נוף ילדותי

מאת :

17 בספטמבר 2014 | 0 תגובות

מתוך התבוננות, למידה, התפתחות, לכל אמא, עמוד הבית

 

מהו נוף ילדותי? מסתכלת על בנותיי ותוהה – עד כמה שונה הולך להיות נוף ילדותן מילדותי?

נולדתי בבריה"מ וגדלתי שם עד היותי בת 7, הגיל בו החליטו הורי להגר מהמדינה ולעלות ארצה. כל כך הרבה זיכרונות צברתי שם, זיכרונות שצרובים בגופי. ריח של גשם, מגע האדמה, מראה העצים והיערות, טעם נטיפי הקרח בבית המשחקים בחצר הגן, מגע השלג וההרגשה כאשר מחליקים על הקרח, טעמם של פירות יער, טיפול בערוגת ירקות בדאצ'ה (בית קיץ), בישול מרק דגים שמשינו מהנהר ופטריות שקטפנו בעצמנו תוך שאבא ואמא מלמדים אותנו מה רעיל ומה לא. ההליכה לבית הספר בתלבושת אחידה (ומכוערת להפליא) עם סרט ענק על הראש, הציפייה לקבל את הכוכב האדום על דש בגד בית הספר ולהיות חלק מ…., הישיבה בכיתה בצורה שקטה ומסודרת, הצבעה על ידי הרמת היד כל עוד המרפק על שולחן הלימוד ולא מעלה. ישיבה בארוחות משפחתיות בלי לקום מהשולחן, כן, גם אם אתה ילד, כי ככה מכבדים מבוגרים. הירדמות לצלילי אגדות ילדים שמתנגנות כל לילה בפטיפון, שאגב עד היום מעלות חיוך אינסופי על פני ואת מילותיהן ומנגינתן אני יודעת בעל פה. טעם הכרוב הכבוש שהושאר בכפור בחוץ כדי לשפר את טעמו, טעמם הפריך של המלפפונים בכבישה ביתית וטעמם של תפוחי אדמה מטוגנים בבצל ובקילו שמן.

 

IMG_20140925_154726153_HDR

הדאצ'ה שלנו

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

למה אני חושבת על כל זה? כי בנותיי לומדות ממני את השפה הרוסית, מדברות בה ואף מבקשות שאקריא את הספרים שהקריאו לי בילדותי, יודעות כבר לספר בעל פה סיפורים עליהם גדלתי, ובכל זאת, נוף ילדותן יהיה שונה. הוא יהיה מורכב גם מתירס חם בים בם בם, משירי הסתיו והאביב, חגי תשרי, מהמילה אמא (ולא מאמא), מהחום הארץ-ישראלי, מהחמימות והישירות. טעם ילדותן יהיה פירות קיץ מדהימים ותפוזים, מנהר הירדן והרי ירושלים והגולן.

 

בכל יום בו אני רואה אותן גדלות עוד קצת ועוד קצת, צוברות חוויות, מכירות אנשים, חוות צלילים, ריחות, טעמים – אני תוהה מה הן יזכרו מילדותן? מה ייצרב אצלן? עד כמה זה יהיה שונה? ובעצם עד כמה ולמי זה משנה?

 

מאמא שחיה בעולמות שונים ומחוברים, נהנית מהם ומאחלת לבנותיה שיהיו מעושרות בהם ובעיקר מאושרות.

 

בתמונה: אנה מישל בת 3 .

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

הילה בת חודש

מאת : שירה דרוקר

5 ביולי 20117 תגובות

מתוך אחרי לידה, רק אהבה

מזל טוב הילה ! את כבר בת חודש.

קודם כל – את כבר הילה. כבר לא "חבובה" וגם לא "התינוקת". יש לך שם, והוא יפה והולם אותך. ואנחנו משתמשים בו… את כבר בנאדם נוסף שחי איתנו בבית. ומרגישים בנוכחות שלך עד מאוד…

מצד אחד – נראה לי שעברו מאה שנה מאז הלידה. כבר קשה לי ממש לזכור איך נראו החיים שלי בתור אישה בהריון. מה עשיתי, איך נראיתי, מה לבשתי, לאן הלכתי… חיים אחרים לגמרי…

אולי לעולם לא אהיה האישה הזאת ש..

מאת : תניה טוויל

10 ביולי 20134 תגובות

מתוך אחרי לידה, אני אמא מספיק טובה?, מה עם הצרכים שלי?, רגשות אשם אחרי לידה

אני שוכבת על מיטה בחדר, בעלי חזר מוקדם והוא עם התינוקת. ואני לא מצליחה לישון, אבל מצליחה לפנטז על קצת זמן לעצמי. לפנטז על כל מה שהיה בא לי. זה גם משהו.

אולי לעולם לא אהיה האישה הזאת, ״האישה האחרת״ שתמיד חשבתי שנמצאת מעבר לפינה. שחשבתי שאני צריכה להיות, אני הרבה מתאבלת עליה, על האישה ההיא. ורואה שאני בעצם רק מי שאני. אולי יש בי דברים מדהימים, בטוח שיש, אבל לא אוכל לראות אם כל הזמן אחפש להיות האישה ההיא.

אולי לעולם לא אהיה מישהי שהכל תמיד מסודר ומאורגן אצלה, כמו הבת זוג של אבא שלי.

אולי לא אהיה זאת שמצליחה לקיים את עקרון הרצף, כמו המנהלת של הגן האנטרופוסופי.

אולי לא אוכל לשנות אמונות בשליפה פשוטה כמו כל אלו שמתרגלות תטא הילינג.

יצא שוב בן …

מאת : אמא ל 3

4 בפברואר 201129 תגובות

מתוך לכל אמא, תחושות כלפי הילדים

מאז שאני זוכרת את עצמי, רציתי שתהיה לי בת. רק אחת, וכל השאר לא משנה. העיקר שתצא בת.

בת… עם קוקיות בשיער…

בת…שה-כ-ל אצלה יהיה ורוד…

בת…שתשב לצייר איתי ונלך יחד לשופיג…

בת…עם גרבי מלמלה ונעלי לכה אדומות…