הבטן תופחת ואיתה המחשבות והתחושות

מאת : מיטל

16 בנובמבר 2014 | 0 תגובות

מתוך הריון, יומן הריון, עמוד הבית

 

שבוע 32,

הבטן תופחת ואיתה כמובן המחשבות והתחושות.

ככל שהיא גדלה לה, כך גובר לו דווקא הצורך והרצון לטפח את המרחב הרגשי האישי שלי- עם עצמי ובזוג.

לאתר בתוכי את הנקודות שזקוקות לשיטוט, לעיבוד, לחידוד.

לזקק את הרצון האמיתי שלי בסימביוזה הפלאית הזו שלעיתים כמו מפחידה ומאיימת ולעיתים משרה שלווה וביתיות.

למצוא את המקום המשוחרר האותנטי שבי.

לאפשר לעצמי להפליג בדמיון, למקום נטול עכבות ומחסומים.

להעניק לעצמי את הזכות להיות "ילדה רעה" לעיתים, ולהבין שדווקא מהמקום הזה צומחים הדברים הכי טובים.

לסמוך על עצמי ועל הביחד כזוג.

שיש בנו את מה שצריך.

רק כי זה אני.

רק כי זה אתה.

רק כי זה אנחנו.

ובדיוק בדיוק בדיוק כמו שאנחנו- ככה זה טוב…

 

 

מיטל היא בלוגרית באתר- הנה הבלוג שלה, עם דברים נוספים שכתבה.

אם מעניין אותך לקרוא דברים נוספים שהריוניות כתבו- זה המקום.

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

נושאים קשורים :

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

מוקדש באהבה גדולה לחברותיי החדשות

מאת : שירה דרוקר

6 בנובמבר 20117 תגובות

מתוך אחרי לידה, חברות ובדידות

פתאום, בגיל 30, יש לי חברות חדשות.

הן אמנם ממש חדשות, אני מכירה אותן פחות מחצי שנה, אבל הגעתי איתן לרמה של אינטימיות שאפילו עם חברות של 20 שנה אין לי…

אנחנו די שונות זו מזו, ובכל זאת יש לנו כל כך הרבה במשותף…

יש לנו התלבטויות בקשר לאותם דברים בדיוק.

יש לנו המון שאלות ועוד יותר המון תשובות שאנחנו לא ממש בטוחות איך לבחור מתוכן את זו שמתאימה לנו.

יש לנו המון חששות שאולי אנחנו לא בסדר.

להתכונן רגשית ללידה ולאימהות

מאת : בטי גורן

17 בדצמבר 20120 תגובות

מתוך הכנה ללידה ולאמהות

במאמר יש פוטנציאל להרגיע אותך לקראת הלידה או לתת לגיטימציה לדברים שאת חשה כאמא טרייה, להבהיר לך כל מיני דברים שיתכן ואת חשה כיום או שתחושי בעתיד, ובעיקר להמחיש לך כי יש לך המון יכולות להתמודד עם הלידה והאימהות הקרובה, כתוצאה מכך שכבר חווית אירועי מעבר רבים בחייך.

מתוך הניסיון האישי והמקצועי שלי, אני מאמינה כי ישנן נשים שמאוד עוזר להן לעבור תהליך פנימי עם עצמן כהכנה ללידה ולאימהות. הרעיון הוא שעל מנת לצאת החוצה כאמא ולהוציא תינוק מתוכן, יש נשים שעוזר להן לנבור פנימה אל תוך האמונות שלהן על עולם הלידה, על האמהות, פנימה אל תוך מנגנוני ההתמודדות שלהן בחיים עם מצבי לחץ, עם מצבי אי ודאות, עם סיומים ופרידות ועם התחלות חדשות. אני מאמינה כי הנבירה הזו פנימה, שיכולה להיות בעבודה קצרת טווח, יכולה מאוד לסייע לצלוח את אירוע המעבר בצורה טובה יותר.

אני בבית עם התינוק, הידיים שלי רועדות

מאת : נורית טל טנא

12 במאי 20116 תגובות

מתוך דיכאון אחרי לידה, שיתופים אישיים

אני בבית עם התינוק, הידיים שלי רועדות, אין לי מושג איך מתפקדים עם התינוק. הוא בוכה וצורח, יש לו גזים או משהו אחר. אני מנענעת אותו, מחבקת, שרה לו ,מחייכת אליו שלא ירגיש שאני עצובה. אני עייפה ורעבה והגוף דואב. אני מלאת חרדה לצאת איתו החוצה והכל נראה לי מפחיד ומסורבל, אין לי כוח להוריד את העגלה ואת התינוק במדרגות, אין מעלית וכל הגוף שלי מרגיש מפורק.