נחת עליי גל של עצב חמישה חודשים אחרי לידה

מאת :

13 בספטמבר 2014 | 5 תגובות

מתוך אחרי לידה, דיכאון אחרי לידה, עמוד הבית, שיתופים אישיים, תחושות מגוונות אחרי לידה

בס"ד

לימור שלום,
מתנצלת שזה לא בקובץ וורד אני עם אמצעים טכנולוגים מאוד מוגבלים. נתקלתי באתר שלך והייתי חייבת לכתוב לך. אני אישה חרדית בת 31 בעלת תשובה לאחר לידה ראשונה ביתי בת חמישה חודשים ואני רוצה לבקש לשתף נשים שאולי חשות כמוני.
שנים חיכיתי לילדים, אני אוהבת ילדים, תמיד פרגנו לי שאני טובה עם ילדים ואני מאוד אוהבת את התינוקת שלי. בחודש הראשון היה קשה הלילות הלבנים ההתארגנות לחיים החדשים אבל עם הזמן למדתי להסתדר עם הטכני וברמה הרגשית האמנתי שזה יסתדר עם הזמן (על אף שאני אשת מקצוע מתחום בריאות הנפש ). חזרתי לעבודה והייתי גיבורה ממש. לפני כשבועיים נחת עליי גל של עצב ששוטף אותי כל יום מחדש, הרמה הטכנית לא מספיקה להדביק את הרמה הרגשית. אני חשה מנוקרת כלפי החיים ובמעיין יאוש עצום. אני רוצה לחייך וליהנות מהתינוקת ומבעלי ומכל מה שכל כך אהבתי קודם אבל לא מצליחה. הפער בין הציפייה שלי מעצמי להיות אם השנה  למציאות שבה אני פחות מתפקדת ממה שאני יודעת קשה לי במיוחד. אני מפחדת מהתיוג ומהסטיגמה במיוחד במקום העבודה שלי ולכן נמנעת מטיפול תרופתי או פגישה עם פסיכיאטר בשרות הציבורי (לפרטי אין לי יכולת כלכלית לממן) אשמח אם מישהו יוכל לעזור לי.

* המכתב נכתב כמייל אישי ולאחר מכן האישה ביקשה להעלותו לאתר.

אמהות נוספות שיתפו:

דיכאון אחרי לידה: כשהשמחה הופכת לעצב? / לימור לוי אוסמי

ההורות והנישואים לוקחים ממני המון כוחות נפשיים/ אמא אנונימית

בכי אחרי לידה / שלומית ארד

 

צילום: Stanisa Martinovic

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

5 תגובות ל- “נחת עליי גל של עצב חמישה חודשים אחרי לידה”

  1. היי, בהמשך להתכתבותנו, ההצעה לשיחה טלפונית איתי בעינה עומדת. אני חושבת שזה יכול לעזור לך. השיחה יכולה להיות ללא תשלום או תשלום לפי היכולת.
    נזכרתי גם שקיים ארגון ניצ"ה לנשים מהמגזר הדתי http://www.nitza.org/about/
    גם כדאי לעשות בדיקות דם. תפקודי בלוטת התריס, ברזל, B12, אומגה 3. מחסור בהם יכול להשפיע בצורה של עצב ודיכאון מבחינה נפשית.

  2. תמר קלר הגיב:

    אמא יקרה,
    מצטרפת להמלצותיה של לימור ,
    אני מבינה מאוד את חששותיך מהתיוג והסטיגמה -אשמח לשוחח איתך ולרכך עבורך את התפיסה.תוכלי ליצור קשר איתי דרך לימור.
    ארגון ניצה פועל בי-ם ובעוד מוקדים , פעילותם מאוד דיסקרטית .

    כל הכבוד לך שהושטת את ידך לעזרה.

    תמר

  3. רויטל המהממת הגיב:

    הי,
    בתור אחת שהייתה שם פעמיים, וכמו שאת בטח יודעת את בוודאי חווה דכאון אחרי לידה.
    ממליצה כמה דברים:
    1. כמו שייעצו לך לפניי – ללכת לבדיקות רפואיות ולהתייעץ גם עם רופא המשפחה מה ניתן לעשות מלבד כדורים פסיכיאטריים.
    2. להתחיל לעשות במיידי ארבעה דברים (פסיכולוגית קוגנטיבית אצלה ביקרתי חתומה על המרשם הזה):
    א. הליכה מהירה בכל יום לחצי שעה ויותר – אפשר גם עם עגלה.
    ב. בכל יום להיפגש עם אדם אחד – רצוי בלי התינוקת – זו יכולה להיות חברה, שכנה, המוכר בסופר – העיקר לדבר עם עוד אנשים.
    ג. לא משנה מהו המצב הכלכלי – בכל יום לקנות לעצמך משהו – זה יכול להיות ארטיק אם אין כסף. חשובה המחשבה על עצמך.
    יהיה לך קשה לעשות את הדברים האלה כי זה מצב נפשי פאסיבי, אבל נסי להתגבר.
    3. תאמיני שיהיה בסדר!! זה רק מצב חולף וזה ישתנה בקרוב. אני יודעת שקשה להאמין בזה, אבל המצב הזה ישתנה. דברי עם נשים סביבך על המצב – תופתעי לגלות כמה כמותנו יש שם בחוץ:) מצאי לך אוזן קשבת לא שיפוטית, זה גם עוזר.
    4. עם כל הכבוד לסיטגמה במקום העבודה, הבריאות שלך חשובה יותר – גם אני חששתי מזה, במיוחד שזה יוריד לי סיווג בטחוני בעבודה וכו', אבל מסתבר שאין קשר בין הדברים (ובמקום המעסק בבריאות הנפש אני בכלל מצפה שיבינו את המצב). תזכי שאין בזה בושה, זה מצב כימי של השתגעות ההורמונים במוח – כדור עוזר מאוד באיזון וכמו שהיית לוקחת כדור אם היה עולה לך החום, קחי כדור גם עכשיו אם צריך. חבל לסבול סתם, מיליוני נשים עושות את זה, ואת הכדור יכול לרשום לך גם רופא המשפחה.
    חיבוק גדול ובהצלחה!!

