אמהוּת,  גוף ומשקל,  עמוד הבית

"אני לא היסטרית, אני פשוט רגישה"- על רגישות לקראת ובזמן הווסת. pms.

 

אני לא אשכח את היום בו ראיתי אישה יקרה לי כמה שבועות אחרי שילדה מחפשת מפתחות כדי לצאת מהבית ובוכה בכי עמוק על זה שהיא לא מוצאת אותם דווקא עכשיו כשהיא כל כך ממהרת. תוך כדי חיפוש היא רואה שאני לא מבינה, צעירה ומופתעת. מתוך ניסיון היכרות עם עצמה ובפשטות מייבבת מבין הדמעות, היא אמרה לי, בלי להתנצל או לבקר את עצמה על מה שקורה: ״זה ההורמונים של אחרי הלידה, אני פשוט מאוד מתוסכלת מזה שאני לא מוצאת את המפתחות אז אני בוכה״. היא המשיכה לבכות עד שמצאנו את המפתחות.

היום אני מסתכלת על הרגע הזה ומחייכת לעצמי. היא ידעה שהיא בתקופה רגישה, היא הייתה מוכנה לחוות את הרגישות הזאת והיא עוד הסבירה לי שמה שקורה לה זה לגמרי בסדר.

הזמן שלפני הווסת הוא זמן מטלטל מעט עבורנו בכל חודש, זה זמן שמערכת העצבים שלנו והפנימיות שלנו מאוד רגישים. ה״אקסטרה״ רגישות שנוצרת אצלנו בגוף, בתחושות וברגשות כל חודש היא עובדה. היא לא טובה, רעה, נכונה או לא נכונה. היא פשוט ישנה. רגישות זו מאפשרת את היכולת לקלוט ולראות פרגמנטים או חלקיקי מידע, תמונות ופיסות מידע קטנות יותר שלא ראינו לפני. הדימוי שעולה לי בהקשר הזה הוא שאנחנו מסתובבות בעולם עם עור בעובי מסוים והעור הזה נהיה דק יותר אחת לחודש לקראת הווסת וחוזר לעוביו הרגיל עם סיומה.

מתווסף לי דימוי נוסף לתיאור החוויה הפנימית שלנו לקראת הווסת- דלת שהיא תמיד שם ובזמן מסוים בחודש, המרווח בחור של המנעול גדל ופתאום אפשר לראות קצת יותר.

לעור העדין ולחור הגדול יותר במנעול של הדלת אקרא רגישות. הרגישות הזאת מאפשרת לי לראות ולקלוט דברים שלא ראיתי באותו אופן לפני, ובנוסף גם אהיה חשופה יותר, קצות העצבים שלי יהיו רגישים וחשופים יותר לבחוץ וגם לבפנים. דברים שנראו לי קודם קצת פחות מחודדים כגון: אני לא אוהבת את העבודה שלי, או אני מאוד מתרגשת מהפגישה שהולכת להיות לי היום, או אני מרגישה שהגוף שלי התנוון מאוד, מקבלים פתאום ווליום חזק הרבה יותר או צצים פתאום מעל לפני השטח. הרגישות ומה שהיא מביאה איתה מאפשרת למידע הצף להשפיע עליי, לשנות אותי, לטלטל אותי, להזיז אותי מהמקום המוכר לי, מאחר והמידע מגיע בקול רם מהרגיל, מה שלעתים עשוי גם להניע אותי לפעול בנושא שעלה.

בכל חודש נפתח החור במנעול ולכן יש אפשרות לעשות בחירה מהותית לגבי איך אגש לזמן הזה בו אני יודעת שבו הרגישות גבוהה מהרגיל (אפשר לצפות אותו מראש במידה והמחזור סדיר). אני יכולה להתנהל אחרת מתוך הידיעה שיש זמן בחודש שבו אהיה רגישה מהרגיל. להתרכך פנימה ולדעת שאני לא משוגעת, היסטרית, דרמתית ושאר כינוי ה"חיבה" שאנו קוראות לעצמינו. זה מספיק מורכב גם ככה לשהות בתוך הרגישות, אין צורך להוסיף לשם כל כך הרבה ביקורת. ואולי, אם הביקורת וההתנגדות מעט יתרככו נוכל להקשיב לרגישות שלנו והיא תוכל לעזור לנו לנתב את חיינו באופן מדויק יותר.

אשמח לשמוע או לקרוא הדהודים, מחשבות וכל מה שיעלה בכן.

 

ג'ני גיטלבנד לגעת ברעב. מלווה בהתמודדות עם הזנה רגשית ודימוי גוףג'ני גיטלבנד

דרך מפגשים אישיים וסדנאות קבוצתיות.פסיכותרפיסטית גופנית מוסמכת

על ידי ה-EABP (הארגון הישראלי והאירופאי לפסיכותרפיה גופנית)

050-881-3936   jenny2dance@gmail.com

"אישה במהותה" סדנה בנושא ארבעת העונות של המחזוריות הנשית

תתקיים ב 7/11/14 בהנחייה משותפת עם הילה פיאלקוב מורה ליוגה נשית לפרטים: http://goo.gl/u2WQqG

One Comment

  • לימור לוי אוסמי

    לימור לוי אוסמי

    ג'ני, תודה. כתבת מקסים. פשוט הכרחי בעיניי ללמוד את עצמנו כחלק ממשהו גדול יותר, טבעי וביולוגי שמתרחש בחיינו. אנו חלק מהטבע וכל כך חשוב לזכור את זה ולפעול מתוך זה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

× את יכולה לכתוב לי לווטסאפ