תפריט חיי..

מאת : אביבית זהבי בינשטוק

17 ביוני 2015 | תגובה אחת

מתוך הריון, יומן הריון

 

אני שוב אופה את תפריט חיי, הפעם אני יותר בשלנית, יותר מחושבת, יודעת היטב אילו תבלינים אני צריכה לשים ואילו תבלינים אני צריכה להרחיק כרגע.

תפריט חיי החל במסע מופלא לפני כ 4 וחצי שנים בו הפכתי לראשונה לאמא לשיר המדהימה עם לב הזהב.

והנה שוב אנחנו פותחים את ליבנו או יותר נכון רגילנו ובישלנו שוב בריאה חדשה, חיים חדשים צומחים בי, מתבשלים בי, אני לא יודעת איך יראה תבשיל חיי נוסף, אילו פנים, מבט, שיער, גוף יהיה לה. העיקר שהבריאות תהיה הבסיס למתכון חיי.

כולם אמרו שיהיה אחרת שאני ארגיש טוב שהמתכון לא יהיה קשה ומסובך אך אני בתוכי, בתוך נימי נפשי ודמי ידעתי. ידעתי שהמתכון חייב להיות מסובך, קשה עם הרבה ערבובים וניסויים והמסע למתכון הולך ארוך.

אני שואפת אוויר, עולה למעלה מדמיינת. מרימה את הראש מהכיור, שוטפת פנים, ויודעת שמתכון חיי מתבשל לו, והכל יעבור ברגע שאלד, ברגע שהנשמה שבי תצא החוצה, ברגע שאני והבריאה נתייחד ואצבע אלוהים שוב תגע בי ואני לרגע ארגיש במקום אחר.

החוויה שאני חווה כעת היא עצומה. נשים רבות לא מבינות מה עובר עלי היות וחוו הריון נעים וקל.

כל התופעות שיש לי, הקאות, בחילות, כאבים, טעם מזוויע בפה, ריח נוראי, בכל מקום אני רגישה כחיה.

אך אני יודעת שהמסע התבשיל המתכון של חיי השני הוא קשה וארוך כי רק כך אני אצמח, מהקושי אני אצמיח עלים, מהבכי ענפים, מהכאב פירות.

המסע שלי קשה ואני מתחברת לגופי כל גרם כל נים כל נקודה כל תופעה מקבלת אוהבת.

 

 

"אני בזוקה בקינמון,

עטופה בקונכיית בצק

מתובלת היטב

בשלל ריחות וטעמים וממתינה לאפיית חיי…"

 

הבלוג שלי

 

 

פסל: שוקי זהבי

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

נושאים קשורים :

תגובה אחת ל- “תפריט חיי..”

  1. אנונימא הגיב:

    כתבת מדהים,
    אני קודם כל מאחלת לך המשך הרבה יותר קל מברגעים שכתבת 🙂

    מתחברת מאוד, מהמקום שלי, מהחוויה שלי של הקושי של סוף ההריון בעיקר, ואחרי הלידה.

    אני הייתי בשמירה כמעט כל ההריון, הרגשתי רע ברובו, הייתי מחוקה לגמרי. מזל שלא עבדתי.
    אחרי הלידה היה קשה במשך כמעט שנה.

    אז אומרים לי – שיהיה בסדר, שיהיה אחרת. שכל הריון הוא אחר, שכל "אחרי לידה" זה אחרת,
    ובפנים אני יודעת – שזה לא יהיה אחרת.
    רק שהפעם, אין לי את הפריבילגיה לעבור את זה שוב, בגלל שכבר יש ילדה…
    אני אפילו לא חושבת על עוד הריון,
    אני מנסה להתחיל לחשוב על אפשרות של אימוץ…
    וגם זה לא קל…

    בקיצור,
    שמחה ואף מקנאה בכל אלו שאצלן יותר קל.
    ומאחלת לי, לך, ולכל אלו שיותר קשה ומורכב אצלן – למצוא את הדרך להגשים את הרצון, את האהבה, את התפילה המתוקה, למשפחה יותר גדולה.

    באהבה 3>

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

כך תוכלי לדעת אם בגבר חלומותייך קיים צד אפל

מאת : עטרת ליפשיץ

25 בנובמבר 20140 תגובות

מתוך אלימות במשפחה, לכל אמא

אף זוגיות איננה מתחילה באלימות ההיפך הוא הנכון. גם זוגיות שהופכת עם הזמן אלימה מתחילה בדרך כלל בהתאהבות סוחפת. בזוגיות כזו דברים בדרך כלל קורים מהר, החיזור המסחרר מלווה ברגשות עזים עד, שהם עלולים לעוות את תפיסת שני הצדדים.

כל מה שמפריע לתמונה המושלמת של בן הזוג נדחק הצידה. יש נטייה להתמקד בעצמה רבה ברגשות שהשני גורם לנו, במקום לראות מיהו אותו אדם. ויש בכך הגיון פשוט מאוד בו את אומרת לעצמך שאם הוא גורם לך להרגיש כל כך נפלא, אין ספק שהוא אדם נפלא.

גמילה מהנקה: הצלחתי לגמול מהנקה, וזה לא היה נורא

מאת : שותפה למסע שלו

7 בספטמבר 20115 תגובות

מתוך אחרי לידה, הנקה

ועכשיו הוא מתחיל "גן". מסגרת. אחרי שנה + עם אימא בבית, אני צריכה "למסור" אותו למישהי אחרת שתגדל אותו במקומי, שתראה את כל הדברים החדשים שהוא עושה ואני רוצה לתת לו התחלה רכה ככל שאפשר. בלי להיות תלוי באמא לשעת הצהריים שלו בגן. אז זהו, הוא צריך להירדם בלעדיי ואני זו שצריכה לעשות זאת. לא אבא.

נשארתי לבד | אחרי לידה

מאת : שירה דרוקר

25 באפריל 20133 תגובות

מתוך אחרי לידה, חברות ובדידות, עזרה ודאגה לעצמנו

אני כועסת. על המדינה, על מקום העבודה שלו. איך מפקירים אותי ככה לבד אחרי לידה ? בלי החצי השני שלי?

הוא עצוב. הוא כל כך היה שם בלידה ואחריה. מאוד רוצה להיות חלק מהתהליך הזה שאנחנו עוברים יחד מאז הלידה. תהליך שנקטע כך, באחת, כשהוא חוזר לעבוד.

בבת אחת חיי היומיום שלנו נפרדים. מעכשיו כל אחד יחיה את החיים שלו.

נצטרך גם לפנות מקום להחלפת חוויות ורשמים. אחרת איך נוכל לקרוא לעצמנו "ביחד" בכלל?