את צריכה בת

מאת : אביטל חיימי

16 בנובמבר 2014 | 5 תגובות

מתוך להביא עוד ילד?, לכל אמא, עמוד הבית

 

אהבתי להיות בהיריון. הייתי טובה בזה, לא היו סיבוכים, בעיות, הקאות, בחילות. גם לא כאבים, הבדיקות תמיד יצאו מצוין.

הרגשתי נהדר, עשיתי ספורט, הייתי פעילה וחזקה.

גם הלידות היו מעצימות. הייתי עטופה בחוזק פנימי שלא ברור מאיפה הוא צץ, הייתי נוכחת עבור ילדיי וליוויתי אותם אל יציאתם לעולם בעוצמה, בביטחון.

אחר כך באו הנפילות. הפחד החליף מקומו של החוזק. נשמתי פחד בוקר צהרים ערב ולילה. החרדות הלכו והתעצמו ללא שליטה. החושך גבר והפך הכול לקשה יותר ומסובך.

והילדים גדלים, השינה בלילה מתארכת לה. ומתחילות ההערות מסביבי- ״עכשיו הגיע הזמן לבת, מגיע לך!..״

איך אסביר לכל מי שאומר זאת מה עברתי, מה עברה משפחתי? עד כמה קשה להכיל את הרגשות הללו, את הכאב והעצב, ועם זאת, כמה קל להסתיר טוב טוב כדי שלא יראו וירגישו הסובבים אותי? כמה חוסר רגישות יש באמירות הללו ומה אחרים יודעים מהן העדפותיי?

תמיד חשבתי שתהיה לי משפחה גדולה, הרבה ילדים, ועכשיו ניצב מולי הפחד שמא מצב רוחי יתדרדר שוב ואשקע.

כל יום מחדש שואלת עצמי האם אוכל יום אחד בכל זאת לנסות ואז מגיע הקול שאומר ״אין לי הזכות לגרום לאהוביי את מסכת החשך בשלישית״.

יש לי 2 ילדים נפלאים, המאירים את ביתנו באור נהדר וממלאים עוד ועוד שמחה בליבי.

אין לי תשובה וגם לאף אחד אחר אין מושג מה נכון. והשאלה עדיין ניצבת.

מנסה להשלים עם הטוב ולראות מה יילד יום.

 

 

אמהות נוספות מעלות מחשבות, תהיות ולבטים לגבי האם להביא עוד ילד לעולם.

5 תגובות ל- “את צריכה בת”

  1. לי-את דנקר הגיב:

    אז שהם יביאו בת, ויטפחו לעצמם על השכם, ויספרו שהם נורמטיבים ומאושרים רק כי יש להם מלוא הטנא רב פאר.. תיבת נוח, שני מינים..
    ואת תמשיכי להקשיב לעצמך ולקצב שלך ותאהבי את הכן והלא באותה המידה.
    נשיקות לך אישה אמיתית

  2. כרמית הגיב:

    כל כך מבינה.
    ואני אומרת שיצאו לך מהרחם!

  3. מיטל הגיב:

    תמיד יש לאנשים מה לומר/לבקר/להעיר….ויש הרבה אלופים בתכנון החיים של אחרים…זה קשה להדוף אותם, ואצל אנשים שמטבעם אוהבים לרצות ושה״מה יגידו״ תמיד עובר להם בראש, זה קשה עוד יותר.יכולה רק לומר שלפחות אצלי,אני לא מצליחה להשתחרר מזה כמו שהייתי רוצה, אבל עם הגיל וההתבגרות, זה משתפר…

  4. רחל חיים הגיב:

