רגע לפני פרידה שלישית, מכתב לאורי בני הקטן

מאת : רעות אביב

31 באוגוסט 2014 | 0 תגובות

מתוך הילדים בגן ובבית ספר, לכל אמא, עמוד הבית

לאוריק שלי

אתה רק בן 10 חודשים, ואנחנו כבר למדנו מיני פרידות.

את הרחם עזבת, ויצאת בצרחה ושמחה אל אוויר העולם. ערום ומלוכלך נחת עליי, עם קול בכי חלוש, שחקתי באצבעותיך הקטנות, התפעלתי ולא האמנתי שאתה הקטן זה שבעטת וסובבת לי איברים פנימיים במשך חודשים. אביך צחק צחוק גדול, ודיבר אליך מילים משונות על העולם שעוד רגע תפגוש.

(פרידה ראשונה)

 

6 חודשים הסתכלנו זה על זו במיטות הצמודות, למדת להתגלגל לעברי בלילה, לחום הגוף והחלב. למדנו להתעורר לבכות ולחייך ביחד, עד שהבטן אמרה לי שדיי, אנחנו זקוקים למרחב. אתה ואני צריכים לישון ולא להתחבק כל הלילה. עברת למיטה הגדולה, לחדר ליד. בכיתי המון, התגעגעתי וחסרת לי. אתה למדת לישון יותר טוב.

(פרידה שנייה)

 

ועכשיו, ממש עוד יומיים אתה הולך לגן. אתה הקטן, היפה, הרך. אני כל כך מתרגשת ופוחדת ומוצפת שלא מצליחה לכתוב על הפרידה הבאה שלנו. חוששת.

שלא יבינו את השפה שלך, שלנו. מתי אתה רעב? או עצוב? איך תירדם?

התרגלתי כל כך לימים המשותפים שלנו, לימים הטובים, הארוכים, המשוגעים, המתישים והמעייפים כל כך.

אוהבת לפגוש אותך אחרי שינה טובה. עומד במיטה ומחייך, שמח לפגוש בי.

אוהבת לראות את הדברים הקטנים שאתה לומד כל יום, ולהיות מוקסמת מהם

אוהבת לחזור להיות גם קצת ילדה איתך- לשיר ולזחול, להוציא לשון ולעשות קולות.

יש בי אהבה כל כך גדולה. לא ידעתי שאפשר לאהוב כך.

אורי שלי,

אתה גדל, ואני צריכה ללמוד להיפרד, וגם אתה.

שבוע הבא כל אחד מאיתנו יתחיל תקופה חדשה ומרגשת בחייו.

ואמא אוהבת אותך, ושומרת עליך מכל רע.

(רגע לפני- פרידה שלישית)

 

 

עוד אמהות שנפרדות:

גן בפעם הראשונה/ אביבית זהבי בינשטוק

כשהבית ריק.. הבית ריק| הילדה נכנסת לגן/ ליטל אוהב ציון

אמא בקליטה / הילה גלסר

 

ועוד במדור 'גן ובית הספר'

צילום: Galina Barskaya

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

אוצרות סטטוס: תערוכה עלינו, האמהות

מאת : שירה ריכטר

17 במרץ 2011תגובה אחת

מתוך אחרי לידה

אמהות זה סוג של מוקש. כי האמהות היא פרה קדושה. קדושה מידי. מרוב שהיא קדושה, אין לה זכות קיום משל עצמה. וגם אין לה ערך כלכלי. האמא מצולמת מכל זווית אפשרית- מוכרת תחליפי חלב, או אהבת אם, אבל הזווית הספציפית ואינדווידואלית שלה עדיין לא מספיק מתוקשרת. לא מספיק מצוירת. לא מספיק בסרטים. לא מספיק באמנות.

אם אעז להרגיש באמת

מאת : רעות שלומי רסלר

1 בפברואר 20152 תגובות

מתוך אחרי לידה, פחדים וחרדות אחרי לידה

בדרך כלל אני אישה שמחה, מאושרת, חיה בעולם בתחושה שהשמיים הם הגבול עבורי

ושקבלתי קלפים טובים בעולם הזה: אני בת בכורה להורים צברים, מוקפת במשפחה גדולה ואוהבת, תמיד היו לי חברות טובות, ידעתי ללמוד ולהתקדם בחיים, היו לי רומנים ובני זוג, אני נראית די טוב ואפילו הגשמתי את כל חלומותיי הגדולים כמו טיולים, אהבה וזוגיות, ילדות, קריירה.

ואני יודעת לראות את כל זה. יודעת לראות את כל הטוב והשפע בחיי.

אבל היום החלטתי באומץ רב לנשום ולהתבונן , אולי זה לא מעשה חכם לעשות חודשיים אחרי לידה.

איזו מין אמא אני, שלאחרונה בעיקר מחפשת שקט?

מאת : ענת

29 במאי 201413 תגובות

מתוך אחרי לידה, אני אמא מספיק טובה?, מה עם הצרכים שלי?, רגשות אשם אחרי לידה

חושבת לי איזו מין אמא אני, שלאחרונה בעיקר מחפשת שקט, שיעזבו אותי כבר, שכולם רוצים וצריכים ממני משהו ורק שלא יפריעו לי.

יש רגעים מדהימים באמהות אבל הרבה פעמים אני כל כך זקוקה לזמן לעצמי, לבד, שקט טהור ורחוק…
איפה אני ואיפה הפנטזיה של פעם, של אמא כזאת שהילדים ממלאים את חייה.

נעים לי להכיר

היי, איזה כיף שהגעת.

מעכשיו אפשר להתעדכן בקלות בתכנים החדשים על ידי קליק אחד.

תלחצי כאן: https://bit.ly/2HXueCm

להיות אמא לתינוק ולהרגיש שאני ברכבת הרים

כשמה שעזר בעבר כבר לא עוזר כשאני אמא לתינוק

כלי יעיל להתמודדות עם רגשות אשם