דיכאון לאחר לידה- גישה ייחודית לטיפול דרך קבלה ומחויבות (ACT)

מאת :

3 בדצמבר 2014 | 0 תגובות

מתוך אחרי לידה, דיכאון אחרי לידה, מבט מקצועי, מקצועניות מדברות, תחושות מגוונות אחרי לידה

 

מחקרים עדכניים מראים כי אחת מכל עשר נשים תסבול מדיכאון לאחר לידה.

למרות אחוז גבוה זה וחרף העובדה כי שיעור הנשים המאובחנות כסובלות מדיכאון לאחר לידה עולה התחושה הרווחת בקרב מטפלים היא כי נשים רבות אינן מקבלות את הטיפול לו הן זקוקות.

נראה כי בין הסיבות לחוסר פנייתן של הנשים לקבלת הטיפול עומדת ההנחה הרווחת כי אישה לאחר לידה אמורה לחוש שמחה והנאה. עמדה זו לרוב מעצימה את העצב ומגבירה את תחושת האשמה והבושה אותה חשה האישה ומובילה אותה להימנע מלחלוק את החוויות שלה גם עם אנשי המקצוע.

 

קיימים סימפטומים רבים לדיכאון אחרי לידה ואחד המרכזיים בהם הוא תחושת העצב אשר אינה מרפה מרבית שעות היום. גישות פסיכולוגיות שונות מציעות הסברים לתופעה זו:

הגישות הדינאמיות (כאלו המבוססות על כתביו של פרויד ושל ממשיכיו) ינסו להסביר את הסבל הנגרם לאישה כנובע ממבנה נפשי אשר התפתח במהלך אינטראקציה עם הדמויות המשמעותיות בילדותה.

לעומתן, גישות קוגניטיביות  התנהגותיות (CBT) ייטענו כי רגשות העצבות והאשמה, נובעים כתוצאה מאימוץ של דפוסי חשיבה לא מסתגלים, לדוגמא: מחשבה כגון "אסור לי להיות עצובה" או "אם אני עצובה זה אומר שאני אימא גרועה". במסגרת הטיפול האישה תלמד להחליף מחשבות אלו במחשבות מסתגלות יותר כגון: "מותר לי להיות עצובה לפעמים" או "גם אם אני עצובה לפעמים, לא אומר שאני אימא גרועה".

 

בסקירה זו נתייחס לגישה חדשה יחסית שזוכה לתמיכה מחקרית גבוהה ושמה טיפול בקבלה ומחויבות הנקראת ACT: Acceptance and Commitment Therapy ) ACT). גישה זו התפתחה בסוף שנות השמונים וגם היא משתייכת למשפחת הטיפולים הקוגניטיביים התנהגותיים, אולם בשונה מהגישה המקובלת ב-CBT המנסה לשנות את המחשבות, ACT  מציעה עמדה של הפרדה ולקיחת מרחק מהמחשבות מבלי בהכרח לשנותן.

בטיפול לפי ACT לא נעסוק בניסיון להחליף מחשבה לא יעילה במחשבה ראציונלית יותר, אלא נלמד להתבונן עליה כפי שהיא – כמחשבה, לא יותר ולא פחות. לפי גישה זו, מחשבה היא מעין אירוע מנטאלי חולף, בדומה לעלה ששט לו על נחל זורם או לענן שנע לו בשמיים שעליו אנו יכולים להתבונן מבלי לתת לו בהכרח את ההגה של חיינו ואת השליטה על פעולותינו. לדוגמה, להתייחס למחשבות הקשורות לביקורת עצמית לגבי אימהות רק כאירוע מחשבתי חולף ולא כתוכן בעל משמעות.

