לאף ילד לא מגיע זיכרונות כאלה. על אלימות במשפחה

מאת : מיכל קייטניק

26 בנובמבר 2014 | תגובה אחת

מתוך אלימות במשפחה, לכל אמא, עמוד הבית

 

מרגישה צורך לשתף באשר לאלימות נגד נשים:

אני בת לאמי, אישה שעברה אלימות מילולית ופיזית קשה בידי מי שקרוי אבא שלי. הייתי כבת 5 כשאמי ברחה בפעם האחרונה ממנו. הזיכרונות שאני עדיין סוחבת עמי לא פשוטים ועד לא מזמן עדיין חצבו בנפשי. עכשיו הם בבחינת זיכרונות בלבד. רוצה לשתף בהם.

שעת ערב, אמי משכיבה אותנו לישון בשיר ערש. חושך. דקות ספורות אחר כך היא רצה בבהלה חרישית אל חדרנו, הוא אחריה מדביק אותה לקיר מהסה ומכה, והיא  בוכה מתחננת, ואני צופה מהצד, אזכר בזה רק בעוד כמה שנים. בדיעבד אתוודע גם לעובדה שהיה גם אקדח במערכה.

לא ברור מה הצית אותו הפעם ובעצם זה לא כזה משנה, לכעוס ולהכות זה כל מה שהוא יודע לעשות. מה שהיא לא עשתה עדיין היא עושה עכשיו וברחה את עצמה ממנו דרך החלון. קפצה מקומה שניה לברוח מהמכות ושברה את שתי הרגליים. למחרת אבא וילדה הולכים יד ביד לבקר את אמא בבית החולים. החיוכים של כולנו לא אמיתיים.

אמא ברחה איתנו לבית הוריה וביקשה מקלט. הוא לא נשאר חייב ובא יום אחד וחטף אותנו אליו מהרחוב שלמרגלות ביתה של סבתי.

אמא ברחה איתנו למקלט לנשים מוכות בחיפה. זיכרון עמום של מזרנים על הרצפה, הרבה אימהות, הרבה ילדים ושיר אחד על המרפסת הפתוחה "בשנה הבאה…"

השנה הבאה הגיעה, אמא הצליחה ללכת ממנו לבלי שוב.

 

אני חושבת באמת ובתמים שכחלק מהניסיון להסביר לאישה מוכה את מצבה הוא דרך הילדים שלה, באם יש כאלה. לאף אחת לא מגיע יחס כזה, לאף ילד לא מגיע יחס כזה, לאף אחד לא מגיע זיכרונות כאלה.

 

 

לנשים שמעוניינות לקרוא על האפשרות לצאת ממעגל האלימות, לחצו כאן לסדרת סרטונים בנושא.

ואפשר גם לקרוא שיתופים אישיים ומקצועיים בנושא אלימות במשפחה.

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

תגובה אחת ל- “לאף ילד לא מגיע זיכרונות כאלה. על אלימות במשפחה”

  1. תמר קלר הגיב:

    תודה לך אישה יקרה ואמיצה.
    השיתוף שלך יביא מזור לאחרות.
    חזקי ואמצי.

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

שבוע 36 מתדפק לו בדלת

מאת : מיטל

11 בדצמבר 20140 תגובות

מתוך הריון, יומן הריון

שבוע 36 מתדפק לו בדלת בנקישות ארוכות.

מבקש בנחישות אישור כניסה, נותן הודעה מוקדמת- אני פה בעוד יומיים.

אני מעניקה לו את ברכת הדרך, בפחד שבקצהו מעורבלת גם תחושה שמרמזת אט אט כי בפתח עומד לו שינוי מרגש.

זו תחושה חמקמקה, שמתחלפת ומתהפכת תדיר.

מה הקשר בין חנות בגדים, שומנים ונשים אחרי לידה ? (ולא מה שאת חושבת)

מאת : לימור לוי אוסמי

15 באפריל 201316 תגובות

מתוך אחרי לידה, גוף ומשקל, לכל אמא, מתמודדות עם הסביבה, מתמודדות עם נורמות וציפיות, קוראות לשינוי

זה מה שקורה לנו, לכולנו, כשהמציאות פשוט מותאמת רק לחלק של האוכלוסייה, אל החלק 'האידיאלי' של האוכלוסייה ובוחרת להתעלם ולהפוך למוקצות את מי שלא נכנסת לקטגוריה הצרה והמצומצמת של האידיאל.
ואתן יודעות מה, זה לא מתאים לי, כי בא לי לעוף על עצמי, איך שאני, כמו שאני, באיזו שמידה שאני. בא לי שיהיה לי מבחר חנויות לנשים מהממות כמותי שרוצות להרגיש מטופחות ויפות ולאהוב את עצמם כפי שהן, בלי להרגיש חרא כל פעם שהן פוגשות מכנסיים.

מחשבות על התנהלות עם תינוקות, השלכות לעתיד והנקה

מאת : ורד לב

11 במרץ 20118 תגובות

מתוך אחרי לידה, הנקה

איזו מדהימה היא ההנקה שמאפשרת את כל הדברים האלה, הרבה מעבר לאוכל, כמובן. בזמן האחרון, כמעט כל יום יוצא לי לדבר עם מישהי על כך שהנקה נועדה מראש לשמירה על רמת החיסוניות של הגוף ולא כאוכל. תפקידה כאוכל הגיע יותר מאוחר…

ואנחנו יודעות שההנקה מאפשרת עוד כ"כ הרבה דברים אחרים: מגע, חום, בטחון, חימום/ קירור, אי של שקט בסביבה רועשת, תמיכה במעבר בין שינה וערות, עזרה ביציאות ובעיכול ועוד ועוד.