש להימנע?
איך אפשר לדעת לפני שהעיסוי מתחיל מה יקרה בו כדי שאוכל להגיד מה כן ומה לא מתאים?
איזה מן דבר מוזר זה להפקיד את הגוף שלי (וגם את הנפש כי ברור שהם מחוברים) בידיים של מישהי שאני בכלל לא מכירה?
במהלך העיסוי הרגשתי הרבה פעמים שבא לי לדבר איתה, להכיר אותה, שתכיר אותי, לשאול אותה על הגוף שלי, לא דיברתי. גם לא כשהעיסוי נגמר.
אני מרגישה שיש לי קושי לקבל טיפול במגע כזה. מצד שני מרגישה שהגוף שלי זקוק לטיפול כלשהו…
מקווה שאמצא את הדבר הנכון.
תודה ענקית לך על הדרך הזאת שאני הולכת בה ומקשיבה לעצמי ולגוף שלי".
תודה לכן,
לימור
לימור לוי אוסמי, מלווה רגשית בהורות, יוצרת האתר.
עוד פרסומים בנושא עיסוי וגוף :
מתי עיסוי נשים בהריון הופך להטרדה מינית? / לימור לוי אוסמי
הגוף שלי ואני נפגשים ומדברים / שירה דרוקר
צילום: Unclesam
This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.
נושאים קשורים : בקצב החיים- לימור לוי אוסמי
מקום מאוד מוכר. אני אפילו בספא לא יכולתי להעניק מגע דומה לכל אדם. תמיד הייתי קשובה ושיניתי את הדרך, העוצמה, הקצב, מאחד לאחת. הפידבקים היו חזקים מאוד בעקבות כך וגם הטיפים זרמו יפה… יש נשים שאמרו לי לעשות להם מגע חזק מאוד ואמרתי להן שלדעתי הן דווקא זקוקות לרוך, למגע מלטף יותר. בהתחלה הייתה התנגדות אבל כשכיוונתי אותן לנשום ולהתבונן בחלק הזה שרוצה חזק, פתאום משהו בהן השתחרר. חלקן בכו ואמרו שהן מתקשות כל-כך פשוט להניח לי לגעת בהן. שהן רוצות כל הזמן להיות בשליטה. ולדעתי גם זה בסדר. אני באופן אישי לא מרגישה בנוח בספא. הרבה יותר נעים לי מגע של אדם שאני מכירה ומעדיפה שיאצו ולא עיסוי בעירום. פעם פחות הייתי קשובה לעצמי אבל היום אני יודעת יותר מה נכון לי ומהמקום הזה מאחלת לי להיות יותר ויותר קשובה גם לצרכים של מטופליי/מטופלותיי העתידיים. תודה לימור על פוסט רגיש ונוגע.
איזה כיף למטופלות שלך.
את אחת ויחידה במינך.
הלוואי והמהות שלך, הגישה שלך, תתפזר עוד ועוד בעולם, ותדביק עוד אנשים ברגישות המאוד מיוחדת שלך, לימור…
אני לא אוהבת עיסויים, כי המגע מבחינתי פולשני מדי ולא מתחשב בי, ברגישויות שיש לי בגב, ברגליים… עיסוי – זה רק בן הזוג שלי.
ממטפלות אחרות – רק שיאצו, וגם זה לא מכל אחת.
טיפולים במגע הפכו למן משהו מאוד עממי, מסחרי… כמו שאת כותבת – משהו מאוד כללי.
אני כבר לא מדברת על כל מיני הטרדות שקורות תוך כדי עיסויים (שגם מזה "נהניתי" פעם כגיל שהיה צעיר מדי מכדי לדעת איך להעמיד גבול ברור וחד משמעי).
הלוואי והגישה שלך, המגע שלך (הפיזי והרגשי והנפשי) היה משהו שהיה נלמד כחלק בלתי נפרד מלימודי הטיפול במגע בכל מקום…
תודה 🙂