איך להתמודד עם ימי הווסת? המפגש עם 'זאת שיודעת'

מאת :

7 בינואר 2015 | 5 תגובות

מתוך גוף ומשקל, לכל אמא, עמוד הבית

 

 

 

 

 

I'm a bitch, I'm a lover, I'm a child, I'm a mother
I'm a sinner, I'm a saint, I do not feel ashamed
I'm your hell, I'm your dream, I'm nothing in between
You know you wouldn't want it any other way
Meredith Brooks

 

כל אישה מעצם היותה אישה חווה מחזורים. היא נעה באופן מחזורי ומשתנה ללא הפסקה.

"אישה מאושרת היא אישה רגועה בגוף ובנפש: מלאת עוצמה, בלתי ניתנת לחיזוי, עמוקה, צופנת בחובה אפשרות של פראות והרסנות, או של רוגע ושלווה, אך תמיד מלאת חיים, מתמסרת ומונעת על ידי הכוח הגדול של לב האוקיינוס שלה" (דויד דיידה).

עבורי, המילה 'מאושרת' היא במובן 'יש לה אישור', היא בסדר, ואישה היא 'כבר בסדר' מפני שהיא נמצאת בתוך הסדר של הטבע, הירח הגאות והשפל.

 

על ווסת, בשלות (זיקנה) ועל החורף

אקביל בין הזמן הנשי (ווסת), עונות השנה (חורף) לעונות בתוך חייה של אישה (בשלות). ההתייחסות הטבעית שלנו לעונות השנה שמתחלפות ונעות במקצבים שלהם מקובלת עלינו בהחלט אז למה כשמדובר במחזוריות הנשית ובמחזוריות החיים לא כך הדבר?

 

"לַכֹּל זְמָן, וְעֵת לְכָל חֵפֶץ תַּחַת הַשָּׁמָיִם: עֵת לָלֶדֶת וְעֵת לָמוּת, עֵת לָטַעַת וְעֵת לַעֲקוֹר נָטוּעַ. עֵת לַהֲרוֹג וְעֵת לִרְפּוֹא, עֵת לִפְרוֹץ וְעֵת לִבְנוֹת. עֵת לִבְכּוֹת וְעֵת לִשְׂחוֹק, עֵת סְפוֹד וְעֵת רְקוֹד. עֵת לְהַשְׁלִיךְ אֲבָנִים וְעֵת כְּנוֹס אֲבָנִים, עֵת לַחֲבוֹק וְעֵת לִרְחֹק מֵחַבֵּק. עֵת לְבַקֵּשׁ וְעֵת לְאַבֵּד, עֵת לִשְׁמוֹר וְעֵת לְהַשְׁלִיךְ. עֵת לִקְרוֹעַ וְעֵת לִתְפּוֹר, עֵת לַחֲשׁוֹת וְעֵת לְדַבֵּר. עֵת לֶאֱהֹב וְעֵת לִשְׂנֹא, עֵת מִלְחָמָה וְעֵת שָׁלוֹם" (קוהלת ג' 8-1).

 

מכירות את השאלה הזאת-"קיבלת?"

אנחנו אפילו לא אומרות מה קיבלנו. חלק מהדיבור שלנו על ווסת (שלרוב אנחנו קוראות לו 'מחזור') הינו עקיף, מוקף במבוכה, בושה, אשמה, נידוי ורתיעה. קיים בתרבות שלנו טאבו (שאגב אחד הפירושים של המילה זה "מקודש") סביב המחזור הנשי וסביב הווסת בפרט, בניגוד לתרבויות קדומות בו זמן האישה/ הירח/ הטבע היה הזמן המקודש לפיו זרעו, קצרו וחיו.

אישה בזמן ווסת פורשת אל תוך נבכי הלא נודע בתוכה. בזמן הווסת מופרש הורמון  ה FSH, הורמון האינטואיציה, שרמותיו עולות גם החל מגיל המעבר ואילך. הורמון זה יחד עם התכנסות הגוף והאפשרות "לפרוש" מעט מהמקצב המהיר של החיים, מאפשרים לאישה להפוך את הזמן של הווסת שלה לזמן מקודש. בזמן זה, בזכות הפעילות ההורמונאלית, יש תקשורת בין שני צידי המוח השמאלי והימני ונוצרת הזדמנות של "מעבר בין העולמות".

