"אני לא היסטרית, אני פשוט רגישה"- על רגישות לקראת ובזמן הווסת. pms.

מאת :

30 באוקטובר 2014 | תגובה אחת

מתוך גוף ומשקל, לכל אמא, עמוד הבית

 

אני לא אשכח את היום בו ראיתי אישה יקרה לי כמה שבועות אחרי שילדה מחפשת מפתחות כדי לצאת מהבית ובוכה בכי עמוק על זה שהיא לא מוצאת אותם דווקא עכשיו כשהיא כל כך ממהרת. תוך כדי חיפוש היא רואה שאני לא מבינה, צעירה ומופתעת. מתוך ניסיון היכרות עם עצמה ובפשטות מייבבת מבין הדמעות, היא אמרה לי, בלי להתנצל או לבקר את עצמה על מה שקורה: ״זה ההורמונים של אחרי הלידה, אני פשוט מאוד מתוסכלת מזה שאני לא מוצאת את המפתחות אז אני בוכה״. היא המשיכה לבכות עד שמצאנו את המפתחות.

היום אני מסתכלת על הרגע הזה ומחייכת לעצמי. היא ידעה שהיא בתקופה רגישה, היא הייתה מוכנה לחוות את הרגישות הזאת והיא עוד הסבירה לי שמה שקורה לה זה לגמרי בסדר.

הזמן שלפני הווסת הוא זמן מטלטל מעט עבורנו בכל חודש, זה זמן שמערכת העצבים שלנו והפנימיות שלנו מאוד רגישים. ה״אקסטרה״ רגישות שנוצרת אצלנו בגוף, בתחושות וברגשות כל חודש היא עובדה. היא לא טובה, רעה, נכונה או לא נכונה. היא פשוט ישנה. רגישות זו מאפשרת את היכולת לקלוט ולראות פרגמנטים או חלקיקי מידע, תמונות ופיסות מידע קטנות יותר שלא ראינו לפני. הדימוי שעולה לי בהקשר הזה הוא שאנחנו מסתובבות בעולם עם עור בעובי מסוים והעור הזה נהיה דק יותר אחת לחודש לקראת הווסת וחוזר לעוביו הרגיל עם סיומה.

מתווסף לי דימוי נוסף לתיאור החוויה הפנימית שלנו לקראת הווסת- דלת שהיא תמיד שם ובזמן מסוים בחודש, המרווח בחור של המנעול גדל ופתאום אפשר לראות קצת יותר.

לעור העדין ולחור הגדול יותר במנעול של הדלת אקרא רגישות. הרגישות הזאת מאפשרת לי לראות ולקלוט דברים שלא ראיתי באותו אופן לפני, ובנוסף גם אהיה חשופה יותר, קצות העצבים שלי יהיו רגישים וחשופים יותר לבחוץ וגם לבפנים. דברים שנראו לי קודם קצת פחות מחודדים כגון: אני לא אוהבת את העבודה שלי, או אני מאוד מתרגשת מהפגישה שהולכת להיות לי היום, או אני מרגישה שהגוף שלי התנוון מאוד, מקבלים פתאום ווליום חזק הרבה יותר או צצים פתאום מעל לפני השטח. הרגישות ומה שהיא מביאה איתה מאפשרת למידע הצף להשפיע עליי, לשנות אותי, לטלטל אותי, להזיז אותי מהמקום המוכר לי, מאחר והמידע מגיע בקול רם מהרגיל, מה שלעתים עשוי גם להניע אותי לפעול בנושא שעלה.

בכל חודש נפתח החור במנעול ולכן יש אפשרות לעשות בחירה מהותית לגבי איך אגש לזמן הזה בו אני יודעת שבו הרגישות גבוהה מהרגיל (אפשר לצפות אותו מראש במידה והמחזור סדיר). אני יכולה להתנהל אחרת מתוך הידיעה שיש זמן בחודש שבו אהיה רגישה מהרגיל. להתרכך פנימה ולדעת שאני לא משוגעת, היסטרית, דרמתית ושאר כינוי ה"חיבה" שאנו קוראות לעצמינו. זה מספיק מורכב גם ככה לשהות בתוך הרגישות, אין צורך להוסיף לשם כל כך הרבה ביקורת. ואולי, אם הביקורת וההתנגדות מעט יתרככו נוכל להקשיב לרגישות שלנו והיא תוכל לעזור לנו לנתב את חיינו באופן מדויק יותר.

אשמח לשמוע או לקרוא הדהודים, מחשבות וכל מה שיעלה בכן.