בנוסף לכך, גישה זו מסייעת להפחית את ניסיונות השליטה הלא מוצלחים על החוויה הפנימית שלנו ולהחליפם בעמדה מקבלת ביחס לחוויה הנפשית כולה. העמדה הטיפולית של ACT  נזהרת מאוד מתיוג רגשות מסוימים כבעייתיים או רעים או עוצמות רגשיות מסוימות כלא תקינות. במקום זאת, יש בגישה זו נכונות לקבל את החוויה האנושית כולה, על כל המנעד הרגשי אשר מאפיין אותה. פתיחה של מרחב פנימי עבור החוויה הרגשית תוכל לאפשר לה להיות נוכחת מצד אחד ומצד שני תאפשר גם מרחב של חופש ותמרון על מנת לבחור באופן פעולה רצוי.

אופן הפעולה נקבע בהתאם לערכי המטופלת אשר ביחס אליהם נערך בירור וניסוח בטיפול ברוח ACT. הערכים האם אותם מרכיבים בחייה של המטופלת שלהם המשקל הרב ביותר מבחינת האכפתיות והמשמעות (לדוגמה אהבה לילדים או לבן זוג). בין הטכניקות אשר בהן עושים שימוש בטיפול ברוח זו ישנן שיטות קשיבות (mindfulness) וכלים חווייתיים ומעשיים נוספים. לדוגמה, אישה לאחר לידה יכולה לאפשר לעֱצב להיות נוכח בחוויה הרגשית שלה, ללא ניסיון לשנותו ולהפכו לשמחה. אימון של טכניקת קשיבות יאפשר לה לקבל את מגוון הרגשות שלה ללא שיפוטיות וביקורת מצידה וכל אלו יאפשרו לה לעשות דברים אותם היא מעריכה כחשובים, למרות נוכחותו של העצב או כל רגש לא נעים אחר.

 

ACT   צמחה מתוך הבנה כי המשגת הרגשות השליליים וביניהם עצב כאורחים לא רצויים שמהם יש להפטר, מבוססת על רצון האנושי לשלוט במציאות חיינו. כאשר אנו יושבים בחדר המחומם יתר על המידה, נצליח אמנם לשלוט על הטמפרטורה בו באמצעות לחיצה פשוטה על השלט של המזגן, אך לא כזו היא היכולת לשלוט בחוויות הרגשיות שלנו או במחשבות אשר חולפות בראשנו. למעשה, ניסיונות השליטה על המחשבות והרגשות לא רק שמוגבלים למדי ביעילותם, אלא גם לא פעם גובים מחיר כבד. הרי מי מאיתנו הצליחה להתעודד מאמירה, "תשמחי בתינוק החדש", או הצליחה לאמץ חשיבה חיובית נוכח אמירה: "תחשבי טוב- יהיה טוב".

ניתן להדגים זאת באמצעות ניסוי פשוט. אם ניקח לנו דקה אחת ובה ננסה לחשוב רק על דב לבן, נוכל לראות כי כעבור מספר שניות חודרות לתודעתנו מחשבות שונות שכלל לא קשורות לאותו הדב עליו נתבקשנו לחשוב. גם אלו שיצליחו להחזיק במחשבה יותר ממספר דקות, יבחינו בקלות עד כמה המשימה קשה עבורם.

כעת נבחן את הדוגמה מהכיוון ההפוך וננסה לחשוב לא לחשוב על הדב הלבן, לרוב כעבור שניות בודדות, מגיח הדב הלבן בלי רצוננו כלל.

וביחס לרגשות התבוננו סביב ונסו להרגיש משהו חזק כלפי אחד מהחפצים הסמוכים לכם. האם ניתן לפי רצוננו לחוש רגש כלשהו כלפי קיר, שולחן או כיסא? ואם יעבור לידנו אדם זר – האם נוכל לאוהב אותו פשוט כך או לכעוס עליו פשוט כך לפי הזמנה? סביר להניח שלא.

דוגמה זה ממחישה עד כמה השליטה על מחשבות והרגשות קשה, מעייפת ומגבילה את הפניות שלנו לדברים אחרים ולכן במסגרת הטיפול ב ACT נלמד לזהות מתי מאבקי השליטה שלנו לא רק שאינם משפרים את איכות חיינו, אלא מגבילים את מרחב הפעולה שלנו ומעצימים את סבלנו.

