מפתחות לשפע הנשי- ועל הזמן הכי חם בחודש

מאת : ג'ני גיטלבנד

17 במאי 2015 | 0 תגובות

מתוך התבוננות, למידה, התפתחות, לכל אמא, עמוד הבית

 

"היא מעזה ליצור את הבלתי רגיל מהרגיל.

היא נוטלת פיסות, שברים ושאריות, ומעצבת שמיכות, סלים, פשטידות ומשפחות.

אם יש ואם אין, היא מספקת את מתח היצירה.

היא מעזה ליצור בלי לעשות, לארוג ללא חוט ולשיר לתוך הדממה.

כאשר נשלמת עבודת האישה, היא מרפה ממנה. זו יכולה העבודה להמשיך בלעדיה.

נפלא."

(מתוך: הטאו של הנשים)

 

בין עשייה, הרפייה והתמסרות

בסתיו נזרעו הזרעים לאחר שנחרשו השדות.

יש שם מאמץ וזיעה של עבודה.

יש שם השקעה לטווח ארוך.

העבודה נעשית לעיתים ללא ידיעה מה יעלה בגורלם.

 

בחורף, הגשם משקה את האדמה מרטיב ומלחח.

הטבע בהתכנסות עמוקה.

השורשים עושים את מלאכתם הבלתי נראית ומעמיקים פנימה אל תוך מעמקי האדמה.

 

באביב, הניצן בוקע מתאמץ ומתנגח עם האדמה לבסוף הוא פורץ את דרכו וצומח כלפי מעלה. הוא רוקם תוכניות בדרכו להגיע לחמימות השמש.

הפרחים יוצאים ומלבלבים.

כל הפוטנציאל ישנו.

 

בקיץ השמש מחממת את הפרי מתפיחה ומגדילה את עוצמתו באיטיות.

הפרי פשוט שם.

כל מהותו היא לתת לחמימות ולמים להגיע ולהבשיל. כל העשייה כבר נעשתה.

הוא סופג הכל פנימה. ואז, כשהוא בשיאו, כובד משקלו עוזר לו להיקטף-

מימוש.

 

 קיץ

 

 

 

 

 

 

מימוש

אני יושבת עם חברתי הטובה לשיחה.

אני שואלת: "תגידי, טוב לך?".

"תשמעי", היא אומרת לי, "את יודעת, בגדול כן".

דממה לרגע.

היא מוסיפה: "הרי אי אפשר שממש הכל יהיה טוב.  אם הכל בסדר בבית, אז בעסקים לא משהו. ואם את עושה מלא כסף, אז הילדים מוזנחים. ואם לא הילדים, אז הבן זוג… אי אפשר לקבל הכל".

"כי מה היה קורה אם היה הכל?" אני שואלת מתוך סקרנות אמיתית.

"אז הייתי מלכה". היא עונה.

"אבל את לגמרי מלכה. למה שלא תהיי מלכה?" אני עונה לה.

"תקשיבי, להיות מלכה זה מלא אחריות. את קובעת מה יהיה, הכל סביבך, נשאלת פתאום השאלה 'מה יגידו אחרים'…  אולי פתאום זה יהיה גדול עליי להחליט הכל ולעמוד בזה. "

"כן. להיות מלכה, 'לעמוד בזה', ושזה לא ירגיש גדול עלייך זה מאתגר…", אני מסכימה איתה. "לקחת אחריות על להיות מלכה ולא לרצות להיעלם זה משהו שאנחנו לא כל כך רגילות לעשות. זה מזכיר סיטואציה שמשהו אומר מחמאה כמו 'איזה מדהימה את'. רובינו בשלב הזה משפילות מבט ועונות שלא באמת עד כדי כך…"

 

 בקיץ

 

 

 

 

 

 

כמו פרי בשל

גם אנחנו, כמו הטבע, נמצאות בקיץ בשיא עוצמתנו הפורייה. כמו בביוץ. השפע שנקטף מתוך הקיץ הוא שפע שמגיע מתוך שהייה והתמסרות לתנאים המייטיבים המזינים אותנו.