  4. ענבר לב אלי הגיב:

    אהובה! עברתי דבר דומה לאחר הלידה הראשונה שלי, יותר נכון הייתי בגיהנום ומה שהציל אותי היה הכדורים שבהם נעזרתי בשלב מסויים. זאת ברכה גדולה שיש אותם. חוץ מזה שאת מוזמנת ליצור עימי קשר. אעזור במה שרק אוכל. את מדהימה

  5. אורה ברקן הגיב:

    יקרה, טוב שהצלחת מעט לסדוק את הבועה החונקת של הדכאון ולהושיט יד לעזרה החוצה. יש היום מרפאות ציבוריות לבריאות הנפש ברחבי הארץ שבהן אפשר לקבל טיפול נפשי פרטני בחינם. לעתים יש רשימות המתנה אך במקרים של דכאון לאחר לידה בדרך כלל משתדלים לתת עדיפות. איני יודעת מה אזור מגורייך, אבל אם תרצי, תכתבי לי ואנסה לאתר עבורך מרפאה באזורך.
    בהצלחה בהתמודדות. אפשר לצאת מזה ולכן כדאי לפנות לטיפול.
    אורה ברקן
    (פסיכולוגית שעובדת במרפאה ציבורית לבריאות הנפש ומתמחה בטיפול בנשים)

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

'חופשת הלידה' היא אכן לא חופשה כלל..

מאת : אוסי הורביץ

19 ביולי 20135 תגובות

מתוך קוראות לשינוי

אני מברכת את הצעתך שהיא אכן מאפשרת לנשים לחוש נוח יותר ביציאה לתקופת הלידה ולא ברגשי אשם כלפי מקום העבודה. (ורגשי אשם כלפי הנולד שעוזבים אותו כשהוא עדיין בחיתוליו). הצעתך מאפשרת לחברה לראות את התקופה הזו בדיוק כמו שהיא עבודה לא פשוטה ובעיקר התאוששות נפשית ופיזית עבור הנשים.

שימוש נכון ומדויק בשפה, יעשה הבדל גדול עבור הנשים שיוצאות ללדת את ילדיהן ונתקלות במערכת העבודה או במערכות הממשלתיות, הבדל בתחושות, ברגשות ובהתנהגות החברה בכלל אל זמן ההורות הרגיש הזה.

אחרי הכל זמן ההורות הראשונית הזה אינו נעשה בבתי קפה לרוב אלא בעבודה קשה בבית.

טיפולי פוריות: אמא, כואב לי כל הגוף, תני לי חיבוק גדול

מאת : רינה רונן

18 בינואר 201116 תגובות

מתוך טיפולי פוריות, רוצות הריון

אמא, כואב לי עכשיו בלב ובנשמה…

התחבקתי, נצמדתי חזק המון המון פעמים והבטן לא גדלה כמו שהסברת..

הרופא נותן לי כל פעם מחדש עוד בדיקה חופרנית, עוד זריקה שאין לי כבר מה לפחד ממנה, זו השגרה.

אמא, אני לא יודעת כבר מה זה אינטימיות..

אמא, כואבת לי הבטן ולא מרוב ממתקים..

הבטן כואבת לי ממחטים שמוחדרות לבטני וחומר שמוזרק לשביב תקווה נוסף

שאולי החודש הוא החודש שלי.

הילה גלסר- הצגה 'יומן הריון'

מאת : הילה גלסר

20 בספטמבר 20124 תגובות

מתוך הריון, יומן הריון

'יומן הריון' זו הצגת יחיד על תהליך ההריון הראשון שלי . על התבוננות שלי על העולם תוך ההתהוות ההריונית שהתרחשה בי. פעם אני מתבוננת ופעם אני בחוויה. ובין לבין מחפשת בתוכי את האישה המתהווה, את הילדה הפנימית, את הילדה האישית העומדת להיוולד, את האמא המתקרבת, את האמא שאהיה, האמא שהיתה לי ואת העוצמה והידע שחיפשתי שנים.