 

מרבית הנשים חוות עצב ברמה זו או אחרת אחרי לידה, אולם חלק מהאנשים יתמודדו איתו בצורה יעילה וחלק אחר יפתחו את מה שניתן לכנות "סיבוכי עצב". הכוונה ב"סיבוכי עצב" היא למחיר הנוסף והלא הכרחי אותו משלם האדם שמרגיש עצב. אשמה, הימנעות מפעולות מסוימות וויתור על הדברים המשמעותיים בחיים. הם בדיוק אותם סיבוכי העצב הלא הכרחיים שגובים מחיר אותו נשים רבות שסובלות מדיכאון לאחר לידה משלמות. לדוגמה, אם שחברותיה חשובות ומשמעותיות מאוד בחייה נמנעת כעת ממפגשים איתן, מכיוון שחוששת כי אלו רק יגבירו את העצבות ויעצימו את הקושי שאותו היא חווה כעת ממילא. יתכן והמפגש עם החברות אכן מעצים את הכאב והקושי מסיבות שונות ויתכן כי ההימנעות מהמפגשים אכן מפחיתה בטווח המיידי את הכאב. ההתכנסות וההתבודדות עשויה גם לאפשר מרחב להתאוששות והתארגנות מחודשת ביחס לעולם אשר כרוכה בשינוי הדרמטי של הלידה. עם זאת, דפוס זה של התכנסות והימנעות שמטרתו הפחתה של העוצמה הרגשית הנחווית או הפחתה של הסיכוי למפגש עם רגשות לא נעימים עשוי גם להפוך להיות מאפיין אשר משמר ומזין את העצב, כי הוא בא במחיר של ויתור על דברים אשר מעניקים משמעות וערך  – קשר אינטימי וקרוב עם חברות.

אם כן,  הימנעות ממפגש עם חוויה רגשית לא נעימה, עשויה לבוא במחיר של אובדן משמעות והתרוקנות ואלו רק מעצימים את הדיכאון. טיפול ברוח גישה זו יעודד את האישה להכיר במחיר אותו היא משלמת בניסיונה לשלוט על ההרגשות והמחשבות שלה. מחיר זה נובע למעשה מהפרדוקס אשר ציינו, שבו פעולת ההימנעות מספקת מענה בטווח הקצר, ובה בעת מגבירה ומשמרת את הדיכאון בטווח הארוך.

 

אם כך, הטיפול הפסיכולוגי לפי ACT  יתמקד בפיתוח של עמדה מקבלת גם כלפי החוויות הלא נעימות. אנו מדברים על ניסיון אקטיבי ומודע לתת מקום לרגשות, מחשבות ותחושות שעולות, תוך הפחתת הניסיונות העקרים לשלוט בהם ותוך וויתור על עמדה שיפוטית ומבקרת.

אחת הטכניקות שמסייעת לאמץ גישה מקבלת זו היא טכניקה של חמלה עצמית. למרות שרובנו יודעים להגיש עזרה, תמיכה וחמלה לאדם אחר, אנו תופסים יחס מיטיב כלפי עצמנו כאקט אגואיסטי ולכן נמנעים מלתת לעצמנו יחס ראוי. באמצעות פיתוח של חמלה עצמית מתרגלת האישה התבוננות במגוון החוויות הרגשיות מתוך סקרנות ועניין ולומדת להפנות את אותם הרגשות החיוביים והיחס המיטיב כלפי עצמה.

התפיסה אשר עומדת בבסיס הגישה הטיפולית שהצגנו בקצרה במאמר זה, ACT, רואה בכאב הנפשי מרכיב בלתי נמנע בקיום האנושי ומזהה את ניסיונות ההימנעות ממנו כיוצרים סבל מיותר, כך שבאופן פרדוקסלי בעצם ההימנעות ממפגש עם הכאב הנפשי אנו זורעים את זרעיו הוא. באופן זה, הפרספקטיבה של "טיפול בקבלה ובמחויבות" רואה בדיכאון בעיה המתעוררת פעמים רבות עקב ניסיונות נוקשים וכושלים להימנע ממפגש עם רגשות לא נעימים. הימנעות זו מבוססת לרוב על היצמדות לכללים נוקשים המגבילה את האפשרות לחיות חיים בעלי משמעות וערך ובכך מעצימה את המצב הדיכאוני.

