נשימות מנוגדות

מאת : אמא של רעותי

2 בנובמבר 2014 | 0 תגובות

מתוך אחרי לידה, אמהות וקריירה, התבוננות, למידה, התפתחות, חוזרות לעבודה, לכל אמא, עמוד הבית

 

אני רוצה קריירה, רוצה להיות עצמאית, שוויונית, מרוויחה ומתקדמת.

באותה נשימה רוצה להיות אמא- מחבקת, מנשקת, משקיענית.

 

אני רוצה להצליח בעבודה ולעשות את הדברים כמו שצריך ולא לחפף

ובאותה נשימה להספיק להגיע לגן בזמן.

 

אני רוצה להיות אסרטיבית, לעמוד על שלי ולא לפחד להביע את דעותיי

ובאותה נשימה אני רוצה להיות מחוברת לעצמי, רכה ונשית.

 

אני רוצה לנצח בוויכוחים, להוכיח כמה אני צודקת

ובאותה נשימה לדעת לוותר, מתוך אמת פנימית ובהירה.

 

אני רוצה להיות חזקה, עם עור של פיל

ובאותה נשימה רוצה להיות מכילה וסבלנית ולא לוותר על הרגישות שלי.

 

וזה הכל אני, וזה הכל בועט,

ויש ימים כמו היום שזה מרגיש "טו מאצ'"

וזה המאבק הפמיניסטי מול המחיר שאני מרגישה שאני משלמת יום יום.

וזה רגשות אשמה וללמוד לקבל את עצמי.

ולנשום. פשוט לנשום, בתוך המירוץ שבחרתי ולא בחרתי יום יום.

 

 

אפשר לקרוא טקסטים נוספים של אמא של רעותי בבלוג שלה: בלוג של אמא של רעותי

 

אפשר לקרוא מה שאמהות נוספות כתבו על תחושת הפיצול:

פיצולים/ לימור לוי אוסמי

מאז שנהייתי אמא, אני מרגישה שיש בתוכי שתי נשים / אמא

 

וישנה כתיבה נוספת בנוגע לחזרה לעבודה לאחר הלידה וגל על שילוב של אמהות וקריירה,

תיהנו.

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

נושאים קשורים :

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

כמה תובנות על לידת בית

מאת : שירה דרוקר

18 במאי 20117 תגובות

מתוך לידת בית, סיפורי לידה

כן, זה נכון שהכאב הולך ונשכח. זה נכון ומעודד ומחזק. אני כבר מסוגלת לדבר על הלידה כעל חוויה מדהימה… חוויה שכל מי שזוכה להיות חלק ממנה נולד מחדש. לא רק התינוק.

אני מרגישה גאווה גדולה בכל פעם ששואלים אותי על הלידה. אני משתפת בכיף בסיפור. אני מקבלת בכיף מחמאות על אומץ וכוח סבל. כבוד גדול.

הרחם שלי היא "לתצוגה בלבד"

מאת : בעילום שם

17 בנובמבר 2014תגובה אחת

מתוך להביא עוד ילד?, לכל אמא

התחלנו לדבר על הריון שלישי. אני אפילו לא בטוחה שאני רוצה בו. שאני רוצה להיות במקום בו יש לי תינוק חדש במנשא בגיל 40 וקצת. וטיפולים?! למי יש כוח לטיפולי פוריות? אבל הלכתי לרופא שלי כדי לברר. והרופא שלי הוא קוסם, הלא אם מישהו ידאג להכניס אותי להריון זה הוא. האיש עם מרשמי הקסם, עם האנרגייה החיובית, עם גישת ה"זה יקרה ויהי מה". אבל הפעם זה היה שונה. הרופא שלי העביר אותי בדיקה כואבת ואחר כך אמר אמת כואבת עוד יותר – מהרחם הזה אי אפשר להוציא יותר ילדים. הוא עבר טראומות קשות מדי.

אנחנו בהסתגלות לגן חדש / לימור לוי אוסמי

31 באוגוסט 20190 תגובות

מתוך אחרי לידה, הילדים בגן ובבית ספר, חוזרות לעבודה, לכל אמא

להסתגל לגן

אנחנו בהסתגלות לגן חדש. בעצם, לא ממש חדש, רק קבוצה אחרת באותו אשכול, אבל הגננות אחרות, המבנה אחר. באמת שהם דאגו שההסתגלות תהיה כמה שיותר קלה. ועדיין, הקטנה בהסתגלות. אני בהסתגלות.

אני מסיימת את הפרידה הבוקר, נכנסת לאוטו וחושבת 'ואוו, כמה כוחות ואנרגיה אני צריכה כדי להיות איתה בנוכחות ברגעים האלה, כדי שאוכל להגיד לה ולעצמי: "זאת רק ההתחלה. גם בגן הקודם היה ככה. את עדיין לא מכירה את הגן והצוות. לאט לאט את תכירי. זה לוקח זמן".