ברוכה הבאה לאתר :)

מאת : לימור לוי אוסמי

18 בדצמבר 2014 | 2 תגובות

מתוך כללי, עמוד הבית

 

בין אם הגעת לכאן במקרה או במכוון- ברוכה הבאה!

 

בין שפע המידע שמציף בכל עבר, נוצר כאן אי ייחודי עבורנו, האמהות, ועבור נשים המתכתבות עם האמהוּת בדרכים מגוונות.

הקמתי את האתר במטרה לאפשר לנשים כמוני וכמוך לכתוב את מה שהן מרגישות בחוויות שונות של האמהות למען עצמן ולמען כולנו.

את מוזמנת לחלוץ נעליים, להרגיש בבית, לשוטט ולבדוק מה מתאים לך לקרוא.

את מוזמנת  להשמיע את קולך הייחודי דרך תגובות לפוסטים או כתיבה לאתר,

את מוזמנת  לשמור על קשר ולקבל תכנים באמת ייחודיים למייל (ההרשמה בצד שמאל),

את מוזמנת לגדול, לצמוח, להתרחב.

את מוזמנת להיות את.

 

 

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

2 תגובות ל- “ברוכה הבאה לאתר :)”

  1. Aliimalke הגיב:

    This "free sharing" of inoaimftron seems too good to be true. Like communism.

  2. חגית מאיר הגיב:

    אשמח מאוד!

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

קריסה אימהית

מאת : לימור לוי אוסמי

8 באוקטובר 20132 תגובות

מתוך אחרי לידה, איפה אני בתוך האמהוּת?, לכל אמא, קושי באמהות, רגשות אשם

ביום שישי האחרון הגעתי לקריסה אימהית.

מינון יתר של אמהוּת.

כזה שלא חשבתי שכבר יגיע, כי הרי אני כבר מודעת ודואגת לעצמי וכאלה.. אבל זה הגיע. גם אליי. כמובן שלא בפעם הראשונה.

קורס הכנה ללידה – למה צריך את זה ??

מאת : אבא בתול

30 בינואר 20113 תגובות

מתוך הכנה ללידה ולאמהות, הריון

בהתחלה התייחסתי לנושא הקורס די בזלזול, "תביאי את אמא שלך" הפטרתי לעומתה כאשר עלתה השאלה. "למה צריך את זה??". מבטיהם הספקניים של ההורים משני הצדדים נתנו חיזוק לתחושותיי השמרניות: יש אחיות, יש רופאים, יש מיילדות, יהיה בסדר, למה צריך להתכונן ? שיטוט קצר במרחבים הוירטואליים רק הגביר את הפחד: לידות טבעיות, נשים היולדות בביתם, סיבוכי הריון, מיתות עוברים, כל אלו קפצו אלי ממסך המחשב. תמונות מבעיתות שאינן משאירות מקום לדמיון עלו מכל עבר.

הלידה הקיסרית שלי ניפצה לי את כל ה"פנטזיות" על הלידה המושלמת

מאת : נגה אורון שכטר

8 בינואר 20124 תגובות

מתוך ניתוח קיסרי, סיפורי לידה

הלידה הקיסרית שלי ניפצה לי את כל ה"פנטזיות" על הלידה המושלמת, בה אני יולדת באופן טבעי, ללא אפידורל, ובכלל לא כואב לי, בעלי תומך בי ואנחנו מתנשקים בין הצירים…

בפועל, הבייבי שלי היתה במנח עכוז, במשקל 4 קילו, ועודף מי שפיר…

אז במקום סיפור לידה, יש לי סיפורי צירים מוקדמים.

שבת בוקר- מתעוררת עם כאב בטן. כאב מוכר של קלקול קיבה והתכווצות בבטן- ואני קמה לשירותים.

חוזרת לישון, ואחרי שעה: שוב כאבים. אז שוב קמה (יותר נכון לומר מנסה לקום אבל יוצא לי מן גלגול כזה מהמיטה כי נורא קשה וכבד לי כבר!) ושוב משלשלת..

ככה איזה 4 פעמים.. וכבר אי אפשר לחזור לישון.