על אלימות במשפחה אלימות זוגית ילד בוכה
אלימות במשפחה,  אמהוּת,  עמוד הבית

לאף ילד לא מגיע זיכרונות כאלה. על אלימות במשפחה

 

מרגישה צורך לשתף על אלימות נגד נשים:

אני בת לאמי, אישה שעברה אלימות מילולית ופיזית קשה בידי מי שקרוי אבא שלי. הייתי כבת 5 כשאמי ברחה בפעם האחרונה ממנו. הזיכרונות על אלימות שאני עדיין סוחבת עמי לא פשוטים ועד לא מזמן עדיין חצבו בנפשי. עכשיו הם בבחינת זיכרונות בלבד. רוצה לשתף בהם.

שעת ערב, אמי משכיבה אותנו לישון בשיר ערש. חושך. דקות ספורות אחר כך היא רצה בבהלה חרישית אל חדרנו, הוא אחריה מדביק אותה לקיר מהסה ומכה, והיא  בוכה מתחננת, ואני צופה מהצד, אזכר בזה רק בעוד כמה שנים. בדיעבד אתוודע גם לעובדה שהיה גם אקדח במערכה.

לא ברור מה הצית אותו הפעם ובעצם זה לא כזה משנה, לכעוס ולהכות זה כל מה שהוא יודע לעשות. מה שהיא לא עשתה עדיין היא עושה עכשיו וברחה את עצמה ממנו דרך החלון. קפצה מקומה שניה לברוח מהמכות ושברה את שתי הרגליים. למחרת אבא וילדה הולכים יד ביד לבקר את אמא בבית החולים. החיוכים של כולנו לא אמיתיים.

אמא ברחה איתנו לבית הוריה וביקשה מקלט. הוא לא נשאר חייב ובא יום אחד וחטף אותנו אליו מהרחוב שלמרגלות ביתה של סבתי.

אמא ברחה איתנו למקלט לנשים מוכות בחיפה. זיכרון עמום של מזרנים על הרצפה, הרבה אימהות, הרבה ילדים ושיר אחד על המרפסת הפתוחה "בשנה הבאה…"

השנה הבאה הגיעה, אמא הצליחה ללכת ממנו לבלי שוב.

 

אני חושבת באמת ובתמים שכחלק מהניסיון להסביר לאישה מוכה את מצבה על אלימות הוא דרך הילדים שלה, באם יש כאלה. לאף אחת לא מגיע יחס כזה, לאף ילד לא מגיע יחס כזה, לאף אחד לא מגיע זיכרונות כאלה.

 

 

לנשים שמעוניינות לקרוא על האפשרות לצאת ממעגל האלימות, לחצו כאן לסדרת סרטונים בנושא.

ואפשר גם לקרוא שיתופים אישיים ומקצועיים בנושא אלימות במשפחה.

לדף הפייסבוק של נשים מדברות אמהות

One Comment

  • Avatar

    תמר קלר

    תודה לך אישה יקרה ואמיצה.
    השיתוף שלך יביא מזור לאחרות.
    חזקי ואמצי.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

× את יכולה לכתוב לי לווטסאפ