אמהוּת,  התבוננות עצמית בהורות

אני בוכה בפנים. כמה רוע יש בעולם?

 

*נכתב בעקבות חשיפה לכמה כתבות מזויעות: על תינוק שנחנק בגן "בייביסיטר" בדרום ת"א, על רציחת תינוקות בני יומם בשואה, על ילד בן 10 שמוציא להורג בדאע"ש.

 

הלב שלי דואב. הלב שלי נכמר

ילדים משוועים לאהבה, או לפחות יחס חם, מגע.

ילדים מסתגרים. ילדים כבר לא בוכים.

ילדים קמלים.

 

ילדים רוצחים ונשמתם מתה יחד עם הנרצחים.

 

ואני, בוכה בפנים. כמה רוע יש בעולם?

 

והרוע הזה מדיר שינה מעיניי.

ובחלומותיי את טובעת או שהורגים אותך בייסורים לנגד עיניי

ואני רוצה לנער מעלי את כל המחשבות הנוראיות הללו שלא מרפות

ואני רוצה להאמין שיש טוב בעולם הזה כמו הרוע לפחות.

 

ובשבילך, בשבילך ילדה אהובה שלי, אתעקש למצוא את הטוב

אעשה הכל כדי שהאור של הטוב יגן עליך מכל הרוע.

כל עוד נשימה באפי אגן עליך מן הרוע, אשמור עליך מכל משמר.

 

 

עוד אמהות מבטאות את עצמן

 

צילום: kusanagi aya

2 Comments

  • Avatar

    חגית

    זה באמת עצוב. אני גאה בך ששחררת לאוויר העולם את הזוועה. גם אני שואלת את עצמי לפעמים – מה יהיה? אם רק יכולתי להיות מעין בור בטחון עבור כל ילדי העולם, כמו רחם קוסמית שעוטפת את כול אלה שנרצחו, שעונו, שעברו זוועות, שמעבירים אותם בימים אלה וברגעים אלה זוועות שואתיות בלתי נתפסות… ואין מלבד חוסר האונים. ולפעמים האסקפיזם, כי ילדיי שלי כרגע הם בבת עיני והדבר היקר לי מכול. חיבוק חם יקירה. תודה על השיתוף.

    • Avatar

      עינב

      תודה לך.
      אני חשה שאין ברירה אלא לכור שהעולם הזה הוא מורכב. יש בו הרבה רע אך גם טוב ובעוד הרע "מנצנץ" מכל עבר, הטוב הוא יהלום גולמי שיש לחפש ללטש ולמצוא.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

× את יכולה לכתוב לי לווטסאפ