 

איך להתמודד עם הווסת

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

ברגע שאנחנו מסכימות להאט, להקשיב, לתת לעצמינו להרגיש, המידע שצף מתוך המעמקים שלנו נפרש בפנינו הסוד הכמוס ביותר של המהות הנשית. הגוף והנפש שלנו מאותתים. בזמן הזה אנחנו זקוקות ליותר מנוחה אולי למעט יותר שינה, אוכל מסוים, מקצב מסויים, תקשורת או חוסר תקשורת עם אנשים מסויימים. כאשר איננו מסכימות להאט את הקצב שלנו ולהקשיב לאיתותים, או שאיננו מצליחות להאט את קצב החיים בחוץ בהתאם לצרכים שלנו, הגוף החכם שלנו עושה זאת בדרכו: עויתות וכאבי בטן, מיגרנות, עייפות מאוד גדולה או מצב רוח שמשאיר אותנו פשוט במנח מאוזן.

כל זאת כדי שנוכל לעבור בין הדפנות, שנהיות דקות יותר, בין עולם החומר לעולם הרוח בזמן הווסת. בעבר נשים היו פורשות מהבית, מתכנסות יחדיו ופשוט נותנות לעצמן זמן הקשבה. הן הקשיבו לפעימות של עצמן ושל הקהילה בה חיו. זה היה זמן ויסות של הגוף, הנפש והרוח. הן היו מקשיבות לרטטים של חוסר האיזון בקהילה ובעצמן. רק לאחר מכן הן היו חוזרות עם המידע שליקטו אל החוץ על מנת לעשות תיקון עולם (לעיתים רק ההתבוננות עצמה הייתה מספיקה לשינוי של המערכת).

 

לא פלא שעבור חלקינו זה לא זמן פשוט מפני שאנחנו רואות טוב יותר את התמונה ולעיתים גם מה לא עובד כרגע בחיים בווליום הרבה יותר גבוה. לאדם מהצד כל התהליך הזה יראה מיסתורי, לא ברור וחסר שליטה.

מהות הווסת היא יציאה מוויסות ומשליטה על מנת לחזור עם איזון וויסות אחר ממה שהיה עד כה. הווסת עצמה יש בה אלמנט עם חיזוי חלקי (היא מושפעת ממצבי רוח, שינויים רגשיים ופיזיים). כניסה לתוך המרחב הזה מפחידה ומעוררת רגשות רבים. לא מעט "בדיחות" יש על השיגעון של האישה בזמן הווסת שלה ותחושת שהווסת "מפריעה" לנו לנוע בקצב הרגיל שלנו. זאת לרוב ההתייחסות בתוך חברה שהיא פטריאכלית אל המחזוריות והווסת. בחברה שמחשיבה את התנועה הזכרית (תנועה בקו ישר מנקודה לנקודה אל עבר מטרה) לתנועה המוערכת זה באמת לא פופולרי לנוע במעגל מחזורי שסובב סחור סחור ומתפתל (ארחיב על התנועה הזכרית והנקבית בהזדמנות הקרובה).

 

להתמודד עם ימי הווסת

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

גם הזיקנה שבתרבותינו אינה נחשבת לתקופה מוערכת אלא להיפך. במקום להיות עת החוכמה והעברת הידע, אנו מנסות לא להגיע לזיקנה והשתנות הגוף. אנחנו עושות כל שביכולתינו להסתיר אותה ולהוקיע אותה מתוכינו. כמו הווסת כך גם תקופת הזיקנה איננה מקבלת מקום של כבוד והערכה אלא של בושה וגירוש מתוך החברה בה אנחנו חיים.

חורף הינו זמן של התכנסות, של התחפרות בתוך שמיכת הפוך עם המשקה החם שלנו בתוך הבית, השקט ולחלקינו זה גם זמן קצת אפרורי יותר שנצבע בצבע של העננים והים החום ירקרק שסוער בחוץ. הסערות שבחוץ והאור שמתמעט גורם לרוב האנשים לרצות לשנות את החורף "לקייצי" יותר, לרענן אותו בקצת יותר צבעוניות בתוך האפור. אך המוכנות לשהות בתוך האפרוריות והחשכה החורפית היא זו שמביאה איתה את הפוטנציאל של הפריחה באביב. בדיוק כמו שהשהייה וההתכנסות בזמן הווסת שמאפשרת את הפוטנציאל להביא חיים בעונות הבאות.

מה לדעתכן יקרה אם נסכים להקשיב רגע לאוקיינוס? נסכים להקשיב לנקביות ולזרמים שלה, נסכים שהווסת והמחזוריות ינחו אותנו יותר מהמקום של "לא להפריע" לנו לעמוד במשימות של ההתקדמות המקובלת? מה יקרה אם נסכים לקבל הנחייה מהגוף ולא רק ניתן לו הנחיות? אני לא יודעת לאן כל זה יוביל, אבל הייתי רוצה לבדוק את האפשרות של לתת מקום לפחד וללכת יחד איתו לשם.

