אהבה אמיתית

מאת : לימור לוי אוסמי

29 באוקטובר 2014 | 0 תגובות

מתוך הריון, התבוננות, למידה, התפתחות, יומן הריון, לכל אמא, עמוד הבית

 

אתמול ביקרתי חברה טובה שממש לקראת לידה ויצאתי עם חיוך גדול ומחשבה של 'איך לא עשיתי את זה קודם?'

היא, חודש תשיעי, עייפה, מותשת ומתה ללדת כבר.

אני, אוהבת אותה, רואה את סבלה ולא בטוחה אם אני ממש יכולה לעזור, כי הדבר המרכזי שהיא רוצה זה… ללדת.

אני בכרכור, היא מחיפה. כרגע בקושי נפגשות, בעיקר בטלפון. לא שלא היו ניסיונות מפגש לאחרונה, אבל הן לא צלחו.

 

נפגשנו. חיוך גדול. חיבוק גדול.

מיד הרגשתי שהדבר שהכי בא לי לעשות זה לפנק אותה.

'יש לך קרם גוף?' שאלתי.

'ברור', היא אמרה, וקיפצצה בחודש תשיעי אל הקומה העליונה כדי להביאו.

 

היא מחליפה לשמלה מאווררת יותר, פותחת מזגן (חם!!), נשכבת בנוחות על הספה ומתמסרת.

אני מורחת, מעסה, מקשיבה.

אנחנו מקשקשות, מדברות, צוחקות.

אני יודעת שאני פה בשבילה וכיף לי.

היא מתפשטת, רוצה שאעסה אותה בגב, מחפשת את התנוחה שנוחה לה ואני איתה, מסתדרת בכל תנוחה שתבחר.

'שתדעי לך, לא נתתי לאף אחד לגעת בי בזמן הההריון חוץ מל X  (בעלה)'. אני מאמינה לה. גם אני הייתי ככה בהריון, מפנטזת על עיסוי, אבל נהנית כשרק רועי מעסה אותי, והוא הפתיע בגדול ביכולות העיסוי שלו (איפה הן ביומיום? 🙂 ).

אני נהנית מזה שהיא מאפשרת לי לגעת בה בשלב כל כך רגיש בחיים.

יש לי הכשרה בעיסוי, אבל אני בעיקר נוגעת בה, לא מעסה.

היא מתמסרת למגע ונהנית.

גם אני. מאוד.

מרגיש כל כך הכרחי, נכון ומדויק.

מפגש בין נשים לפני לידה.

אהבה אמיתית.

 

לימור לוי אוסמי

 

אם גם אתן הרגשתן משהו כזה עם חברה לפני לידה, ממש אשמח לשמוע,

לימור

נושאים קשורים :

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

איך זה מרגיש להיות שפויה או משוגעת בדיכאון אחרי לידה ?

מאת : תמר קלר

3 בנובמבר 20107 תגובות

מתוך אחרי לידה, דיכאון אחרי לידה, מבט מקצועי, מקצועניות מדברות

במקביל, תחושות האשם מתגברות, מתרחבות ותופסות מקום נכבד ביציע של הנשמה: "אלוהים, מה עשיתי ? למה שלחתי אותה לתינוקיה ? למה ביקשתי מהאחות שתיקח אותה ? הרי יצרתי חיים …."

ולא קישרתי את זה, לא היה לי מושג. מעולם לא שמעתי נשים מדברות על דיכאון אחרי לידה, אולי מזכירות כלאחר יד איזה בייבי בלוז קל כזה –ירידה בהורמון האסטרוגן , חוסר איזון בפרוגסטרון-אבל אצלי זה לא היה קל כזה- אצלי זה היה מפל שמחכה בהמשך.

אני יוצאת ממצרים

מאת : לימור לוי אוסמי

3 באפריל 20142 תגובות

מתוך התבוננות, למידה, התפתחות, לכל אמא

ככה אני יוצאת ממצרים שלי,

כך אני עוברת מחושך לאור,

מהתערבלות לאיזון,

מחוסר אונים לוודאות.

איך יולדים בשבדיה ? כמו בישראל.. – סיפור הריון ולידה של שירה / חלק 1

מאת : אמא של שירה

17 באוקטובר 2010תגובה אחת

מתוך יומן הריון

אני פורצת בבכי היסטרי – בכי משחרר שנה של ציפייה ואכזבה ומתקשרת לידיד שלי מרוב בלבול וצורחת בטלפון: "אני בהריון! אני בהריון! מה לעשות אמאל'ה???”

כל ההיריון אנחנו קוראים לך בשם "אגנטה" אמא מאוד אוהבת את להקת אבבא השבדית ובעיקר את הבלונדינית ויום אחד אבא הציע שכך נקרא לך. כולם מכנים אותך כך.
כמה שבועות אח"כ אנחנו נוחתים בארץ לראש השנה ו"על הדרך" עושים גם את בדיקת השקיפות עורפית. הרופא שואל אם נרצה לדעת את מן העובר – אני עונה "ברור" והוא אומר ששמונים אחוז שזאת בת! זהו – אני מאוהבת!!!