לסיכום, טיפול ברוח ACT מציע אלטרנטיבה להימנעות ממפגש עם החוויה הפנימית, על ידי סיוע בפיתוח הנכונות לקבלה של רגשות ותחושות כפי שהם, מתוך ויתור על ניסיונות עקרים לשנותם. בנוסף לכך, עוסק הטיפול גם בסיוע למטופלת ליצור מרחק אופטימלי בינה לבין מחשבותיה, כדי לא להישאב אליהן או להגביל את חייה בעטיין. לצד אלמנטים אלה מודגש בעבודה הטיפולית תהליך של זיהוי וניסוח מערכת ערכית ייחודית למטופלת, אשר מסייעת לה לנוע לעבר חיים בעלי משמעות וסיפוק.

 

anna

אנה גולדברט, פסיכולוגית חינוכית מומחית ופסיכולוגית רפואית, דוקטורנטית באוניברסיטת בר-אילן,

מטפלת בגישת ACT, חוקרת אותה, כותבת עליה ומלמדת אותה במסגרות שונות, מחברת "יומן רגשות".

קליניקה פרטית רחובות

 

רן אלמוג, פסיכולוג קליני מ.ר. 81587
קליניקה פרטית: טיפול ממוקד וארוך טווח בגישת ACT.רן אלמוג פסיכולוג
מבוגרים ונוער
054-4449798
almogran@hotmail.com
almogran.co.il

 

 

ניתן לקרוא כאן מאמרים מקצועיים על דיכאון אחרי לידה

וגם שיתופים של נשים שהתמודדו עם דיכאון אחרי לידה

 

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

לקראת ניתוח קיסרי? טיפים שיכולים לעזור לך

מאת : עידית סברדליק

28 ביוני 201127 תגובות

מתוך ניתוח קיסרי, סיפורי לידה

ללדת בניתוח קיסרי, 'סקציה', כפי שתשמעו במסדרונות בתי החולים, זאת גם דרך ללדת ואם כבר אנו יולדות בדרך מקודשת זו, כדאי לדעת כמה דברים שיכולים לשנות את חווית הלידה הזו לחוויה טובה, עם כמה שפחות משקעים.

כולם מדברים על לידה נרתיקית, אבל הס מלהזכיר לידה בניתוח קיסרי. לאחר שמיעה וקריאת אין ספור חוויות לידה בניתוח קיסרי ומניסיון שלי של שלוש לידות בניתוח, שניים חירום והאחרונה מתוכננת מראש, החלטתי להעלות על הכתב כמה טיפים לחוויית לידה טובה יותר.

איך אפשר להיות אמא ולא להפגין ?

מאת : שירה ריכטר

2 בספטמבר 201112 תגובות

מתוך הילדים בגן ובבית ספר, לכל אמא, קוראות לשינוי

כבר ניתן לאחד הבנים שלי דף שעורי בית. למה? הוא סובל מזה. מאוד. אנחנו סובלים מזה. הוא ילד חכם, רגיש, מתחשב, ורוב מה שמלמדים בבית הספר משמים. השעות שאחרי בית הספר מתמלאים עם המטלות האלו, המשא ומתנים- וגם לנו.

מהות האמהות

מאת : לימור לוי אוסמי

2 בינואר 20130 תגובות

מתוך התבוננות, למידה, התפתחות, לכל אמא

אמהוּת, פנים רבים לה:
אי-מהוּת= אי של מהות הנוצר מהאמהות
עם האמהות נוצר אי של מהות ממש. אי של אהבה שלא הכרנו, אי של עוצמות, גדילה, עומק, התפתחות, הענקה וקבלה. מהות מסוג אחר, כזאת שמרגיש שאפשר לחוות רק עם האמהות.