איך לשאול בטבעיות אישה אחרי לידה מה שלומה באמת?

מאת : נועם דרומי

30 בספטמבר 2014 | 0 תגובות

מתוך אחרי לידה, דיכאון אחרי לידה, מבט מקצועי, עמוד הבית, תחושות מגוונות אחרי לידה

 

כשאני פוגשת בעבודתי נשים אחרי לידה (בדרך כלל בטווח של עד 3 חודשים לאחר הלידה) במרפאות בהן אני עובדת כאחות, ישובות על כיסאות ההמתנה, עם תינוקותיהן או בלעדיהם, אני ניגשת בטבעיות לאישה ושואלת אותה: "מה עם הדיכאון והעצב שלך? האם עודם תופסים חלק נרחב מיומך או שהם כבר בדרך ללכת?"

אשתדל לדלג על ה"מה שלומך" הסתמי ובר ההתחמקות בדמותו של ה"בסדר" המחרה מחזיק אחריו באופן אוטומטי פה בארצנו. אגש ישר ולעניין.

על פי רוב השאלה מאפשרת פורקן אמיתי ושיתוף כנה. אין שפיטה, הרי כבר הודנו בקיומו של העצב, אז כל ההכחשות נופלות מעצמן אחת אחרי השנייה. הוא נמצא, הוא נוכח, על כן בואו נכבדו ונתייחס אליהם כולם: אל הדיכאון, העצב, הבלוזיות, הבכי, הכעס ועוד.

 

הדיכאון, העצב, הבכי שלאחר הלידה הם כה טבעיים וברורים. הם שם לדעתי כחלק מתהליך ההריון, הלידה והפוסט הריון. משהו בעיבוד של כל הנשיות והאמהות הזו כנראה דורש שנהיה שם.

ככה הרגשתי זאת אני בגופי בלידת שני בניי וכך, עם התחושה הזו בגוף שזה קיים וטבעי, אני מנסה לאפשר את זה במפגשים השונים עם הנשים במרפאה. זה כנראה איזה שהוא תכנון של הטבע שעדיין לא עמדנו על טיבו. מה פשרו?

מה הוא בא לומר?

זה בדרך כלל לא קורה במחלקת יולדות, שם רובנו עוד אפופות שמחה והתרגשות. זה מגיע בבית, אחרי שהיום יום מזדחל ואנו מגלות שהעולם כמנהגו נוהג למרות שלי יש תינוק לטפל בו ואת 'עצמי' לטפל בה, ועדיין- כמנהגו הוא נוהג.

מעגל הנשיות הכה חשוב, מרכזי, חייתי בחייה של  ילדה-נערה-אישה כנראה נושא בחובו גם את הירידות ההכרחיות האלה של אחרי השיאים הגדולים של חיינו; הריון ולידה. חשוב להתייחס לנפילה שבאה אחרי בטבעיות גמורה (אפילו בציפייה הייתי אומרת), בכבוד, ברגישות בחמלה ובייחודיות לאישה שחשה בו בדיוק כפי שאנו נוהגים בנשים הרות, ערים לכל דבר ושינוי בה.

כחברה שמקדשת הריון ולידה (וזה כבר למאמר אחר) כדאי שלא נזנח את החלק שבא אחרי הלידה, שבו יותר מכל האישה צריכה תמיכה, עזרה, חיזוק וגם ובעיקר נוכחות פיזית קרובה שמאפשרת לה להבין לאט לאט את המציאות החדשה.

 

(הערה- כשהעצב או הדיכאון מופיעים בעוצמה גבוהה ומתמשכים ופוגעים ברווחה הנפשית והאישית של האם או התינוק אפשר לבחור להרגיש טוב יותר באמצעות פנייה לאנשי מקצוע מתאימים).

 

 

נועם דרומי. אחות מוסמכת והומאופתית קלאסית

 

כתיבה נשית נוספת:

 האם קושי וסבל גדול אחרי לידה הוא הפרעה נפשית? / לימור לוי אוסמי

האפשרות לקבל את התחושות ולשתף אותן כמפתח להתמודדות עם דיכאון אחרי לידה / לימור לוי אוסמי

הולדת תינוק היא מאורע שמח- אבל היא גם לא/ לימור לוי אוסמי

הומיאופתיה קלאסית: איך היא יכולה לעזור אחרי הלידה?/ קרן שרגנהיים שלם

 

תמונה: Kiraly Zoltan

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

מהות האמהות

מאת : לימור לוי אוסמי

2 בינואר 20130 תגובות

מתוך התבוננות, למידה, התפתחות, לכל אמא

אמהוּת, פנים רבים לה:
אי-מהוּת= אי של מהות הנוצר מהאמהות
עם האמהות נוצר אי של מהות ממש. אי של אהבה שלא הכרנו, אי של עוצמות, גדילה, עומק, התפתחות, הענקה וקבלה. מהות מסוג אחר, כזאת שמרגיש שאפשר לחוות רק עם האמהות.

'הכנה ללידה'- יש באמת חיה כזאת?

מאת : דנית צור אלמוג

15 במרץ 201110 תגובות

מתוך הכנה ללידה ולאמהות, הריון

* לידה היא טקס מעבר מהותי ולא אירוע רפואי (גם כאשר טיפול רפואי הוא חלק ממנה).
* מהותה של הכנה ללידה היא תהליך גילוי עצמי, ולא איסוף של מידע מיילדותי.
* הכנה ללידה היא תהליך מתפתח ומתמשך (עבור הורים ומדריכות כאחד), ולא תבנית אחידה של מידע ושל טכניקות לימוד.

ספרי, איך זה כשגוף יוצא דרך גוף ?

מאת : מאיה הובני שטיינמן

19 במאי 201110 תגובות

מתוך לידה ללא אפידורל, סיפורי לידה

איך זה כשיש לך זמן את לא ממש כותבת ודווקא עכשיו בשיא העייפות באה לה מתת כתיבה. חמישה ימים אחרי לידה, אני מתעקשת על הכתיבה הזאת הפזורה, הסתורה, זו שחייבת לפרוק רגשות טריים. אומרים שזאת הכתיבה מסוג הנחות ביותר, זאת הכתיבה המשוללת אינטרוספקציה פנימית התבוננות פנימה אמיתית, אבל אני חשה שאני צריכה לכתוב קרוב, במקום הכי אותנטי, שאוכל אח"כ לספר משהו משמעותי לילדים שלי.

אז אולי לא נלחמתי למען השלום, או עשיתי מספיק למען העולם, לפחות אספר על פלא הבריאה, על הלידה המדהימה של יותם, שנולד בעין הסערה ב-12.12.10.