נשימות מנוגדות

מאת : אמא של רעותי

2 בנובמבר 2014 | 0 תגובות

מתוך אחרי לידה, אמהות וקריירה, התבוננות, למידה, התפתחות, חוזרות לעבודה, לכל אמא, עמוד הבית

 

אני רוצה קריירה, רוצה להיות עצמאית, שוויונית, מרוויחה ומתקדמת.

באותה נשימה רוצה להיות אמא- מחבקת, מנשקת, משקיענית.

 

אני רוצה להצליח בעבודה ולעשות את הדברים כמו שצריך ולא לחפף

ובאותה נשימה להספיק להגיע לגן בזמן.

 

אני רוצה להיות אסרטיבית, לעמוד על שלי ולא לפחד להביע את דעותיי

ובאותה נשימה אני רוצה להיות מחוברת לעצמי, רכה ונשית.

 

אני רוצה לנצח בוויכוחים, להוכיח כמה אני צודקת

ובאותה נשימה לדעת לוותר, מתוך אמת פנימית ובהירה.

 

אני רוצה להיות חזקה, עם עור של פיל

ובאותה נשימה רוצה להיות מכילה וסבלנית ולא לוותר על הרגישות שלי.

 

וזה הכל אני, וזה הכל בועט,

ויש ימים כמו היום שזה מרגיש "טו מאצ'"

וזה המאבק הפמיניסטי מול המחיר שאני מרגישה שאני משלמת יום יום.

וזה רגשות אשמה וללמוד לקבל את עצמי.

ולנשום. פשוט לנשום, בתוך המירוץ שבחרתי ולא בחרתי יום יום.

 

 

אפשר לקרוא טקסטים נוספים של אמא של רעותי בבלוג שלה: בלוג של אמא של רעותי

 

אפשר לקרוא מה שאמהות נוספות כתבו על תחושת הפיצול:

פיצולים/ לימור לוי אוסמי

מאז שנהייתי אמא, אני מרגישה שיש בתוכי שתי נשים / אמא

 

וישנה כתיבה נוספת בנוגע לחזרה לעבודה לאחר הלידה וגל על שילוב של אמהות וקריירה,

תיהנו.

נושאים קשורים :

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

אחרי הניתוחים הקיסריים שעברתי, אני רוצה לידה נרתיקית

מאת : נורית מלאכי

7 ביוני 2011תגובה אחת

מתוך ניתוח קיסרי, סיפורי לידה

בחודש שביעי התחלתי להבין שהלידה, המילה הזו, שעד עכשיו רק ריחפה באוויר, כבר די קרובה ואמיתית, ואם אני רוצה שתהיה כמו שאני רוצה, הגיע הזמן להתכונן. אז כתבתי מכתב לעצמי ולגל הדולה המקסימה שלי, בו סיפרתי על פחדיי, ועל הרצון שלי להתגבר עליהם.

התחלתי גם לקרוא המון בפורומים, יותר מכרגיל, והגעתי למסקנה שאני לא רוצה בית חולים, בכלל לא רוצה. מכיוון שהיה לי ברור שאף מיילדת לא תיקח VBAC2 (לידה וואגינלית אחרי 2 ניתוחים קיסריים) בלידת בית, חשבתי על לידה ללא עזרה, רק אני, אבא, וגל אם תהיה מוכנה.

מחשבות על מהפכה

מאת : לימור לוי אוסמי

29 בנובמבר 20125 תגובות

מתוך קוראות לשינוי

אני מסתובבת כבר כמה זמן עם מחשבות על מהפכה.

זה התחיל כשקיבלתי הזמנה ליום עיון בנושא דיכאון אחרי לידה, נושא שקרוב לליבי, ונורא נורא כעסתי. הוצאתי את הכעס כאן ולשמחתי הכעס הניב תגובות רבות.

ברשומה הזאת ביטאתי את הכעס שיש בי כלפי הגישה המסורתית לדיכאון אחרי לידה והצגתי את נקודת המבט שלי בנושא.

מתהפכת לי הבטן כשאני מדברת על הלידה| ניתוח קיסרי

מאת : יפית רכס אפוטקר

15 ביוני 201125 תגובות

מתוך ניתוח קיסרי, סיפורי לידה

עד היום, כאשר מדברת על לידת בני השני (לפני ארבע שנים) מתהפכת לי הבטן ומרגישה תחושה לא נעימה מנסה להזדחל שוב פנימה.

את ביתי הבכורה ילדתי בלידה טבעית. אומנם 3 ימי אשפוז מרובי זירוזים, אך החוויה עצמה נתפסה בעיניי כטבעית. עם ביתי העברתי שנתיים קסומות בבית (סיפור בפני עצמו, עברתי תאונה שבה שברתי חולייה בעמוד השדרה) בקושי רב הפקדתי אותה בידי המטפלת וחזרתי למחזור העבודה.

שלוש שנים לאחר מכן , אחרי שלוש הפלות, גיליתי שאני בהריון ושמחתי מאוד.