המסע לתוך הבריאה השנייה בחיי

מאת :

28 במאי 2015 | 5 תגובות

אני כאן נושמת לתוך המסע מקווה לוחמת שורדת צועקת בוכה צוחקת ושטה אל תוך המסע, המסע לתוך הבריאה השניה של חיי.

מתוך הריון, יומן הריון

 

הרגע הזה בו אני ביני לבין עצמי , אני עם הבריאה החדשה בבטן שלי עם העוצמה הזו שאני מרגישה שיש בי, אני מביאה חיים חדשים לעולם , היקום, אלוהים,  מלאכים,  הנשמות נוגעות בי.  יש בי חיים חדשים, הנוצרים מתרחשים מתהווים ואני ביניהם מנסה לשרוד את הגוף החדש והאהוב שלי, מנסה לנוח בין הקאה להקאה . לא כועסת כבר שאני מקיאה, התרגלתי. לא ייאמן איך הגוף מתרגל להכל, לכל דבר.

אני מרגישה שוב כשורדת ביער, נאחזת בעלים בעצים, מטפסת עולה ויורדת, כל מיני תופעות מגיחות להן לפתע ואני מנסה להתמודד, מחייכת יודעת שזה זמני ויהיה בסדר, דם מהאף, טעם נוראי ומר בפה, בחילות 24 שעות, המון מאכלים לא מסוגלת לאכול.

והריח , הו הריחות אלוהים, כל כך הרבה ריחות יש בעולם שלנו, ואז שוב הקאות, לוקחת את הכדור שיעזור לי כמו מסוממת ואז שוב נחה מחייכת מרימה ראש זקוף, יודעת שזו תקופה ואני יעבור אותה כמו שחוצים נהר גדול כמו שצלחתי טרק גדול .

הרי קיבלתי במתנה רחם שחלות , הו רחם שלי , אני אישה אני מלאת הבריאה. כן, בעוד נשים הופיעה תופעת הבריאה, אך עדיין כאשר זה בי כרגע הרגשה של אושר  תמידי נמצא בי, תודה תודה תודה.

אנחנו עוברות הרבה המון מעצם היותנו נשים. אני אישה, אני רחם, אני ילדה, אני אמא, אני אוהבת, אני מאמנת כושר, אני רוקדת, אני שמחה ,עצובה, אני אחות, אני חברה טובה, אני אישתו, אני בת להוריי , אני הכלה שלה, אני גיסתו, אני דודה ואני כל מיני אני. ובעיקר מזכירה לעצמי שיש בי כוחות גדולים כמו לביאה ואני חייבת לעבור את המסע שלי לבריאה הזו, לבריאה שהבת שלי כה מחכה לה, בעלי בן זוגי אהוב ליבי ונפשי מצפה בכליון עיניים, והיקום מחכה לנשמה הבאה שתגיח לעולם, ואני כאן נושמת לתוך המסע מקווה לוחמת שורדת צועקת בוכה צוחקת ושטה אל תוך המסע, המסע לתוך הבריאה השניה של חיי.

 

אביבית זהבי בינשטוק.

 

 

 

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

נושאים קשורים :

5 תגובות ל- “המסע לתוך הבריאה השנייה בחיי”

  1. רינת הגיב:

    אביבית,איזה יופי של הסתכלות ״זה זמני…זה יעבור…״
    יש בך כוחות,עד פה אני מרגישה אותם.
    הלוואי שמעכשיו יהיה יותר קל:-)

  2. טלי הגיב:

    אביבית היקרה, מה שעובר עליך לא פשוט בכלל ואת כל כך חזקה אלוהים נותן לך כוחות גם לכתוב על הכל..אולי לחזק נשים אחרות בראיה המופלאה שלך.
    אוהבת אותךבסוף הכל יעבור ויהיה טוב

  3. טלוש יפה ואהובה , תודה לך תודה על תגובתך, אמן ואני אצליח לחזק נשים אשר נמצאות במצבי ,אני אוהבת גם מאוד מאוד שמחה אלוהים היקום הפגיש ביינו.

  4. רבקה הגיב:

    מדהימה!! באמת לא קל לעבור את ההריון. מזדהה איתך לחלוטין,עם כל מה שעברת. יש את השילוב של הקושי הפיזי מהול בשקיקה לקראת הלידה. תקופה מיוחדת שהכל בה זמני לטוב ולרע. כל כך הרבה תופעות קשות מצד אחד וכל כך הרבה הכנות משמחות מצד שני.

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

לא רציתי לשכוח איך זה הרגיש להיות אחרי לידה

מאת :

10 באפריל 20190 תגובות

מתוך אחרי לידה, חברות ובדידות, קושי אחרי לידה

לפני שנה צילמתי את התמונה הלא כ"כ מחמיאה הזאת של עצמי. צילמתי אותה בגלל שידעתי שבשלב מסוים אתגבר על התקופה הזאת ולא רציתי לשכוח איך זה הרגיש באמת. התינוקת שלי הייתה אז בת חמישה וחודשים ועדיין לא ישנה בלילות. לא היה לי רגע לעצמי מאז שהיא נולדה. הייתי עייפה. כל כך כל כך יפה. היה נראה לי שהיא כל הזמן רעבה והנקתי אותה בלי הפסקה. התחלתי להרגיש חסרת אונים.

"המציאות והדמיון נפגשו והתפוצצו" | אחרי לידה

מאת :

12 בדצמבר 201016 תגובות

מתוך אחרי לידה, תחושות מגוונות אחרי לידה

רוב חיי, כל פעם שחשבתי על הריון, התכווצתי, והחלה לכאוב לי הבטן. המחשבה על זה שיהיה בתוכי יצור שמתפתח ושאגדל לממדים לא טבעיים, הייתה לי מאוד לא נוחה. אני זוכרת שבעבודתי ראיתי נשים בהריון בחודש תשיעי ואמרתי שהן נראות כמו תנור – אוטוטו התינוק מוכן ויוכל לצאת.

טוב, זו באמת הייתה ראייה שונה. עד שהתחלתי לרצות להיות אמא…. אז הכל השתנה. כשראיתי נשים בהריון חשבתי שזה מקסים, וכשראיתי ילדים בסופר מחייכים אלי- רציתי אחד כזה משלי. שיקרא לי אמא ושיישב בעגלת הסופר ויאכל לחמניה ויזיל רוק ויהיה היצור הכי מדהים עלי אדמות.

יש לי דיכאון אחרי לידה- חלק ג'

מאת :

11 בפברואר 20158 תגובות

מתוך דיכאון אחרי לידה, שיתופים אישיים

׳יש לך דיכאון אחרי לידה במצב חמור, את מהווה סכנה לעצמך ולסביבה!׳

אני? סכנה? אני אוהבת ותומכת, אני אפילו עוזרת לזרים ברחוב, בבקשה אל תקחי אותי מהילדים שלי, אני מתחננת בפנייך, זה רק יחמיר את המצב שלי, בבקשה… התינוק עדיין יונק, הבנות מאוד קטנות, בעלי לא יוכל להתמודד עם כולם ועוד בלעדיי, אין לנו כאן משפחה, בבקשה……

מתקשרת לבעל, רועדת, בוכה, כולם נגדי….

הוא בהלם, תני לי לדבר איתה!