אם התנאים נזרעו בסתיו (כמו בתקופה הקדם ווסתית), עברו עיבוד, התכנסות והשקייה בחורף (כמו בזמן הווסת), אם נשלח חץ של התכוונות ותוכניות באביב (כמו הזמן הפורה שלפני הביוץ). אזי כל מה שנותר לנו הוא להיות ולהתמסר להבשלת הפרי בקיץ. ולקטוף אותו.

בעולם שלנו, שנע בעיקרו בקצב גברי, נהוג לחשוב ששפע ומימוש מגיעים בגלל עשייה (doing), ממאמץ. אני מציעה להסתכל על מימוש שמגיע גם מתוך (being) והתמסרות לבשלות.

 

אני מזמינה אותך להרגיש את הקיץ עם המפתחות לשפע הנשי בסדנת "אישה במהותה", סדנה בנושא ארבעת העונות של המחזוריות הנשית שתתקיים ב 12/6/15 בהנחייה משותפת עם הילה פיאלקוב מורה ליוגה נשית לפרטים:  http://lp.vp4.me/b685

 

ג'ני גיטלבנד, לגעת ברעב.

מלווה בהתמודדות עם הזנה רגשית ודימוי גוף דרך מפגשים אישיים וסדנאות קבוצתיות.ג'ני גיטלבנד

פסיכותרפיסטית גופנית מוסמכת על ידי ה-EABP (הארגון הישראלי והאירופאי לפסיכותרפיה גופנית)

מטפלת באמצעות: תנועה, מגע, שיחה, נשימה והתמקדות.

050-881-3936

jenny2dance@gmail.com

להצטרפות לרשימת דיוור שלי ולקבלת תכנים נוספים בעתיד: http://lp.viplus.com/biat

 

הבלוג שלי

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

נושאים קשורים :

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

תודה לעצמי, כי אני האמא הכי טובה שאני יכולה

מאת : עידית סברדליק

29 באפריל 201110 תגובות

מתוך אחרי לידה, אני אמא מספיק טובה?

היום גמלה בליבי ההחלטה לשבת ולכתוב לעצמי מכתב הודיה, כי הבנתי שיש לי הרבה על מה להודות לעצמי.

הכל התחיל כשלקחתי את בני הבכור, נריה, לרופאת השיניים ושם שאלו אותי על ילדיי. כשעניתי שילדתי שלושה ילדים בתוך פחות מארבע שנים ואת כולם בניתוח קיסרי, התגובה הייתה : " ואוו… כל הכבוד "… ואז פתאום משהו שידעתי התבהר בבת אחת: הבנתי, שבאמת מגיע לי 'כל הכבוד' מעצמי על המשפחה שהקמתי בזמן כ"כ קצר וגם 'כל הכבוד' על דברים נוספים.. ושחשוב שעידית תכתוב לעידית מכתב הודיה שחור על גבי וורד על כל ארבע השנים האחרונות.

דיכאון אחרי קליטה / הילה שרעף גלסר

מאת : הילה גלסר

5 בספטמבר 201123 תגובות

מתוך הילדים בגן ובבית ספר, לכל אמא

עכשיו טוב,עכשיו נפלא! ואני ממשיכה לצעוד אל הטוב.. אבל היומיים של הקליטה בגן היו בשבילי יומיים של דיכאון אחריי קליטה..

כן, אני מעזה להגיד: "קשה לי! קשה לי עם פרידות, עם קליטות, עם מסגרות לא ייאמן איך בתוך כל זה אני עדיין כשירה להיות אמא".

איזו מין ילדה את היית ?

מאת : אמא אחת

17 במאי 20122 תגובות

מתוך התבוננות, למידה, התפתחות, לכל אמא, תחושות כלפי הילדים

בערך שבועיים אחרי שבני נולד, פגשתי בה. בילדה הפנימית שבי, שהביטה בסיטואציה החדשה בפליאה מהולה בכעס.

האמת, נפגשנו כבר בהריון, בעוד הילדה הפנימית דרשה מקום לעצמה וחששה מה יקרה כשהתינוק יוולד ולמה בכלל הוא צריך להיוולד והאם הוא יתפוס את מקומה.

אני זוכרת את עצמי מנסה פשוט להקשיב לה, להבין מה מציק לה ולהסביר שהיא תמיד תהיה איתי, גם כשהתינוק יוולד. שהוא לא יחליף אותה כמו שהיא מפחדת.