מאוד קשה לי עם השעון שמתקתק | אימהוּת בוגרת

מאת :

6 ביולי 2014 | 6 תגובות

מתוך להביא עוד ילד?, לכל אמא

 

שלום אימהות,

הפוסט שלי פונה לאימהות המבוגרות יותר בינינו.

אני בת 40 בעוד כמה ימים. יש לי בת אחת, בת שנתיים וחצי (בחינוך ביתי).

כשהייתי בהריון איתה, הייתי בטוחה שכשנה-שנה וחצי אחרי שהיא תיוולד, כבר אהיה בהריון עם השני/ה.

לקח לי המון זמן להתחיל ליצור איזון מחדש בחיים שלי אחרי הלידה, ועם כל כמה שאני מאושרת בלי סוף מהאהבה שלי כלפיה, ומהקיום שלה בחיינו, כרגע אני מרגישה שאני לא בשלה לעוד ילד.

אני מרגישה שאם היו לי עוד שלוש שנים, זה היה הרבה יותר נכון.

מאוד קשה לי עם השעון שמתקתק, עם ההתלבטות הבלתי נגמרת הזו, כן יהיה עוד אחד, לא יהיה עוד אחד, טוב, כן יהיה אבל מתי…

ומאוד הייתי רוצה לדבר עם אימהות במצבי. אימהות שהגיל הביולוגי שלהן דומה לשלי, ומתלבטות.

אפשר כאן ואפשר באי-מייל.

 

תודה,

אביגיל

nuyoga@gmail.com

 

 

:עוד אמהות כותבות

לא מסוגלת לחשוב על להביא עוד ילד לעולם / אמא אנונימית

תביאו שניים, תביאו שלושה, תביאו ארבעה ילדים / לימור לוי אוסמי, יוצרת האתר, מלווה נשים לקראת ובתהליך ההורות

בשם אלוהי השחלות/ לי-את דנקר

בבקשה תפסיקו להעביר ביקורת / שירה דרוקר

 

גם את מוזמנת לכתוב את עצמך, להשתתף בדיונים כאן ובפייסבוק ולהצטרף לעדכונים במייל דרך רשימת התפוצה

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

6 תגובות ל- “מאוד קשה לי עם השעון שמתקתק | אימהוּת בוגרת”

  1. לי-את דנקר הגיב:

    אני בת 41 בשבוע 23. ההתלבטויות שלך ראויות בהחלט. עם זאת כל אחת בגילנו נמצאת בססטוס שונה למרות גילה, בעיני הגיל הוא לא שיקול. הבשלות או המוכנות בהחלט כן. על מנת להגיע להבנת הבשלות או המוכנות נדרשת עבודה פנימית ובירור מעמיק שלוקח בחשבון את כל הפרמטרים.
    בסופו של יום לא מדובר רק בעוד תינוק, אלא במערך חיים שלם שאת חיה בתוכו.
    מזמינה אותך לבדוק או להכיר אותו היטב, זה יעזור לך מאוד.
    לבד או בתהליך מסודר אחר שתבחרי, את יודעת מה נכון לך.
    כתיבת הפוסט הוא בהחלט קריאה פנימית וחשובה שלך…

  2. איילת הגיב:

    אני בת 42, סביב גיל 41 הייתי בהתלבטות גדולה לגבי השלישי,
    את הבת ילדתי בגיל 35.5 ולמרות הקושי של ההתחלה, פחדתי שככל שאני אחכה יותר, יהיה לי יותר קשה לחזור לזה והאמת שכל כך צדקתי, אני שמחה שעשיתי את השני בהפרש של שנה ו-11 כי למרות הקושי המטורף בהתחלה עכשיו זה נהדר,
    וזה נכון שככל שחיכיתי יותר כבר לא יכולתי לדמיין את עצמי עוברת שוב שוב והחלטתי שלא יהיה שלישי- למרות שבעלי מאוד רצה.
    אני לא יכולתי לחשוב על להשאר עם בת יחידה (למרות שאני מתביישת להודות שהיו ימים אחרי לידת השני שממש פינטזתי על מה היה יכול להיות עכשיו אילו הייתי רק עם בת אחת) בסופו של דבר אני שמחה שהם שניים וקרובים בגיל, הם מעסיקים המון אחד את השני, גם רבים המון ,אבל בעיקר משתלבים נהדר ומעסיקים אחד את השני וזה משחרר אותי מלהעסיק כל הזמן- הכוונה ביומיום. תבדקי טוב עם עצמך איך את מדמיינת את המשפחה שלך בעתיד, והאם את יכולה לדמיין את זה שיהיה רק ילד אחד או שבתחושת הבטן שלך את רוצה עוד אחד?

