חודש תשיעי
החודש התשיעי בהריון השלישי שלי נמשך בחוויה שלי כמעט כמו תשעה חודשים תמימים. כל החודש לווה בצירים וכל הזמן לא היה ברור אם מתחילה פה הלידה או לא.
ההתמודדות עם אי הוודאות הזו הייתה עבורי האתגר הכי גדול.
האם הלידה מתחילה כרגע, האם לתזמן את הצירים או לא, האם לדאוג לסידור לבנות הגדולות או לא, האם אפגוש את התינוקת שלי בקרוב מאוד, כן או לא, האם לצאת לבית היולדות שמרוחק 35 דקות נסיעה מביתי וזו לידה שלישית (כן או לא?).
המון המון שאלות והמון אי ודאות.
רגע זה מתקרב, ורגע נוסף זה מתרחק…
והיותי אשת מקצוע שנכחה בעשרות לידות כמלווה, כמו לא תרמה בכלל לעניין.
הפעם הייתי יולדת עם כל החששות והפחדים של יולדת, ולפעמים גם הצלחתי לשכוח דברים בסיסיים שאני נשאלת כל הזמן כמלווה לידות.
לאורך החודש וגם עכשיו בשבועות שלאחר הלידה, אני מוצאת את עצמי כותבת. החלטתי לפרסם מדי פעם, פה באתר המדהים של לימור האהובה, קטעים שעזרו לי במעט להוציא את התחושות מהפנים לחוץ. זה הקטע הראשון:
חודש תשיעי הוא זמן של בין לבין
את לא כאן ואת לא כאן.
את כבר לא לגמרי בתוך ההריון
ועדיין לא פגשת את התינוקת שלך מחוץ לרחם
את עסוקה בפרידות מהיבטים שונים בחייך
ומצפה לבאות.
יש לך צירי ברקסטון היקס מרובים
שכמו מכינים אותך לבאות
אבל הם גם לא זה ולא זה,
הם לא הלידה עצמה.
למרות שלרגעים את לא בטוחה,
הם מין כאב עמום כזה סימבולי
שמזכיר לך נשכחות
ומעמיד אותך במצב הווייתי של חוסר ודאות
שגם מזכיר לך דברים שרצית לשכוח.
והציפייה הו הציפייה
והעייפות כה גדולה
ומתחשק לך להיכנס לתוך הבטן הענקית שלך
להתחבק עם התינוקת וללחוש באוזנה-
'בואי'.
בטי גורן היא דולה, מלווה בגישת b.o.t, מדריכת הכנה ללידה ומנחת קבוצות
של אמהות לאחר לידה (קודם קול אמא).
כרגע 3 שבועות לאחר לידת ביתה השלישית, מעין.
מאמרים שכתבה בטי גורן:
"תחשבי טוב יהיה טוב". האם זה עובד גם בלידה?
לקריאת שיתופים נוספים של נשים בשלבי ההריון השונים
צילום תמונה ראשית: בטי גורן
צילום תמונת פרופיל: דנה גולדברג
2 Comments
יונית
פעם שניה נתקלת בפוסט הזה.
אני בדיוק שם! אותי מצב… 40 פלוס וצירונים
חמודים
לא כאן ולא שם…
הרבה סבלנות ואהבה לרגע .
מתי בסוף כן החליטה להגיח לעולם ואיך זה קרה?
בטי
הי יונית,
קודם כל, שיהיה בשעה טובה והמון בהצלחה. מאחלת לך מעבר הכי מרוכך שיש להורות ולידה טובה.
מעין החליטה להגיע לעולם בשבוע 40 פלוס 2 לאחר ששתי אחיותיה בחרו להגיע בשבוע 39 פלוס.
איך זה קרה? זה כבר פוסט שלם ואחר. בגדול, גם במהלך הלידה, לא היה ברור לי אם אני בלידה או לא בלידה וזה היה אתגר מנטאלי מאוד גדול. הלידה היתה בבית יולדות בגדרה ובסופה ילדתי על שש במים. מעין היא התינוקת הכי גדולה שהיתה לי, היא נולדה במשקל 3.700.
יומיים לפני לידתה השתחרר הפקק הרירי בשלבים פלוס צירונים, זה היה שלב ארוך ומורט עצבים. אבל לבסוף הלידה עצמה היתה די קלה מבחינת הכאבים הפיזיים, ולא פשוטה מבחינת האתגר המנטאלי שהיה בה.