דובת  חורף

מאת : אביבית זהבי בינשטוק

14 באוקטובר 2015 | 4 תגובות

מתוך יומן הריון

 

אני כדובת חורף בקוטב הצפוני,

חבויה במערה.

כרגע האור לא גדול,

נמצא בצדי המערה,

ובקצה רחוק האור גדול,

אך ידי אינה משגת בו.

 

כדובה, ישנה הרבה ושוכבת,

גופי אוגר שעות שינה,

צובר חלומות.

שם הכי טוב לי,

אז אני לא מרגישה

את כאבי רחמי,

את כאבי הבטן התחתונה,

את כאבי הוואגינה שלי,

את הצרבות

ואת הרצון להקיא.

 

מנסה להתחבר לכאב כבר 7 חודשים,

לקבל אותו.

וכעת, שבוע 33.

סף הסבלנות שלי נמוך

וההבנה לכאב בתוכי קשה מנשוא.

.

מדברת אל כוחותיי,

יודעת שהם קיימים

ומנסה לנשום דרכם.

 

עוצמת עיניי,

לוקחת נשימה גדולה

ואז מוציאה נשיפה ארוכה.

ידיי על בטני,

מרגישה את העוברית,

את הנשמה שהגיעה לעולם,

את החיים החדשים שעוד מעט

יפליגו ממני אל העולם הגדול.

 

עוד מעט אצבע אלוהים תגע בי,

נשמתי תשתנק רק לרגע

ואז המפל הגדול יתרחש,

הר הגעש יתפוצץ

ואני אצא מן המערה אל האור הגדול.

 

כאבי רחמי ינוחו,

ולאט לאט ירפו ייעלמו כלא היו.

ואני ממתינה לך, קטנה שלי.

 

אביבית זהבי בינשטוק

לבלוג שלי

 

לשיתופים נוספים במדור 'יומן הריון'

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

נושאים קשורים :

4 תגובות ל- “דובת  חורף”

  1. האמת? בעיקר התחשק לי לקלל.
    בחיי, לפעמים פשוט נמאס לי השאנטי בנטי, להרגיש, לנשום, לחוש ולמשמש וכל מה שאני רוצה זה להוציא איזו קללה עסיסית של ינעל העולם!! אי אפשר שיעבור יותר בקלות?

    זהו, שיחררתי חח

  2. קרנית הגיב:

    הרבה זמן לא שמעתי מזמור כל כך יפה של אישה כל כך יפה
    העוברית שבבטנך ברת מזל היא
    איזה עוצמות ואורח רוח יש לאימה

    מאחלת המשך הריון פורה אומנות ויופי
    גם חווה ילדה בייסורים
    אך המתנה השתלמה לעולם כולו

    כל הכבוד👏

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

דיכאון לאחר לידה- גישה ייחודית לטיפול דרך קבלה ומחויבות (ACT)

מאת : אנה גולדברט, רן אלמוג

3 בדצמבר 20140 תגובות

מתוך אחרי לידה, דיכאון אחרי לידה, מבט מקצועי, מקצועניות מדברות, תחושות מגוונות אחרי לידה

  מחקרים עדכניים מראים כי אחת מכל עשר נשים תסבול מדיכאון לאחר לידה. למרות אחוז גבוה זה וחרף העובדה כי שיעור הנשים המאובחנות כסובלות מדיכאון לאחר לידה עולה התחושה הרווחת בקרב מטפלים היא כי נשים רבות אינן מקבלות את הטיפול לו הן זקוקות. נראה כי בין הסיבות לחוסר פנייתן של הנשים לקבלת הטיפול עומדת ההנחה […]

בריתה. למה אנחנו צריכים את זה?

מאת : אבא בתול

13 במרץ 20119 תגובות

מתוך אחרי לידה

אם חושבים על זה לעומק, עצם המושג בריתה, מראה שלאירוע אין מקום משל עצמו ועל כן הוא נאלץ לחסות תחת המונח הגברי ברית עם הנטייה לנקבה. המילה שבה משתמשים לאחרונה היא, "זבד הבת", מה שנשמע יותר כמו "זיבת הבת", מחלת מין שלא קשורה כל כך למאורע אך בהחלט נותנת את התחושה בה מתייחסת החברה לאירוע.

משום שמעולם לא הייתי באירוע המציין הולדתה של בת (וזאת לעומת עשרות בריתות)

להתכונן רגשית ללידה ולאימהות

מאת : בטי גורן

17 בדצמבר 20120 תגובות

מתוך הכנה ללידה ולאמהות

במאמר יש פוטנציאל להרגיע אותך לקראת הלידה או לתת לגיטימציה לדברים שאת חשה כאמא טרייה, להבהיר לך כל מיני דברים שיתכן ואת חשה כיום או שתחושי בעתיד, ובעיקר להמחיש לך כי יש לך המון יכולות להתמודד עם הלידה והאימהות הקרובה, כתוצאה מכך שכבר חווית אירועי מעבר רבים בחייך.

מתוך הניסיון האישי והמקצועי שלי, אני מאמינה כי ישנן נשים שמאוד עוזר להן לעבור תהליך פנימי עם עצמן כהכנה ללידה ולאימהות. הרעיון הוא שעל מנת לצאת החוצה כאמא ולהוציא תינוק מתוכן, יש נשים שעוזר להן לנבור פנימה אל תוך האמונות שלהן על עולם הלידה, על האמהות, פנימה אל תוך מנגנוני ההתמודדות שלהן בחיים עם מצבי לחץ, עם מצבי אי ודאות, עם סיומים ופרידות ועם התחלות חדשות. אני מאמינה כי הנבירה הזו פנימה, שיכולה להיות בעבודה קצרת טווח, יכולה מאוד לסייע לצלוח את אירוע המעבר בצורה טובה יותר.