  3. כרמית הגיב:

    מרגישה שאת מדברת מגרוני..אוטוטו בת 40.אמא לנסיך בן 10 חודשים.ממש דילמה.עדיין עסוקה בארגון חיי החדשים כאמא ומחוגי השעון מהדהדים…לא רוצה להשאיר אותו כילד יחיד ,אבל אחרי לא מעט זמן שחיכינו לנסיך הזה,לא יודעת אם נכון לחכות

  4. ארץ הגיב:

    קרובה לגיל 40. ולי בת אחת בת 5 וחצי. אני גרושה ומקווה שאוכל ליצור עבורנו משפחה גרעינית עם בן זוג וואחים או אחיות. מבינה מאוד את ההתלבטות- הטיפול בתינוק ועוד ראשון יכול להיות חוויה הכי מדהימה וגם הכי מטלטלת. מבינה את הרגשתך אבל שתדעי שהם גדלים מהר…גיל שנתיים עצמאיים יותר וזה הופך להיות הרבה יותר קל ככל שהם גדלים. בגלל הגיל אני לא הייתי מחכה. אבל בלי לחץ תני למחשבות ולחששות לשקוע ואז תחליטי.

  5. מיכאלה הגיב:

    היי אני רוצה לשתף אותך מהנסיון שלי, אני בת 45 חד הורית, יש לי ילדה בת שלוש. בשנתיים האחרונות ביליתי בנסיונות להכנס להריון. זו היתה התקופה הכי קשה, מטלטלת, רגשית פיזית נפשית, קשה לתאר את מה שטיפולי פוריות עושים (אולי מי שעברה את זה יכולה להעיד).

    בכל מקרה, מבחינת פוריות אין לי בעיה, על פניו אני מאד פוריה, הזרע של התורם הוא זרע משובח מבחינת האפשרות להכנס איתו להריון ועדיין, לא הצלחתי. כשזה קורה, את מנסה לחשוב מה היה קורה אם הייתי מתחילה מוקדם יותר, את מבינה שהחל מגיל 40 (וגם לפני) הגוף של האשה מתדרדר מבחינת פוריות, גם אם את מרגישה צעירה, זה לא משנה כלום לביציות שלך שכבר ממש מבוגרות בגיל הזה. כל חודש הוא קריטי, כל חודש מוריד את אחוז הסיכוי להכנס להריון.

    אז נכון, אני נכנסתי להריון בגיל 41 יחסית בקלות אבל זה לא אומר כלום. אני רק רוצה להעלות למודעות שהגיל הוא פקטור מאד גדול בכניסה להריון, ההבדל בין כניסה להריון ביחסי מין לבין כניסה להריון בטיפולי פוריות הם תהומיים!

    אם את רוצה ילד, לכי על זה עכשיו, גם אם את לא מוכנה נפשית. כי אחר כך הדרך היא יותר קשה, ואף אחד לא מבטיח לך כלום. תחסכי את זה מעצמך, אם תדחי יכול להיות שלא תצליחי.

    אני לא הצלחתי. למרות הדרך הארוכה והקשה מנשוא שעברתי. הגעתי לנקודת הסיום בלי תוצאות, בלי הריון, בלי ילד. אל תדחי.

  6. אביגיל הגיב:

    שלום אימהות יקרות,
    מבקשת להודות לכל אחת ואחת מכן.
    כל אחת מבטאת קול אחר בתוכי… ויש משהו מרפא בלקרוא את כל הקולות, אפילו אם הם שונים.
    תודה לכן.
    אני עדיין בתהליך שלי, בהתלבטויות, במחשבות…
    כנראה שזה חלק בלתי נפרד מהכל.

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

לבחור מהבטן- האם את מממשת את זכות הבחירה שלך בלידה ?

מאת : שירה דרוקר

21 באוקטובר 20123 תגובות

מתוך הריון, חופש בחירה בלידה, קוראות לשינוי

הבעיה הגדולה בעיניי היא שבמצב הנוכחי, שבו זכויות נפגעות מדי שעה בחדרי הלידה בישראל ובעולם, יולדות כלל לא מודעות לזכויות שלהן. לא מודעות לכך שמבוצעות בגופן פעולות בעלות השלכות עליהן ועל תינוקן, לפעמים ללא הסכמה מפורשת או תוך מסירת מידע לא מדויק שיוביל אותן "לקבל החלטה" אחרת משהיו מקבלות אם היה בידיהן את כל המידע.

הבת שלי התחילה ללכת

מאת : מירב שרייבר

20 ביוני 20122 תגובות

מתוך איפה אני בתוך האמהוּת?, לכל אמא

היא עדיין לא חופשייה לצעוד בעצמה ללא היד שלי, ולעיתים גם לי יש רצונות משלי במיוחד כאשר המטלות האחרות בחיי, דברים פשוטים כן, כביסה, נקיון, בישול, עבודה, בן זוג, מייליים וכו' עומדים ביני לבין כף ידה המושתת אלי מוכנה למשוך אותי אל היעד הבא.

לא אשמה | לעשות או לא לעשות היפוך עובר?

מאת :  עינת מרמת הגולן 

10 בינואר 2016תגובה אחת

מתוך ניתוח קיסרי, סיפורי לידה

הלידה הראשונה הייתה בניתוח קיסרי כי התינוקת הייתה במצב עכוז.
שאלו אותי על היפוך ומכל החפירות באינטרנט נראה היה שאם היפוך אז רק אצל מישהו ספציפי בירושלים.
וגם זה לא הכי נעים ואפילו אם עושים היפוך יש מצב שהעובר יחזור לעכוז.
כל הסימנים אמרו לי שלא לעשות היפוך.