תפריט חיי..

מאת : אביבית זהבי בינשטוק

17 ביוני 2015 | תגובה אחת

מתוך הריון, יומן הריון

 

אני שוב אופה את תפריט חיי, הפעם אני יותר בשלנית, יותר מחושבת, יודעת היטב אילו תבלינים אני צריכה לשים ואילו תבלינים אני צריכה להרחיק כרגע.

תפריט חיי החל במסע מופלא לפני כ 4 וחצי שנים בו הפכתי לראשונה לאמא לשיר המדהימה עם לב הזהב.

והנה שוב אנחנו פותחים את ליבנו או יותר נכון רגילנו ובישלנו שוב בריאה חדשה, חיים חדשים צומחים בי, מתבשלים בי, אני לא יודעת איך יראה תבשיל חיי נוסף, אילו פנים, מבט, שיער, גוף יהיה לה. העיקר שהבריאות תהיה הבסיס למתכון חיי.

כולם אמרו שיהיה אחרת שאני ארגיש טוב שהמתכון לא יהיה קשה ומסובך אך אני בתוכי, בתוך נימי נפשי ודמי ידעתי. ידעתי שהמתכון חייב להיות מסובך, קשה עם הרבה ערבובים וניסויים והמסע למתכון הולך ארוך.

אני שואפת אוויר, עולה למעלה מדמיינת. מרימה את הראש מהכיור, שוטפת פנים, ויודעת שמתכון חיי מתבשל לו, והכל יעבור ברגע שאלד, ברגע שהנשמה שבי תצא החוצה, ברגע שאני והבריאה נתייחד ואצבע אלוהים שוב תגע בי ואני לרגע ארגיש במקום אחר.

החוויה שאני חווה כעת היא עצומה. נשים רבות לא מבינות מה עובר עלי היות וחוו הריון נעים וקל.

כל התופעות שיש לי, הקאות, בחילות, כאבים, טעם מזוויע בפה, ריח נוראי, בכל מקום אני רגישה כחיה.

אך אני יודעת שהמסע התבשיל המתכון של חיי השני הוא קשה וארוך כי רק כך אני אצמח, מהקושי אני אצמיח עלים, מהבכי ענפים, מהכאב פירות.

המסע שלי קשה ואני מתחברת לגופי כל גרם כל נים כל נקודה כל תופעה מקבלת אוהבת.

 

 

"אני בזוקה בקינמון,

עטופה בקונכיית בצק

מתובלת היטב

בשלל ריחות וטעמים וממתינה לאפיית חיי…"

 

הבלוג שלי

 

 

פסל: שוקי זהבי

נושאים קשורים :

תגובה אחת ל- “תפריט חיי..”

  1. אנונימא הגיב:

    כתבת מדהים,
    אני קודם כל מאחלת לך המשך הרבה יותר קל מברגעים שכתבת 🙂

    מתחברת מאוד, מהמקום שלי, מהחוויה שלי של הקושי של סוף ההריון בעיקר, ואחרי הלידה.

    אני הייתי בשמירה כמעט כל ההריון, הרגשתי רע ברובו, הייתי מחוקה לגמרי. מזל שלא עבדתי.
    אחרי הלידה היה קשה במשך כמעט שנה.

    אז אומרים לי – שיהיה בסדר, שיהיה אחרת. שכל הריון הוא אחר, שכל "אחרי לידה" זה אחרת,
    ובפנים אני יודעת – שזה לא יהיה אחרת.
    רק שהפעם, אין לי את הפריבילגיה לעבור את זה שוב, בגלל שכבר יש ילדה…
    אני אפילו לא חושבת על עוד הריון,
    אני מנסה להתחיל לחשוב על אפשרות של אימוץ…
    וגם זה לא קל…

    בקיצור,
    שמחה ואף מקנאה בכל אלו שאצלן יותר קל.
    ומאחלת לי, לך, ולכל אלו שיותר קשה ומורכב אצלן – למצוא את הדרך להגשים את הרצון, את האהבה, את התפילה המתוקה, למשפחה יותר גדולה.

    באהבה 3>

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

היונקת המושפלת | לקראת הריון

מאת : שרית ב.

31 במרץ 20130 תגובות

מתוך טיפולי פוריות, רוצות הריון

אני מורדת ומסרבת. והגוף שלי לא רוצה, ומוחי משבית לי את השחלות. וכל העולם יכול להתפוצץ, אבל אני נועדתי לחיים אנוכיים של טיולים מיותרים, שינה מאוחרת, שקט ורוגע. אין ילדים צורחים לגדל, שום ילד לא יאכזב אותי בגיל מאוחר יותר, או ישלח אותי לבית אבות בניגוד לרצוני. אני לא יכולה לגרום לזה לקרות כי זה משהו שפשוט קורה, ואת לא יכולה לעשות את זה.

אשמה מעבר לפינה

מאת : אמא מתגרשת

30 במאי 20152 תגובות

מתוך זוגיות, לכל אמא, רגשות אשם

בשנה האחרונה נכנס לחיינו סטטוס חדש, אנחנו המשפחה המתפרקת. כן. אנחנו. בכל פעם שצריכה לומר זאת למישהו, קרוב, רחוק, רגיש יותר או פחות, מרגישה כאילו אני נאלצת לצאת מארון כלשהו, ובכל פעם זה עוד מכה בי בתדהמה. המשפחה שלנו כבר לא. היא בדרך להיות משהו אחר, לא ידוע, אבל כבר לא. כשהפרידה נעשתה עובדה ביקשתי לעצמי כמה משאלות, ואחת מהן הייתה, לנסות לאפשר לילדים לעבור את זה בטוב, ככל הניתן, להישרט באופן הכי מעודן שניתן, אם ניתן. ואם זה רק תלוי בי.

לא רוצה להתאוורר בלעדיה, לא צריכה את זה

מאת : שירה דרוקר

15 באוגוסט 201112 תגובות

מתוך אחרי לידה, מה עם הצרכים שלי?

מציעים לי "להתאוורר".

"קחי לך יום בלי הילה. אני אשמור לך עליה. לכי, תסתובבי, תבלי, תעשי לך יום כיף… אל תחשבי עליה. תחשבי רק על עצמך."

אני כל כך לא מרגישה שאני צריכה את זה. וממש לא רוצה את זה. ואיך זה בכלל אפשרי?

נעים לי להכיר

היי, איזה כיף שהגעת.

מעכשיו אפשר להתעדכן בקלות בתכנים החדשים על ידי קליק אחד.

תלחצי כאן: https://bit.ly/2HXueCm

להיות אמא לתינוק ולהרגיש שאני ברכבת הרים

כשמה שעזר בעבר כבר לא עוזר כשאני אמא לתינוק

כלי יעיל להתמודדות עם רגשות אשם