כיצד להתמודד עם הפחד הקיים באלימות זוגית?

מאת : עטרת סנפיר

25 בנובמבר 2014 | 0 תגובות

מתוך אלימות במשפחה, לכל אמא

 

 

כאשר אישה נמצאת תחת אלימות המלווה אותה שנים, קרוב לוודאי שהיא חווה בתחומים רבים של חייה פחד והוא אשר מנהל את חייה ולא פעם משתק.

כאשר את נמצאת תחת טרור ופחד לאורך זמן ממושך, החשש הוא כי תרימי ידיים ותכנעי לתחושות הללו שעם הזמן מייצרות אצלך את הייאוש וחוסר האונים. בתנאים כאלה את משאירה בידי האדם האלים שליטה מלאה בחייך.

הפחדים לא התחילו עכשיו, במערכת הזוגית, הם הולכים איתך מאז הילדות שלך והם נרכשו בתהליך הגידול שלך במשפחה ובחברה בה גדלת. בדרך כלל אינך מודעת לפחדים הללו וגם לא לעבודה כי הבחירות שלך נובעות מתוך אותם פחדים, אבל יש להם השפעה מכריעה על בחירת הזוגיות שלך והמקום אליה היא מתפתחת.

רצוי שתתבונני אחורה אל העבר שלך ותנסי לשחזר לעצמך את האווירה בה גדלת, חוויות אותן עברת והמסרים שקיבלת בבית. נפגעות אלימות בדרך כלל גדלו בתוך בתים בהם נלמדה אצלן תחושת הפחד וההבנה כי לא תוכלנה להסתדר בעולם לבד ללא גבר חזק, מבין ומפרנס. יחד עם זאת, נלמד בבתים אלו כי אהבה קשורה קשר בלתי ניתן לניתוק עם כוחניות וסבל. מכאן, את לומדת שעל מנת שיאהבו אותך את צריכה לספוג כאב, פציעות נפשיות, או פיזיות. כשאת באה לבחור זוגיות ממקום כזה, הסיכוי לבחור בן זוג שיהפוך שתלטן ואלים הוא גדול מאוד.

לא תמיד מוצאות נפגעות אלימות את הקשר הישיר בין הבית בו גדלו לחוויות שבו הן חוות בזוגיות שלהן. על מנת ליצור בהירות אני רוצה לפרוס בפנייך את התמונה שהחוויות מן העבר יכולות להיות על רצף שמצידו האחד יתכן כי חווית נטישה או חוסר מעורבות של ההורים בחייך, חוסר רגישות לדעות שלך או לרגשות שלך, או חוויות קשות יותר כמו ביטול הדעות שלך, ביקורת קשה עלייך, על הדרך שבה את נראית ומתנהגת, ועד הקצה השני של הרצף בו מתרחשת אלימות בבית נפשית, כלכלית או פיסית אותה אמך חוותה ואת גדלת באווירה הזו או שחווית אותה אף בעצמך על גופך ונפשך.

כל אלה הובילו אותך לבחור את המערכת הזוגית שלך ולסלול את הדרך בה היא מתנהלת היום. חוויות אלה הן שנטעו בך את הפחד וחוסר הבטחון כי תוכלי להסתדר כאן בעולם בעצמך מתוך בטחון בעצמך ובדרך שלך.

 

תחושות שאת לא מספיק טובה, לא מספיק מבינה, או אולי לא ראויה, מלוות אותך יום יום, שעה שעה. והן מאפשרות את השליטה בך ובחייך.

אז היית ילדה חסרת אונים וככל ילדה אחרת רצית לזכות באהבה של הורייך. הם לימדו אותך כיצד תוכלי לזכות בה, אם בכלל, והדרך הזו במשך השנים הלכה ופגעה בך.

הם לימדו אותך את מה שהם יכלו, להאשים אותם, יכול להיות שלב בדרך, אבל הוא בדרך כלל לא מועיל לנו בדרך הצמיחה שלנו. היום את גדולה ובוגרת ואת יכולה לבחור. כאשר אנו מדברות ולומדות על זה, את הופכת מודעת יותר ויותר לאופן שבו החוויות שחווית אז משפיעות היום על הדרך שבה את מתנהגת בבית. אם תבחרי שלא להכנע לחוויות העבר וללמוד דרך אחרת, את תוכלי לשנות את זה.