 

 

 

אני מזמינה אותך להרגיש את החורף בסדנת "אישה במהותה", סדנה בנושא ארבעת העונות של המחזוריות הנשית תתקיים ב 23/1/15 בהנחייה משותפת עם הילה פיאלקוב מורה ליוגה נשית לפרטים: http://lp.viplus.com/bia1

להצטרפות לרשימת דיוור שלי ולקבלת תכנים נוספים בעתיד: http://lp.viplus.com/biat

 

ג'ני גיטלבנד, לגעת ברעב. מלווה בהתמודדות עם הזנה רגשיתג'ני גיטלבנד

ודימוי גוף דרך מפגשים אישיים וסדנאות קבוצתיות.

פסיכותרפיסטית גופנית מוסמכת על ידי ה-EABP

(הארגון הישראלי והאירופאי לפסיכותרפיה גופנית)

מטפלת באמצעות: תנועה, מגע, שיחה, נשימה והתמקדות.

050-881-3936

jenny2dance@gmail.com

 

 

מאמרים נוספים של ג'ני גיטלבנד:

אני לא היסטרית, אני פשוט רגישה. על התקופה לפני הווסת

אליסה בארץ הפלאות- על אוכל, שפע, רעב ותשוקה

שוב לא שקט, שוב מתוח ובועט

אי היאחזות- על השתנות, התבגרות, גוף ומשקל

 

 

בתמונות: הילה פיאלקוב וג'ני גיטלבנד

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

נושאים קשורים :

5 תגובות ל- “איך להתמודד עם ימי הווסת? המפגש עם 'זאת שיודעת'”

  1. נעה שפר הגיב:

    ג׳ני, נפלא לקרוא אותך!

  2. תמר קלר הגיב:

    אני אוהבת את הווסת שלי..מאוד.
    וככל שהיא קשה, מציקה ומכאיבה יותר ככה אני יותר:
    יותר אותנטית
    יותר מחוברת
    יותר חכמה
    יותר נבונה
    יותר אמיתית
    יותר רגישה
    יותר שומרת על עצמי
    יותר ממוקדת מטרה
    יותר מבינה מה טוב לי ומה לא
    יותר יודעת מה אני הולכת לעשות עם מה שלא טוב..
    ברוך את ה' שעשני אישה.

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

עזרה טיפולית לאנשים שחווים מצוקה בעקבות האסון בכרמל

מאת : לימור לוי אוסמי

5 בדצמבר 20100 תגובות

מתוך אחרי לידה, מקצועניות מדברות

האסון בכרמל יכול לעורר באנשים שחוו טראומה בחייהם, גם בלידה, את תחושות הפחד, הכאב, חוסר האונים, חוסר השליטה, חוסר היכולת לתפקד ואת תחושת האיום על החיים. מי שחוותה את הלידה כטראומטית, יכולה להרגיש שהתחושות שהיא חוותה בלידה עולים ומציפים אותה כעת. באתר זה התנדבו מטפלים המוכנים להעניק 3 טיפולים ללא תשלום לאנשים ונשים הזקוקים לעזרה […]

אולי כדאי לי להיות בדיכאון אחרי לידה ?

מאת : אוסי הורביץ

5 בפברואר 20128 תגובות

מתוך אחרי לידה, דיכאון אחרי לידה, עזרה ודאגה לעצמנו, קושי אחרי לידה, שיתופים אישיים

בשונה מהלידה הראשונה, אז פחדתי לבקש עזרה בהתחלה, שמא זה יפחית מיכולת האמהות שלי, הפעם בהחלט אמרתי שקשה לי ואשמח לעזרה (יש לזכור שאני אם יחידנית עם פעוטה היום בת שנתיים ושמונה חודשים ותינוקת בת חודשיים), אך הפלא ופלא – נשארתי לבד. איני מבקשת שמישהו יקח אחריות על בנותיי ויחיה את חיי במקומי. עם זאת, מעט עזרה?

האם במקרה יום הולדתי יוצא בחג החירות?

מאת : ליטל אוהב ציון

21 באפריל 20113 תגובות

מתוך טיפולי פוריות, לכל אמא, רוצות הריון

מדי שנה ביום הולדתי אני עורכת חשבון נפש עם עצמי.

מה עברתי בשנה החולפת, מה אני רוצה לחוות בשנה הקרובה ובעיקר אילו יעדים אני מציבה לעצמי, (לרוב אני שוכחת מהיעדים כבר במימונה וטורפת איזה מופלטה או שתיים, אבל גם להציב יעדים זה חשוב, לא?)

אז האם במקרה חשבון נפש מספר 35 נופל בדיוק בחג החירות?