מפתחות לשפע הנשי- ועל הזמן הכי חם בחודש

מאת : ג'ני גיטלבנד

17 במאי 2015 | 0 תגובות

מתוך התבוננות, למידה, התפתחות, לכל אמא, עמוד הבית

 

"היא מעזה ליצור את הבלתי רגיל מהרגיל.

היא נוטלת פיסות, שברים ושאריות, ומעצבת שמיכות, סלים, פשטידות ומשפחות.

אם יש ואם אין, היא מספקת את מתח היצירה.

היא מעזה ליצור בלי לעשות, לארוג ללא חוט ולשיר לתוך הדממה.

כאשר נשלמת עבודת האישה, היא מרפה ממנה. זו יכולה העבודה להמשיך בלעדיה.

נפלא."

(מתוך: הטאו של הנשים)

 

בין עשייה, הרפייה והתמסרות

בסתיו נזרעו הזרעים לאחר שנחרשו השדות.

יש שם מאמץ וזיעה של עבודה.

יש שם השקעה לטווח ארוך.

העבודה נעשית לעיתים ללא ידיעה מה יעלה בגורלם.

 

בחורף, הגשם משקה את האדמה מרטיב ומלחח.

הטבע בהתכנסות עמוקה.

השורשים עושים את מלאכתם הבלתי נראית ומעמיקים פנימה אל תוך מעמקי האדמה.

 

באביב, הניצן בוקע מתאמץ ומתנגח עם האדמה לבסוף הוא פורץ את דרכו וצומח כלפי מעלה. הוא רוקם תוכניות בדרכו להגיע לחמימות השמש.

הפרחים יוצאים ומלבלבים.

כל הפוטנציאל ישנו.

 

בקיץ השמש מחממת את הפרי מתפיחה ומגדילה את עוצמתו באיטיות.

הפרי פשוט שם.

כל מהותו היא לתת לחמימות ולמים להגיע ולהבשיל. כל העשייה כבר נעשתה.

הוא סופג הכל פנימה. ואז, כשהוא בשיאו, כובד משקלו עוזר לו להיקטף-

מימוש.

 

 קיץ

 

 

 

 

 

 

מימוש

אני יושבת עם חברתי הטובה לשיחה.

אני שואלת: "תגידי, טוב לך?".

"תשמעי", היא אומרת לי, "את יודעת, בגדול כן".

דממה לרגע.

היא מוסיפה: "הרי אי אפשר שממש הכל יהיה טוב.  אם הכל בסדר בבית, אז בעסקים לא משהו. ואם את עושה מלא כסף, אז הילדים מוזנחים. ואם לא הילדים, אז הבן זוג… אי אפשר לקבל הכל".

"כי מה היה קורה אם היה הכל?" אני שואלת מתוך סקרנות אמיתית.

"אז הייתי מלכה". היא עונה.

"אבל את לגמרי מלכה. למה שלא תהיי מלכה?" אני עונה לה.

"תקשיבי, להיות מלכה זה מלא אחריות. את קובעת מה יהיה, הכל סביבך, נשאלת פתאום השאלה 'מה יגידו אחרים'…  אולי פתאום זה יהיה גדול עליי להחליט הכל ולעמוד בזה. "

"כן. להיות מלכה, 'לעמוד בזה', ושזה לא ירגיש גדול עלייך זה מאתגר…", אני מסכימה איתה. "לקחת אחריות על להיות מלכה ולא לרצות להיעלם זה משהו שאנחנו לא כל כך רגילות לעשות. זה מזכיר סיטואציה שמשהו אומר מחמאה כמו 'איזה מדהימה את'. רובינו בשלב הזה משפילות מבט ועונות שלא באמת עד כדי כך…"

 

 בקיץ

 

 

 

 

 

 

כמו פרי בשל

גם אנחנו, כמו הטבע, נמצאות בקיץ בשיא עוצמתנו הפורייה. כמו בביוץ. השפע שנקטף מתוך הקיץ הוא שפע שמגיע מתוך שהייה והתמסרות לתנאים המייטיבים המזינים אותנו.