    מאד מצחיקה אותי הסיטואציה. אקדים ואומר שגם לי יש שני בנים מהממים וגם אני שומעת לפעמים הערות כאלה. ומה שמצחיק אותי זה שאומרים לי את זה כאילו בטוח שאם אעשה עוד ילד, תגיע הבת המיוחלת. נדמה שכולם שכחו שאי אפשר להשפיע על מין היילוד ואף אחד לא ייתן לך את הבת המובטחת בפעם השלישית.
    לכן אני צוחקת בתוך עצמי על הגיחוך באמירות האלה. ובעיקר מתאמנת בלא להתייחס.
    מה שמאד מפריע לי זה שכתוצאה מההערות מסביב, אני מרגישה שקשה לי מאד להבין מה אני באמת רוצה. בינתיים אני מחכה ומקווה שהרצון האמיתי שלי יצליח לנבוט איכשהו. כרגע ממש לא מרגישה צורך בילד נוסף (בן או בת… לא משנה) ומשתדלת לעמעם את רעשי הרקע וללמוד את עצמי. לאחרונה אני חושבת שאולי אני אשה כזו שלא יכולה להיות מושקעת בשלושה ילדים בלי לשלם מחיר כבד מדי. זה בסדר.

  5. אנונימא הגיב:

    כל כך מבינה אותך.
    לי יש ילדה אחת.
    לי אף אחד לא מציק מבחוץ.
    אני מציקה לעצמי מבפנים.

    אני לא יכולה לצערי "לצאת לעצמי מהרחם", כי זו אני והרחם שלי 🙂
    האחרים שמציקים לך – שייצאו בגדול המרחם שלך…

    שתהיי תמיד מחוברת לעצמך ולמה שנכון לך ולמשפחה שלך…

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

כרוניקה של אשמה בעקבות הלידה

מאת : אמא אשמה

6 בפברואר 20116 תגובות

מתוך אחרי לידה, ניתוח קיסרי, סיפורי לידה

עברו כמעט 3 שנים מאז הלידה של בני הבכור, לידה שלצערי כללה כל סיבוך אפשרי, הייתה ארוכה, מתישה, מפחידה, טראומתית והסתימה בניתוח קיסרי חירום בהרדמה מלאה.

בשנים שעברו מאז הפכתי שוב ושוב בראשי את השתלשלות האירועים ובדקתי מה יכולתי לעשות אחרת, מתוך ההבנה שאת שנעשה אין להשיב ומתוך מידה נכבדת של חמלה כלפי עצמי בהקשר של מאורעות אותו היום

לידת בית: אימון עם אפי-נו

מאת : שירה דרוקר

14 באפריל 20118 תגובות

מתוך לידת בית, סיפורי לידה

עם תחילתו של החודש התשיעי, הצטיידנו בבלון קטן וכחול שנקרא "אפי-נו" או בעברית "חתכל'ס", והוא משמש כמאמן לידה. במהלך החודש שנותר, אני מתכננת להתאמן כמה שיותר, כי הפחד הגדול ביותר שלי הוא מרגע הלידה עצמו, מהרגע בו יוצא התינוק מהנרתיק, הרגע שבו יכול להיווצר קרע.

אני זוכרת את היום בו גיליתי ש"חותכים" בלידה. אמא הזכירה את זה פעם, ואני ואחותי נדהמנו, הזדעזענו, בקושי הצלחנו לדמיין לעצמנו את הדבר הנוראי הזה. מצד שני, זה תמיד היה לי מובן מאליו שחותכים

הההההכל תקין. אז מה לעזאזל לא הולך?

מאת : אמא אנונימית

16 ביולי 20130 תגובות

מתוך טיפולי פוריות, רוצות הריון

אוף, למה זה לא מצליח על הפעם הראשונה? ולמה זה לא מצליח שוב? ואז שוב ושוב? טוב נו – בדיקות דם, כל העסק. בדיקות זרע – שנינו תקינים. הההההכל תקין. אז מה לעזאזל לא הולך?

מחליטים שזה טיימינג. לחץ. עושים עוד חודש הפסקה. עוד חודש. שוב לא הולך.

נעים לי להכיר

היי, איזה כיף שהגעת.

מעכשיו אפשר להתעדכן בקלות בתכנים החדשים על ידי קליק אחד.

תלחצי כאן: https://bit.ly/2HXueCm

להיות אמא לתינוק ולהרגיש שאני ברכבת הרים

כשמה שעזר בעבר כבר לא עוזר כשאני אמא לתינוק

כלי יעיל להתמודדות עם רגשות אשם