להיות אמא- מחשבות רגע לפני ההורות

מאת : מיטל

23 באוקטובר 2014 | 2 תגובות

מתוך אמהות ובנות, הריון, יומן הריון, לכל אמא, עמוד הבית

 

להיות אמא.

אמא אוהבת, אמא עוטפת, אמא חזקה ואמא גיבורה כל יכולה.

אלו הן בדרך כלל האסוציאציות שרצות לנו בראש זו אחר זו כאשר אנו חושבות על "להיות אמא".

כי אמא שלנו תמיד כל יודעת, כל דואגת ובעיקר כל טוטאלית.

כי אמא שלי הייתה הכול.

וכעת אמא היא בלשון עבר.

6 שנים מאז שנראות לעיתים כמו 6 דקות או 6000 שנה, כיאה לתעתוע הזמן.

ועכשיו אני עצמי עומדת "להיות אמא" בפעם הראשונה.

אמא ללא אם, שהיא לעיתים הילדה הקטנה מלאת התום והחדווה ולעיתים כה כפופה ממשא החיים, תשושה ומזדחלת לאיטה במורדות ועליות החיים, עם קמטי הפחד, התבונה וצללי לחישות העבר, שמהדהדים להם בתרעומת ברגעי ההווה.

מנסה להתכונן לרגע בו התינוק שמצמיח לו שורשים בתוכי, יבצבץ ויעלה אל מעל פני השטח.

מנסה להכיל את קשת הרגשות הגדולה שעולה רק מעצם הדמיון של הרגע.

ובמציאות-

איך זה יהיה? איך זה ירגיש?

האם הכאב ישתק או ישלח בי חיצי זעקה?

האם יהיה בי את הכוח?

האם אמצא את החיבור המיידי לישות שביתה הוא כעת בתוכי או שאתאהב לאט לאט בקצב ובזמן שנכונים לי…?

איך אדע מה נכון?

ואם אמעד ואפול?

ואם ארצה לברוח?

ואם לא אצליח לגשש את דרכי?

ובעיקר- האם אמצא את "אמא" בתוכי? אמא שלי הנפקדת אבל הכה נוכחת והאמא נושאת הכתובת "צבע טרי" שתיוולד לה בחבליה של לידה…

 

 עוד אמהות כותבות:

הבשורה/ אבא בתול

הצגה- יומן הריון/ הילה שרעף גלסר

שמש גדולה/ חגית מנדרובסקי

חודש לפני לידה/ אמא לעצמי

 

ועוד שיתופים  בנושא יש במדור 'יומן הריון'

 

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

נושאים קשורים :

2 תגובות ל- “להיות אמא- מחשבות רגע לפני ההורות”

  1. ליטל לוי הגיב:

    כמי שזכתה במרוצת השנים לתואר "אחותך", אני יכולה להגיד לך שאת תהיי אמא למופת. מותר למעוד וליפול, זה בסדר לרצות לברוח, זה אפילו לגיטימי לצרוח, אך מכוח התואר שניתן לי אני יודעת להגיד לך שאת לא כזו שמוותרת בקלות, את תילחמי ותמצאי את הכוחות שבך לקום ולעמוד איתנה מול כל האתגרים הניצבים בפנייך. אם תעבירי לבנך ולו עשירית מן הערכים הטמונים בך, הרי שיהא זה הילד בר המזל בעולם. גם אם בליבך שוכנת אמא נפקדת, הרי שהמורשת שלה כאן וקיימת. היא זו שחינכה אותך ולימדה אותך ערכים מהם, ערכים אשר לאורם התעצבת והפכת להיות האישה שאת היום. אני בטוחה שערכים אלה, שהם נר לרגלייך, ילוו אותך לאורך כל הדרך, הן במציאת האמא שבך והן בדרך גידולו של בנך. המילה "אמא" לעיתים נשמעת לנו מפחידה ואולי גם אמך חשה כך בצעירותה, אבל תיראי את הבת שהיא גידלה.

  2. מיטל הגיב:

    ואוווו הרסת אותי עם זה…. הייתי צריכה לקרוא כמה פעמים כדי לראות מבעד לדמעות וזה לא בגלל ההורמונים(:תודה,תודה,תודה!!!!!ריגשת אותי מאוד מאוד. ואני חושבת שיש לי כבר מודל לחיקוי של אדם וכמובן אמא למופת,ושאם אני אקח רק עשירית ממה שאת מביאה מעצמך לאימהות,אני אהיה ברת מזל(:

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

הזמנה לכנס זכויות האדם בלידה Human Rights in Childbirth

מאת : נשים קוראות ללדת

14 באפריל 20130 תגובות

מתוך קוראות לשינוי

מה הן זכויות האדם של האישה היולדת?

מהם גבולות אחריותה?

מי קובע את התנאים בהם היילוד יבוא לעולם?

פינת ספרים: "אפס עד 12: יומן השנה הראשונה" / ארנה קזין

מאת : בטי גורן

30 ביוני 20114 תגובות

מתוך ספרים לאמהות

אני מקבלת את הספר "אפס עד 12: יומן השנה הראשונה" של ארנה קזין מתנה מבן זוגי. את הכתיבה של ארנה אני זוכרת עוד מ"הארץ" ואני מתרגשת. ברור לי שיש לי אוצר בין הידיים ואני לא מתבדה.

בספר, ארנה (כך אקרא לה מעתה, נראה לי מגוחך לקרוא לה “קזין” אחרי קריאת ספר כל כך אישי ואינטימי) מתארת את השנה הראשונה לחייה של נעמי, בתה המשותפת שלה ושל מיכל, זוגתה. מיכל היא האמא הביולוגית של נעמי, ואילו ארנה מנסה להגדיר מה היא עבור נעמי כל הספר וכל השנה הראשונה.

האם אפשר למנוע דיכאון אחרי לידה?

מאת : לימור לוי אוסמי

15 ביולי 20180 תגובות

מתוך אחרי לידה, דיכאון אחרי לידה, מבט מקצועי, פחדים וחרדות אחרי לידה, קושי אחרי לידה, רגשות אשם אחרי לידה

כשאנחנו שומעות חברה שמבטאת קושי גדול, עצבות, כשהיא לא מרגישה אהבה כלפי התינוק, או מרגישה חרטה, כעס, חוסר אונים, תשישות או חוסר הנאה – כמעט מיד נדלקת לנו נורה אדומה. יכול להיות שהיא בדיכאון אחרי לידה? איך אפשר לעזור לה? ואכן, הנורה הזאת נפלאה ומגייסת אותנו לעטוף ולהתגייס למען נשים אחרי לידה, אבל אולי לפעמים אנחנו נזכרות ונזכרים מאוחר מדי?