 

ג'ני גיטלבנד לגעת ברעב. מלווה בהתמודדות עם הזנה רגשית ודימוי גוףג'ני גיטלבנד

דרך מפגשים אישיים וסדנאות קבוצתיות.פסיכותרפיסטית גופנית מוסמכת

על ידי ה-EABP (הארגון הישראלי והאירופאי לפסיכותרפיה גופנית)

050-881-3936   jenny2dance@gmail.com

"אישה במהותה" סדנה בנושא ארבעת העונות של המחזוריות הנשית

תתקיים ב 7/11/14 בהנחייה משותפת עם הילה פיאלקוב מורה ליוגה נשית לפרטים: http://goo.gl/u2WQqG

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

נושאים קשורים :

תגובה אחת ל- “"אני לא היסטרית, אני פשוט רגישה"- על רגישות לקראת ובזמן הווסת. pms.”

  1. ג'ני, תודה. כתבת מקסים. פשוט הכרחי בעיניי ללמוד את עצמנו כחלק ממשהו גדול יותר, טבעי וביולוגי שמתרחש בחיינו. אנו חלק מהטבע וכל כך חשוב לזכור את זה ולפעול מתוך זה.

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

הפלה, אובדן הריון – אמהות "מוציאות לאור"

מאת :

19 באוקטובר 2010תגובה אחת

מתוך הפלה, אובדן הריון, הריון

היום ניגע בנושא כאוב, שאולי לחלקכן יהיה קשה לכתוב או לקרוא עליו, אך עדיין זה נושא שרבות מאיתנו עברנו, התמודדנו או מתמודדות איתו ולכן, משהו שכדאי שנדבר עליו- אובדן הריון.
אובדן הריון הוא חלק מהחיים שלנו כנשים ועצם זה שהוא חלק מהחיים לא הופך אותו לקל יותר או עצוב פחות, כמו כל אובדן. כל אחת שהתמודדה עם אובדן מרגישה אחרת איתו, מתמודדת אחרת, חושבת אחרת, מתנהגת אחרת, נתקלת בתגובות אחרות מהסביבה הקרובה או מהממסד הרפואי ועדיין, לכולנו משותפת התחושה שהיה בנו משהו חי שעכשיו איננו. משותפת התחושה שנגמרה התמימות.

ללדת בחדר ניתוח | ניתוח קיסרי

מאת :

8 בספטמבר 201116 תגובות

מתוך ניתוח קיסרי, סיפורי לידה

אני כנראה לעולם לא אדע איך זה מרגיש ללדת, איך זה כשהגוף שלי, לאחר סערה עצומה של התכווצויות ולחיצות, פולט מתוכו תינוק. לא ארגיש איך הוא יוצא מתוכי. כבר לא ארגיש את התחושה של גוף קטן, דביק ולח המונח עלי, גוף אל גוף, כשהוא שואף בפעם הראשונה בחייו אויר אל תוך ריאותיו.

אני כנראה לא אחווה כבר בחיי את צירי הלחץ שדוחפים את התינוק החוצה, ולא את הצריבה כשראשו מבצבץ בין רגלי.

מעקב הריון מהחלומות

מאת :

31 בדצמבר 2012תגובה אחת

מתוך הריון, יומן הריון

פגשנו אצל מאיה המיילדת כבר פעמיים. הילה, התינוקת החדשה בבטן, ואני.

זה מקסים, זה מרגש, זה נפלא, זה כל כך נכון…

יש רופא שמלווה אותי בהריון הזה, נחמד מאוד, חייכן, מקבל, פניתי אליו עם המון המלצות שאכן הצדיקו את עצמן מבחינת הנחמדות. לפעמים נדמה לי שהוא יודע איך קוראים לי גם בלי הכרטיס 🙂

הוא שואל לשלומי, הוא מעיין בתוצאות הבדיקות שאני מביאה אליו, מקליד במחשב, מדי פעם מתבדח ומחייך.

בדיקות האולטרה סאונד שאני עוברת מתבצעות במקצועיות רבה על ידי טכנאיות ורופאים מומחים, שאני אחת מני רבות ששוכבות על מיטת הבדיקות במרפאתם יום יום.

כמה כיף שיש לי גם את מאיה…

שמכירה אותי. שמכירה את המשפחה שלי, את בעלי, את הילה, אפילו את זאת שבבטן.

שאיתה אפשר לדבר על הכול. על חששות, על חלומות, על תכניות.

שמבקשת רשות מהתינוקת לפני שהיא מתחילה לגעת בבטן שלי.