כל כך חיכיתי, אז למה כל כך קשה????? 

מאת : שרון פלג

18 בנובמבר 2014 | 2 תגובות

מתוך הריון, יומן הריון

 

כל כך חיכיתי, אז למה כל כך קשה?????

יותר משנתיים שחיכיתי לך, ועכשיו שזה כל כך קרוב הרגשות מעורבים והפחדים פשוט לא נשלטים.

התחלנו היום שבוע 39!!! השמחה וההתרגשות אמורים להיות בשיאם, לא?? במקומם אני מלאה בפחד, חשש אפילו קצת רחמים עצמיים…. פתטי! אבל זה מה שיש.

פחד גדול מהלידה עצמה…. הכאב!!!!

פחד מהשינוי שיתרחש במשפחתנו, כל כך הרבה שנים רק ארבעתנו ופתאום נהיה חמישה….. שוב בכי בלילות, שוב חיתולים והנקות…. אני אמורה לשמוח, לא??? כל כך חיכיתי…..יש בי חלק שיודע שיהיה בסדר ותהיה התאהבות גדולה. יש בי חלק שממש מתאבל, פרידה מתקופה כל כך ארוכה וטובה.

אני בוכה ומרגישה לא טוב עם עצמי שככה אני נותנת לך להרגיש…. יצור קטן וטהור שרק רוצה חום ואהבה.

עם כל הרגשות והבלבול, תדע שאני מחכה לך!! כולנו מחכים לך!!!

שתהיה לנו לידה קלה.

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

2 תגובות ל- “כל כך חיכיתי, אז למה כל כך קשה????? ”

  1. לי-את דנקר הגיב:

    תבואי להתבלבל איתי באבשלום 9.. אני בדיוק בשיאו של אילוף הבייבי בלוז הסקסי שהגיע במתנה עם חבילת הלידה שלי..
    וכן.. יש הכל מהכל.. וכמו שאמרה דנה ליומנה היקר בפרסומת לחצייה בטוחה, (נדמה לי אי שם בשנות ה80..) "יחד נעבור את הקיץ בשלום".
    שומרת לך מקום על שמיכת הפעילות שלי..
    נשיקות

  2. אלמה ששון הגיב:

    מקסים. תודה.

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

ואיפה אני בתוך האמהות ??

מאת : ליטל גרין

23 ביולי 20114 תגובות

מתוך איפה אני בתוך האמהוּת?, לכל אמא, מקצועניות מדברות

כדי להימנע מתפקיד "מספקת הצרכים", יש אמהות שמארגנות לילדים "עיסוקים" רבים בכל יום, לאו דווקא כדי להעשיר את הילד או לענות על הצרכים שלו, אלא פשוט כדי שיניח להן. בנסיבות שנוצרו, קל להבין נטייה זו.

אמא שלי, רציתי לומר לך תודה

מאת : אוסי הורביץ

29 ביוני 201114 תגובות

מתוך אמהות ובנות, לכל אמא

כל כך הרבה נכתב על יחסי אמהות בנות, זה כל כך מורכב ולעיתים אף מסובך, הפעם אני רוצה לכתוב עלייך, האמא שלי הפרטית.

כשנולדתי, היית בת 38, שזה מאוד מאוד מבוגר בזמן ההוא…ובכל זאת רצית בת וניסית בפעם הרביעית והאחרונה והצלחת – יצאתי אני.

נולדתי בקיבוץ, מה שאומר שבזמן ההוא בלינה המשותפת נלקחה ממך בעצם חלק מן ההורות, מן החויות של גידול הילד בעצמך, לראות אותי ישנה בלילה למשל, או לקבל אותי כשאני חוזרת מבית הספר ולשמוע את החוויות שעברו עלי שם ועוד כהנה וכהנה. בעיקר נלקחה ממך ההורות, בכך שהצוות החינוכי היה הפוסק ולא ההורה.

רגשות אשם בהורות- כלי פשוט ויעיל להתמודד איתם

מאת : לימור לוי אוסמי

4 בפברואר 20190 תגובות

מתוך אחרי לידה, דיכאון אחרי לידה, לכל אמא, מבט מקצועי, מתמודדות עם נורמות וציפיות, רגשות אשם, רגשות אשם אחרי לידה, תחושות מגוונות אחרי לידה

רגשות אשם בהורות כל כך נפוצים, עד שלפעמים אנחנו מרגישות שהם ברירת מחדל ואין מה לעשות איתם. אנחנו נוטות להאמין שרגשום האשם מגיעים עם ההורות וכל מה שנותר לנו לעשות הוא להשלים עם קיומם.

אני חושבת אחרת, אני רואה ברגשות האשם הזדמנות לצמיחה, הזדמנות להכרות עמוקה עם עצמנו, הזדמנות להרחיב את המנעד הרגשי שלנו ולבחור בדרך שתוביל אותנו האמהות שאנחנו רוצות להיות. לא האמהות המושלמות, אלא אנחנו.