תפריט חיי..

מאת :

17 ביוני 2015 | תגובה אחת

מתוך הריון, יומן הריון

 

אני שוב אופה את תפריט חיי, הפעם אני יותר בשלנית, יותר מחושבת, יודעת היטב אילו תבלינים אני צריכה לשים ואילו תבלינים אני צריכה להרחיק כרגע.

תפריט חיי החל במסע מופלא לפני כ 4 וחצי שנים בו הפכתי לראשונה לאמא לשיר המדהימה עם לב הזהב.

והנה שוב אנחנו פותחים את ליבנו או יותר נכון רגילנו ובישלנו שוב בריאה חדשה, חיים חדשים צומחים בי, מתבשלים בי, אני לא יודעת איך יראה תבשיל חיי נוסף, אילו פנים, מבט, שיער, גוף יהיה לה. העיקר שהבריאות תהיה הבסיס למתכון חיי.

כולם אמרו שיהיה אחרת שאני ארגיש טוב שהמתכון לא יהיה קשה ומסובך אך אני בתוכי, בתוך נימי נפשי ודמי ידעתי. ידעתי שהמתכון חייב להיות מסובך, קשה עם הרבה ערבובים וניסויים והמסע למתכון הולך ארוך.

אני שואפת אוויר, עולה למעלה מדמיינת. מרימה את הראש מהכיור, שוטפת פנים, ויודעת שמתכון חיי מתבשל לו, והכל יעבור ברגע שאלד, ברגע שהנשמה שבי תצא החוצה, ברגע שאני והבריאה נתייחד ואצבע אלוהים שוב תגע בי ואני לרגע ארגיש במקום אחר.

החוויה שאני חווה כעת היא עצומה. נשים רבות לא מבינות מה עובר עלי היות וחוו הריון נעים וקל.

כל התופעות שיש לי, הקאות, בחילות, כאבים, טעם מזוויע בפה, ריח נוראי, בכל מקום אני רגישה כחיה.

אך אני יודעת שהמסע התבשיל המתכון של חיי השני הוא קשה וארוך כי רק כך אני אצמח, מהקושי אני אצמיח עלים, מהבכי ענפים, מהכאב פירות.

המסע שלי קשה ואני מתחברת לגופי כל גרם כל נים כל נקודה כל תופעה מקבלת אוהבת.

 

 

"אני בזוקה בקינמון,

עטופה בקונכיית בצק

מתובלת היטב

בשלל ריחות וטעמים וממתינה לאפיית חיי…"

 

הבלוג שלי

 

 

פסל: שוקי זהבי

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

נושאים קשורים :

תגובה אחת ל- “תפריט חיי..”

  1. אנונימא הגיב:

    כתבת מדהים,
    אני קודם כל מאחלת לך המשך הרבה יותר קל מברגעים שכתבת 🙂

    מתחברת מאוד, מהמקום שלי, מהחוויה שלי של הקושי של סוף ההריון בעיקר, ואחרי הלידה.

    אני הייתי בשמירה כמעט כל ההריון, הרגשתי רע ברובו, הייתי מחוקה לגמרי. מזל שלא עבדתי.
    אחרי הלידה היה קשה במשך כמעט שנה.

    אז אומרים לי – שיהיה בסדר, שיהיה אחרת. שכל הריון הוא אחר, שכל "אחרי לידה" זה אחרת,
    ובפנים אני יודעת – שזה לא יהיה אחרת.
    רק שהפעם, אין לי את הפריבילגיה לעבור את זה שוב, בגלל שכבר יש ילדה…
    אני אפילו לא חושבת על עוד הריון,
    אני מנסה להתחיל לחשוב על אפשרות של אימוץ…
    וגם זה לא קל…

    בקיצור,
    שמחה ואף מקנאה בכל אלו שאצלן יותר קל.
    ומאחלת לי, לך, ולכל אלו שיותר קשה ומורכב אצלן – למצוא את הדרך להגשים את הרצון, את האהבה, את התפילה המתוקה, למשפחה יותר גדולה.

    באהבה 3>

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

החרדה שלי

מאת :

16 בפברואר 20113 תגובות

מתוך לכל אמא, פחדים וחרדות אחרי לידה

מיום שנולדה איני מפסיקה לחשוב על היכולת שלי להגן עליה מפני פגיעה מינית. נכון שעכשיו (בת שנה ועשרה חודשים) היא לידי ואין מצב שאני לא בסביבה שלה, אבל מה יהיה עוד מעט??
החרדה גוברת בכל יום שמתפרסם אירוע חמור אחר המדבר על פגיעה מינית בילדים רכים. ולצערי הרב זה קורה כמעט כל יום!!

חוויית לידה חיובית עם אפידורל וגז צחוק

מאת :

10 בינואר 20114 תגובות

מתוך לידה עם אפידורל, סיפורי לידה

בשעה 13:00 הגיע מרדים והציע אפידורל. בתחילה לא שמעתי אותו כלל והוא התייעץ לגבי מצבי עם בעלי. הייתי מעורפלת כ"כ שחלמתי והזיתי. כלל לא שמתי לב שאני לא מפסיקה להיאנח. בסופו של דבר שוכנעתי כי אני כבר סובלת מידי ומתעייפת וכדאי לי לקבל אפידורל. למרות האכזבה הראשונית, התברר לי בשלב מאוחר יותר כי זו היתה ההחלטה הנכונה בזמן הנכון

ההריון יגיע, גם אם לא תרגעי | טיפולי פוריות

מאת :

2 ביוני 20116 תגובות

מתוך טיפולי פוריות, מקצועניות מדברות, רוצות הריון

עכשיו זה מוכח מחקרית, ואתן מוזמנות להפיץ את הבשורה ולשאת את הדגל: לא הכל בראש !!

מצוקה רגשית אינה משפיעה לרעה על סיכויי ההצלחה של טיפולי פוריות.