שבוע 36 מתדפק לו בדלת

מאת :

11 בדצמבר 2014 | 0 תגובות

מתוך הריון, יומן הריון

 

שבוע 36 מתדפק לו בדלת בנקישות ארוכות.

מבקש בנחישות אישור כניסה, נותן הודעה מוקדמת- אני פה בעוד יומיים.

אני מעניקה לו את ברכת הדרך, בפחד שבקצהו מעורבלת גם תחושה שמרמזת אט אט כי בפתח עומד לו שינוי מרגש.

זו תחושה חמקמקה, שמתחלפת ומתהפכת תדיר.

אני מנסה לאחוז בקצה הזה שמגיח כמו אחרי נשימה עמוקה וראשונית לאחר צלילה ממושכת.

להרים ראש מעל גובה המים העמוקים. לעמעם ולו במעט את הפחדים.

ודווקא עכשיו, גופי החליט בשבועות האחרונים כי נדרשת לו מנוחה, השגחה, שמירה.

מוניתי להיות שומרת הסף, לעמוד בפתח ולהשגיח על שני הלבבות הפועמים בגוף אחד.

להיות קשובה לשינויים, להתרחשויות, לצירים המוקדמים, לשתיקות בין הצלילים.

לנוח, ללמוד לנשום, לעצור את הקצב השוטף.

לחבק את התסכול, לערסל את הבלבול המטשטש.

לחדול להילחם ברוחות,

ללמוד לתת ולקחת-

ולא לפחד מהפחד.

 

הבלוג של מיטל

 

שיתופים נוספים של נשים בהריון:

הבטן תופחת ואיתה התחושות והמחשבות/ מיטל

להיות אמא- מחשבות רגע לפני הורות/ מיטל

כל כך חיכיתי, אז למה זה כל כך קשה?/ שרון פלג

חודש תשיעי/ בטי גורן

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

נושאים קשורים :

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

אני לא רוצה לטפל !

מאת :

7 ביולי 201133 תגובות

מתוך אמהות וקריירה, לכל אמא

יקרות, השעה עכשיו כמעט 3 לפנות בוקר. קמתי מהמיטה כדי לכתוב לכן..

הדברים שכתבתן על הפוסט האחרון שלי נגעו בי כל כך עמוק, שהייתי צריכה כמה ימים כדי לשהות עם התחושה שהיתה בי. איזה ימים מופלאים אלו היו.

אני כותבת ועולות בי דמעות של התרגשות. התרגשות על המתנה שקיבלתי על זה שאתן בחיי, אפילו שאת רובכן לא מכירה באופן אישי מעבר לווירטואלי שלנו, כאן. באמת מרגישה ברת מזל על המתנה הזאת , התמיכה הזאת, ההבנה הזאת, הרצון הבאמת כן לעזור ולהיות איתי בתהליך. אתן מדהימות- המון תודה !

אז מה אם את בוחרת לא להיות אמא ???

מאת :

22 ביוני 20116 תגובות

מתוך לכל אמא, מתמודדות עם הסביבה

ישבתי באוטו ואת עלית לשידור וביקשת עצה מהמנחה.

סיפרת שהתחתנת ויש לך אחיינים שאת מאוד אוהבת והם חלק גדול מעולמך, אבל אינך רוצה ילדים משלך. לך זה לא מתאים והבעיה היא איך להבהיר לבן זוגך את המצב.

כמה אהבה

מאת :

7 בפברואר 201211 תגובות

מתוך אחרי לידה, רגשות אשם, רק אהבה

מתי זה בדיוק קרה, מתי התאהבתי? אני לא יודעת להגיד, אבל זה בטח לא קרה ברגע הלידה…
כשפגשתי אותו לראשונה, כמה שעות ספורות לאחר הלידה שהרגישו כמו חיים שלמים, הרגשתי הרבה דברים, התרגשות, גאווה, פחד, אשמה, בלבול, כאב, כמעט הכל, רק לא אהבה.