העבר היה והוא מאחורייך, את יכולה היום להגן על עצמך, ללמוד כיצד לעשות זאת. את לא חייבת להמשיך את מה שהיה אז בעבר, זה לא מגיע לך. כמו כל אחת אחרת מאיתנו, מגיע לך שיאהבו אותך על מי שאת, פשוט להיות מי שאת היום ללא ביקורת וללא שיפוט. מי שנמצא בעולמך ופוגע בך, לא צריך להיות שם יותר.

עד מתי תסכימי לשאת את הסבל הזה? עד איזה גיל? וכמה השפעה את מוכנה שזה ישפיע על הילדים שלך? האם את מוכנה שגם הם יחיו כך? יחוו את אותן חוויות כשיהיו גדולים?

אל תתני למה שהיה אז להיות גם היום. כל יום את יכולה לבחור לשנות את ההווה שלך. אם רק לא תוותרי על עצמך ועל הילדים. זאת המתנה הכי גדולה שאי פעם תוכלי לתת לעצמך או לילדייך.

החופש להיות מי שאת באמת רוצה להיות.

 

לכולנו יש פחדים,  אין אדם עלי אדמות שלא מתמודד עם פחדים, השאלה היא האם נהיה מוכנות להתבונן בפחדים האלה, לתת להם יד ולצעוד איתם לחיים טובים יותר. זה דורש הרבה אומץ. זה דורש לדעת מה אני רוצה ומה מגיע לי, זה דורש להקשיב הרבה פחות החוצה לכל היועצים ויודעי הדבר שלידך ויותר ויותר להקשיב פנימה לקול שנמצא בתוכך. כשברור לך מה נכון עבורך, את הרבה פחות מפחדת. בתהליך שלך השאלות הללו יעלו שוב ושוב, על מנת לברר לעצמך מה נכון לך ומה לא.

ומילה אחת נוספת על פחד. האדם שמתעלל בך הוא אדם חלש ומלא פחדים לא פחות ממך ואף יותר. אדם שצריך לשלוט ולהתעלל באנשים אחרים הוא אדם חלש מאוד והתנהגותו בזויה. את כוחו הוא שואב כרגע ממך, מכך שאת משייכת לו את כל התכונות הנעלות הללו. אם לא היית נותנת לו את התחושה הזו הוא היה כלום. ברגע אחד היה הופך חסר ערך. זוהי הסיבה שהוא כל כך דבק בך.

אם את מתנהגת לא יפה לדעתו הוא מעניש אותך, במילים פוצעות, בשבירת רהיטים, חפצים, צעצועים בבית או אפילו מכות לך לילדים. חשבי לרגע לעומק, אדם שכל הזמן מבקר אותך אומר לך מילים לא יפות מגנה אותך ואת ההתנהגות שלך וכן הלאה, למה הוא לא מפרק את הזוגיות שלכם? מי רוצה להיות ליד אישה כל כך נוראית? אם את כל כך נוראית אז למה הוא שם?

חשבת על זה פעם?

הוא שם כי הוא זקוק לשליטה בך, הוא זקוק לתחושת ההערכה שאת מקנה לו, הוא זקוק לפחדים שלך ממנו, כך הוא מרגיש תחושה של חשיבות וכוח.

כמה אדם יכול להיות קטן, שהוא פוגע באנשים הכי קרובים אליו, אישה וילדים על מנת להרגיש תחושת כוח חשיבות והערכה עצמית. האם זה האדם שאת רואה בו הגנה? בטחון?, שיתוף? אהבה? האם זה השותף שאת רוצה לחייך?

את יכולה לשנות את כל זה. לא מגיע לך לחיות כך. אני מקוה שהשאלות שלי יעוררו אצלך תהיות ומחשבות שאת יכולה אחרת, זה אפשרי, את יכולה ללמוד איך לעשות את זה.

