הולדת התינוק היא מאורע משמח- אבל היא גם לא.

לידת התינוק לא מביאה רק שמחה ואושר, אלא גם עצב, קושי יומיומי, חוסר הנאה, עייפות בלתי נגמרת, התנפצות פנטזיית האמהוּת, אובדן הזהות הקודמת, רצון להיות לבד, העדר הנאה מהתפקיד האימהי, העדר אהבה כלפי התינוק, כעס וקנאה כלפי בן הזוג ועוד המון חלקיקי חוויות ותחושות שמפתיעות, כי לא ידענו שהן אמורות להופיע, הרי למדנו שאמהות היא הגשמת הייעוד הנשי.

בשנים האחרונות ישנה כתיבה הולכת וגוברת המציפה את נושא הקושי שאחרי הלידה, אז למה עדיין רובנו מלאות באשמה כשתחושות הללו נחוות בתוכנו? האם עוד לא הגענו לתקופה בה אמורה להיות הבנה טריוויאלית שקושי אחרי לידה הוא טבעית וחלק בלתי נפרד מההסתגלות להורות?

כשנולד לנו ילד אנחנו חוות מחדש את הרגשות שהיו לנו בילדותנו. אנחנו חוות אהבה עזה, שנאה וכעס לא מדוללים, וגם פחד וחרדה נוראים; אנחנו מסוגלות לנוע מרגש קיצוני אחד לרגש קיצוני אחר תוך דקות, בדיוק כמו ילד.

– החיים אחרי הלידה. קיית פיג'ס –

למה עדיין רוב האמהות מלאות אשמה על תחושות שעולות בהן?

אם ננסה להסתכל על זה מנקודת מבט קצת אחרת, נוכל להבין שהמצוקה הרגשית הגדולה ביותר, זאת שמחוררת את הנפש, היא לא בגלל הימצאותן של התחושות הקשות –אלא דווקא בשל המחשבה שהן לא אמורות להיות.

כשעולה בנו תחושה קשה, כזאת שאנחנו מרגישות שלא אמורה להיות אצל 'אמהות טובות', אנחנו מתחילות לתהות 'מה לא בסדר איתנו?', ובמהרה נכנסות למעגל האשמה, הבושה וההסתרה ומתנהלות עם מה שמרגיש כמו מפלצת קטנה/גדולה בעודנו מנסות להעמיד פנים שהכול ממש בסדר.

כדאי שלא נשכח. כשאנחנו הופכות לאמהות, משהו חשוב מתרחש בחיים שלנו, והוא לא התוספת הכמותית של עוד תינוק או תינוקת במשפחה. מתרחש בתוכנו שינוי אישי נפשי משמעותי שהוא לא רק קל, ולא רק שמח, ולא רק מרחיב את הלב, אלא הוא גם מתיש, אינטנסיבי, מפחיד, מעלה חרדות וגובה מאיתנו מחירים אישיים, חברתיים, זוגיים, כלכליים ותעסוקתיים.

ההורות לא דומה לפירסומת

אנחנו נכנסות לעידן הפתיחות, עידן שבו הכל נהפך ליותר גלוי ופחות מוסתר. אנחנו אט אט מוכנות להיפרד מהדימויים שינקנו בילדותנו ופתוחות יותר להבין שמותר שיהיה לנו קשה, מותר לרצות להיות לבד, מותר לרצות לברוח ולא לחזור, מותר להתחרט, מותר לכעוס, מותר להתייאש. מותר. לא, זה לא פוגע בתינוק או בתינוקת כשאנחנו מרגישות. להרגיש תחושות מעולם לא הייתה בעיה.

אני חושבת שבשלב הראשון האומללות שלי הייתה הרבה יותר גדולה מן ההנאה.

– החיים אחרי הלידה. קיית פיג'ס –

ככל שאנחנו נשכיל להבין שאמהוּת אחרי לידה היא לא רק אושר ומימוש, אלא אחת התקופות הקשות בחיינו הבוגרים, כך יש סיכוי גדול יותר שנוכל להתמודד בצורה קלה יותר עם תחושות עוצמתיות שגואות בנו, שנדאג לתמיכה טובה עבורנו ועבור המשפחה בשנה שאחרי הלידה, שנוכל להכניס חמלה ורכות כשדברים יוצאים משליטה ורחוקים מאיך רצינו שייראו.

מותר לך להרגיש, מותר לך לחוות קושי ותסכול, מותר לך להיות עטופה ונתמכת בתקופה הזאת, ממש כמו שאת דואגת לתינוק או לתינוקת שלך. גם את גדלה כאמא, גם את לומדת, מגששת, נופלת ומבינה בכל יום מי את בתוך המציאות החדשה שנכנסת אליה. אני יודעת כמה זה מכאיב, מאכזב, מתסכל להרגיש תחושות שלא חשבת שתרגישי. ויחד איתן, עם כל תחושה שאת מרגישה עכשיו, תזכרי – את אמא נהדרת, מותר לך להרגיש את הכול.

את הפרטים על תהליך הליווי איתי לנשים בהריון ואחרי לידה, אפשר למצוא כאן.

שלכן,

לימור

לימור לוי אוסמי, מלווה רגשית נשים בהריון ואחרי לידה, יוצרת האתר, בכרכור ובשיחות וידאו. יוצרת האתר. אפשר לסמס לי לטלפון 052-2835020

מאמר נוסף שכתבתי:

אלו כאבים רגשיים יש בהריון ועד שנה אחרי הלידה, ואיך אפשר להימנע מ'סבל עודף'?

הכתבה פורסמה לראשונה באתר מאקו