אם התנאים נזרעו בסתיו (כמו בתקופה הקדם ווסתית), עברו עיבוד, התכנסות והשקייה בחורף (כמו בזמן הווסת), אם נשלח חץ של התכוונות ותוכניות באביב (כמו הזמן הפורה שלפני הביוץ). אזי כל מה שנותר לנו הוא להיות ולהתמסר להבשלת הפרי בקיץ. ולקטוף אותו.

בעולם שלנו, שנע בעיקרו בקצב גברי, נהוג לחשוב ששפע ומימוש מגיעים בגלל עשייה (doing), ממאמץ. אני מציעה להסתכל על מימוש שמגיע גם מתוך (being) והתמסרות לבשלות.

 

אני מזמינה אותך להרגיש את הקיץ עם המפתחות לשפע הנשי בסדנת "אישה במהותה", סדנה בנושא ארבעת העונות של המחזוריות הנשית שתתקיים ב 12/6/15 בהנחייה משותפת עם הילה פיאלקוב מורה ליוגה נשית לפרטים:  http://lp.vp4.me/b685

 

ג'ני גיטלבנד, לגעת ברעב.

מלווה בהתמודדות עם הזנה רגשית ודימוי גוף דרך מפגשים אישיים וסדנאות קבוצתיות.ג'ני גיטלבנד

פסיכותרפיסטית גופנית מוסמכת על ידי ה-EABP (הארגון הישראלי והאירופאי לפסיכותרפיה גופנית)

מטפלת באמצעות: תנועה, מגע, שיחה, נשימה והתמקדות.

050-881-3936

jenny2dance@gmail.com

להצטרפות לרשימת דיוור שלי ולקבלת תכנים נוספים בעתיד: http://lp.viplus.com/biat

 

הבלוג שלי

נושאים קשורים :

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

הרהורים

מאת : אמא לאחת וחצי

17 בינואר 201214 תגובות

מתוך להביא עוד ילד?, לכל אמא

לא יהיה עוד אחד!

לא יהיה עוד אחד?

אחת זה מספיק? לי זה מספיק.

מי קובע בעצם מה מספיק?

אני אישה ירוקה עם עיני רקון בחודש שמיני…

מאת : אמא של שירה

27 בנובמבר 20100 תגובות

מתוך הריון, יומן הריון

נמאס לי מכל דבר: מאנשים שאומרים שאני יפה ואני נראית כמו רקון (דביבון ) עם שני פנסים שחורים מסביב לעיניים שפעם היו יפות, מהשבדיות שנראות יפה כל כך בהריון כאילו שהריון הוא עוד המצאה שבדית – שלא לדבר כמה נהדר הן נראות אחרי הלידה…כואב הלב! אני ירוקה מקנאה…

אני אישה ירוקה עם עיני רקון בחודש שמיני…

עיבוד חוויית הלידה: הלידה כשער לחיים

מאת : רות לונה לב

30 במרץ 2011תגובה אחת

מתוך סיפורי לידה, עיבוד חוויית הלידה

ובתוך כל זה האשה היולדת, האשה הנולדת, מוסרת את עצמך לחיים הגדלים בתוכך, אין חזרה, אין פתקי החלפה. כמה פחד, כמה אומץ וגבורה להביא חיים אל העולם, להיות אחראית לעוד יצור חי, להסכים למסע האמיץ הזה לאמהוּת, למפגש עם שיא האהבה ושיא הפחד, האלוהי והחייתי , הנשגב והאפל.

ובתוך כל זה יש הזדמנות, פתח. אפשרות אמיצה לגדול ולצמוח, להתקרב ולאהוב, להסכים לשינוי, להסכים לשותפות וליחד אמיתי עם עוד חיים בעולם הזה ובתוך כל זה יש אפשרות לתת מקום לכל מה שעולה, בלי לשפוט, בלי לשנות, בלי להשוות.

נעים לי להכיר

היי, איזה כיף שהגעת.

מעכשיו אפשר להתעדכן בקלות בתכנים החדשים על ידי קליק אחד.

תלחצי כאן: https://bit.ly/2HXueCm

להיות אמא לתינוק ולהרגיש שאני ברכבת הרים

כשמה שעזר בעבר כבר לא עוזר כשאני אמא לתינוק

כלי יעיל להתמודדות עם רגשות אשם