דכאון אחרי לידה

מאת : עדי פלד-שריג

7 ביוני 2015 | 2 תגובות

מתוך אחרי לידה, דיכאון אחרי לידה, עמוד הבית, קושי אחרי לידה, שיתופים אישיים

 

אפשר לתאר את זה כך-
צינוק קטן
אין כלום, הגוף כלוא,
גם הנפש
אפילו להתרומם מעט
לא ניתן

אפשר לתאר זאת
כשדה קרב
מלחמה עקובה מדם
על האדמה חייל חִיוור דועך
לא יודע על מה נלחם

אפשר לתאר
ים סוער
חוף ללא מציל, דגל שחור
אישה נעלמת, מצולות, גל גדול

אפשר לתאר
אבל רק את, שהָיִית
בצינוק, בשדה קרב, בים סוער
רק את יודעת
שום תיאור לא יספר את שעברת
יושבת
שוכבת
טובעת.

 

 

עדי פלד-שריג, אם לשלושה, מלווה בדרך ייחודית נשים בהריון ולאחר לידה עדי פלג שריד

http://lalehetveledaber.blogspot.co.il/

 

 

איור: עדי פלג-שריד

2 תגובות ל- “דכאון אחרי לידה”

  1. נעה שפר הגיב:

    עדי יקרה,
    מתרגשת למצוא אותך כאן, בבית של לימור 🙂
    נהדר שפרסמת עם תמונה שלך.
    קוראת אותך שוב, ושורף לי בבטן…
    נעה
    (אי אז בעמינדב…)

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

פינת ספרים: "אפס עד 12: יומן השנה הראשונה" / ארנה קזין

מאת : בטי גורן

30 ביוני 20114 תגובות

מתוך ספרים לאמהות

אני מקבלת את הספר "אפס עד 12: יומן השנה הראשונה" של ארנה קזין מתנה מבן זוגי. את הכתיבה של ארנה אני זוכרת עוד מ"הארץ" ואני מתרגשת. ברור לי שיש לי אוצר בין הידיים ואני לא מתבדה.

בספר, ארנה (כך אקרא לה מעתה, נראה לי מגוחך לקרוא לה “קזין” אחרי קריאת ספר כל כך אישי ואינטימי) מתארת את השנה הראשונה לחייה של נעמי, בתה המשותפת שלה ושל מיכל, זוגתה. מיכל היא האמא הביולוגית של נעמי, ואילו ארנה מנסה להגדיר מה היא עבור נעמי כל הספר וכל השנה הראשונה.

תנוחה אחת (של יוגה) ביום

מאת : לימור לוי אוסמי

23 במרץ 20140 תגובות

מתוך התבוננות, למידה, התפתחות, לכל אמא

אני כל כך אוהבת יוגה אבל כרגע כל כך לא בנויה להשתמש לטובתה בשעות בוקר של העבודה היקרה שלי וגם ממש לא בנויה לצאת בערב, וממש לא בנויה להסתכרן על יום או שעה קבועים בשבוע, ולא בנויה לשקט של תירגול במשך שעה או שעה וחצי.

אבל אני נורא אוהבת יוגה..

אז תקופה ארוכה הרגשתי מין פלונטר כזה. מסתובבת עם תחושה שמשהו לא מתאים לצרכים שלי. שנים.

ההנקה וההתייחסות לשדיים מושפעים מאלמנטים תרבותיים

מאת : שלומית ארד

24 בפברואר 201125 תגובות

מתוך אחרי לידה, הנקה

ההנקה תוקפת את ההורים ובעיקר את האמהות בתקופה הכי רגישה ומטלטלת בחייהם. היא מחוברת לקשיי ההורות, לקונפליקטים, שיש לנו, ההורים בתרבות המערבית, כמו חיבור של תאומים סיאמיים….