הפוסט (פארטום) מאיים לבלוע אותך אליו

מאת :

22 בדצמבר 2014 | 8 תגובות

מתוך אחרי לידה, תחושות מגוונות אחרי לידה

 

התלבטתי מאוד אם לפרסם את הקטע הזה שנכתב ברגע קשה ומדוכדך אחד בלילה קשה אחד ללא שינה כשבועיים לאחר הלידה. הייתי כל כך עייפה באותו לילה, כך שלא הייתי מסוגלת לקום ולכתוב את השורות שנכתבו בראשי. על הבוקר התעוררתי וכתבתי בין הנקה להחתלה.

קול אחד בתוכי פחד שאנשים יחשבו שאולי אני בדיכאון לאחר לידה אם זה מה שאני כותבת.
שאנשים לא יבינו את הגל הזה שהגיע בתוך ים של תחושות מגוונות המצויות אצל אישה לאחר לידה. הפחד להיתפס באופן מצומצם וחד גוני די הכתיב את ההחלטה להשאיר את זה אצלי בתיקיית המחשב.

הקול השני שבתוכי, שבסופו של דבר גבר על הקול הראשון, רצה להיחשף ולחשוף גם את הפן הזה שהרגשתי בשבועות הראשונים לאחר הלידה, שאני יודעת כמובן שלא רק אני הרגשתי וחוויתי אותו אלא גם נשים רבות אחרות.

תחושת האובדן של הגוף ההריוני, ההתפרקות הפיזית של הגוף על מנת ללדת, ההיפתחות והחשיפה והפגיעות, השלת הקילוגרמים הרבים, התחושה של מי אני עכשיו בכלל, מי זו שניבטת מולי במראה ואיפה כל החלקים הקודמים של החיים שלי כפי שהכרתי אותם. האימהות החדשה ל-3, התינוקת החדשה, ההסתגלות, המעבר – כל אלה מרגישים לי כמו המהות של התקופה המיוחדת הזו שלאחר הלידה. אין ספק שכל אלה נושאים עמם גם תחושות קשות בתקופה הזו שמלאה גם בתחושות עילאיות ומופלאות.

משחררת את הקטע הזה לעולם. מרגישה שחשוב לי להשמיע ולהכיר גם את התחושות האלה. הקול שחושש ממה זה אומר עלי שהרגשתי כך כאמא, כאשת מקצוע, עדיין שם. אומרת לו שלום וכרגע גם להתראות.

 

 

הפוסט (פארטום) מאיים לבלוע אותך אליו
כמו תנין ענק
שפותח את לועו.
התינוקת שלך בולעת אותך,
עוד קצת,
ועוד.
ומה נשאר ממך,
חלקים, חלקים,
פזורים, פזורים,
מחפשים להידבק מחדש
ולהרגיש שוב אסופים.

 

 

בטי גורן היא דולה, מלווה בגישת b.o.t, מדריכת הכנה ללידה ומנחת קבוצות  בטי גורן
של אמהות לאחר לידה (קודם קול אמא).
כרגע חודשיים לאחר לידת ביתה השלישית, מעין.
Www.kodemkolima.co.il

 

 

לקריאת שיתופים נוספים של נשים אחרי לידה

 

תמונה ראשית: Sebastian Boguszewicz

תמונת פרופיל: דנה גולדברג

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

8 תגובות ל- “הפוסט (פארטום) מאיים לבלוע אותך אליו”

  1. מיכל ארד הגיב:

    ואוו.. קראתי והתרגשתי.
    אני כל כך שמחה שפרסמת, כמה חשוב להשמיע גם קולות כאלו! כחברה קל לנו להשמיע את החלקים המשמחים והנעימים ופחות את המקומות האלו, אם לא משמיעים זה לא אומר שהם לא קיימים..

  2. לי-את דנקר הגיב:

    את שם ואני פה.. שתי נשים שונות במעטפת וכל כך זהות במהותן הרחמית.
    אני? החזקה המובילה חווה פוסט פארטום שמדמה את סוף העולם? איך יכול להיות..?
    שבועיים נוספים עוברים ואני מבינה כמה אני אלה, מלכה, לוחמת, וכמה בת מזל שיכולה להעביר בעוצמה את החולשה הלאה..

  3. נועה בן אלי הגיב:

    אילו עוצמות! וכמה מטורף שזה מתחלף בשיגרה! נדמה לי הרבה יותר הגיוני שכל התקופה תהיה תנינים וחדי קרן, ולא כמו שקורה, שמתרגלים לפלא ולאימה…
    יש לי קצר במקומות האלה, כמו התובנה שכל האנשים גם הנודניקים שבהם נולדו ובאו לעולם בתהליך המופלא והמופרע של לידה. מאלף.
    תודה!

  4. הילה גלסר הגיב:

    תבורכי על הפירסום. וכן המילים האלו תפורות ופרומות כאחד.
    וכולנו שם והיינו וחלקנו עוד נהיה.
    קוראת אותך ומרגישה שהרווחתי.
    וביטוי נכון כזה בחוויה שלי כואב ומרפא.

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

הנקה או אי הנקה ? (או "למה להשאיר את הספר החדש בסלון")

מאת : ליטל אוהב ציון

16 בדצמבר 20107 תגובות

מתוך אחרי לידה, הנקה

ואני עייפה, כל כך עייפה, אין לי כח להניק אותה, מעיזה לחשוב בליבי על הפסקת הנקה וחולמת על קופסאות של סימילאק, אני ממש רואה אותן מחייכות לעברי, והבקבוקים, יש כאלו בקבוקים יפים היום, וורדים, סגולים, פרחוניים אני חולמת לעצמי, ואז בזווית העין אני רואה אותה מסתכלת עליי דרך משקפיה השחורים וכאילו יוצאת לה מהספר וגוערת בי, "איך את מעזה ? בשביל מה הבאת ילדה לעולם אם אינך מתכוונת להניק אותה ? ובגלל מה ? בגלל עייפות ? איזו אגואיסטית, איזו דוגמה את נותנת ? ואת קוראת לעצמך דמות חינוכית?"

בכי אחרי לידה

מאת : שלומית ארד

26 במאי 201111 תגובות

מתוך אחרי לידה, סיפורי לידה, קושי אחרי לידה

אחד הדברים שהפריעו לי ביותר, מעבר לטראומה עצמה והכעס על "למה לא סיפרו לי שזה יכול לקרות", היתה התחושה הזו, המסר הנסתר, של :"תגידי תודה. הרי היה יכול להיות יותר גרוע,ובעצם, את צריכה להיות אסירת תודה (לרופאים) שאת והתינוקת בכלל בחיים. איך את יכולה להתלונן בשעה שיש נשים שכל כך רוצות להיות אמהות ולא יכולות או שחלילה קרה להן אסון…"

דיכאון אחרי לידה והמעגלים הסובבים אשה- אנשי המקצוע

מאת : תמר קלר

11 באפריל 20116 תגובות

מתוך דיכאון אחרי לידה, מבט מקצועי, מקצועניות מדברות

כשהתבקשתי לחוות את דעתי בענין היה לי ברור שאין דרך אחת ויחידה שמוצלחת יותר מאחרות. היה לי ברור שגם דרך אחת לא תספיק, שיש צורך לטפל במספר דרכים בשלבים השונים של החוויה וזוהי נקודת הראות מתוך המקום האישי שלי ושל נשים אחרות שחוו ושאיתן נפגשתי.