זה נושא לא פשוט, אני יודעת. מעלה הרבה קשיים ושאלות, אבל צריך וטוב לדבר עליו. כשאנו מדברות דברים הופכים להיות כל פעם קצת פחות מאיימים, קצת פחות מפחידים, והאור שאותו לא ראינו בקצה המנהרה, פתאום הוא בוקע, ואפשר להתחיל ללכת את הדרך.

 

 

 

הנה סרטונים נוספים בנושא זה:

שאלות שיעזרו לך לדעת האם את באלימות זוגית

כך תוכלי לדעת האם בגבר חלומותייך יש צד אפל

כיצד להתמודד עם הפחד הקיים באלימות זוגית

האם את באמת אשמה בכך שבן זוגך מתנהג באלימות?

ומאמרים ושיתופים נוספים במדור אלימות במשפחה

כדי להתעדכן בתכנים דומים נוספים המתפרסמים, הירשמי לרשימת תפוצה (בצד שמאל של האתר)

 

 

עטרת סנפיר, מלווה נפגעות אלימות בתהליכי העצמה ויציאה ממעגל האלימות לחיי חופש ועצמאות.

את מוזמנת לפנות אליי בטלפון 052-2619266

במייל: nashim.sadnaot@gmail.com

ובאתר שלי : http://www.women-way.co.il

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

נושאים קשורים :

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

מי עשתה את ההחלטה ללדת בבית ? אני או היא ?

מאת : מירב שרייבר

29 בינואר 2012תגובה אחת

מתוך לידת בית, סיפורי לידה

אגתה כבר בת 9 חודשים. היא ערנית וסקרנית ונראה שהיא יודעת מאד מה היא רוצה וצריכה. את זה כבר חשתי בבטן. ידעתי שיש לה אישיות חזקה. איך? התנועות שלה היו מאד מפוקסות. כשלא אהבה משהו, כמו מוסיקה חזקה או ריח סיגריות, הייתה בועטת מבפנים, כשרצתה שאוכל משהו או אשתה, הייתה מתנועעת בחוסר נחת ומעירה אותי באמצע השנה כדי לאכול. כשעמדתי קרוב מדי למערבל כדי להכין עוגה, היא סימנה לי בברור, שהרעש חזק לה מדי ושאתרחק.

איך הבנתי מה היא אומרת או צריכה ממני? התחושה הייתה שהיא מדברת איתי בלי מילים. לא הייתי צריכה לנחש או לנסות להבין. זה היה חד וברור. זו לא הייתי אני שחשבתי עבורה, אולי זה לא נעים לה, היא פשוט דיברה איתי.

אני מנסה לחזור אחורה להחלטה שלי ללדת בבית ואני שואלת את עצמי, אז מי בעצם עשתה את ההחלטה הזאת, אני או היא? אף פעם לא חלמתי או דמיינתי ללדת בבית. לא הכרתי אף אחת שילדה בבית. אמא שלי אחות בבית חולים והדרך לבית היולדות באיכילוב היה די ברור עם כל הקשרים שיש לנו שם. אך הסיפור שלי מוביל אותי לאיטליה, שם חייתי בארבע שנים האחרונות, שם התאהבתי, הריתי וילדתי.

להשלים עם עצמי = לעשות שלום בתוכי

מאת : אמא

8 ביוני 20144 תגובות

מתוך אני אמא מספיק טובה?, לכל אמא, רגשות אשם

בשעה 20:30 אני משכיבה את איילה ונכנסת לעשות אמבטיה.

הנה אני יכולה לנשום, היום שלי מתחיל.

אני כבר פחות מתביישת לומר, כן, אני זקוקה להמון זמן לעצמי. אני זקוקה להמון שקט והרבה מאד מרחב.

חלוק לבן. שיגעון ולידה.

מאת :  ענבר לב אלי

31 בדצמבר 2014תגובה אחת

מתוך דיכאון אחרי לידה, שיתופים אישיים

יום

אחד

בחיים

בעשרים ושמונה לחודש

את

יולדת.

הגוף שלך

עובר

טלטלה

בין אם זה טבעי

או לא

בין אם זה בבית

או

בבית חולים.