יומן היריון

דובת  חורף

 

אני כדובת חורף בקוטב הצפוני,

חבויה במערה.

כרגע האור לא גדול,

נמצא בצדי המערה,

ובקצה רחוק האור גדול,

אך ידי אינה משגת בו.

 

כדובה, ישנה הרבה ושוכבת,

גופי אוגר שעות שינה,

צובר חלומות.

שם הכי טוב לי,

אז אני לא מרגישה

את כאבי רחמי,

את כאבי הבטן התחתונה,

את כאבי הוואגינה שלי,

את הצרבות

ואת הרצון להקיא.

 

מנסה להתחבר לכאב כבר 7 חודשים,

לקבל אותו.

וכעת, שבוע 33.

סף הסבלנות שלי נמוך

וההבנה לכאב בתוכי קשה מנשוא.

.

מדברת אל כוחותיי,

יודעת שהם קיימים

ומנסה לנשום דרכם.

 

עוצמת עיניי,

לוקחת נשימה גדולה

ואז מוציאה נשיפה ארוכה.

ידיי על בטני,

מרגישה את העוברית,

את הנשמה שהגיעה לעולם,

את החיים החדשים שעוד מעט

יפליגו ממני אל העולם הגדול.

 

עוד מעט אצבע אלוהים תגע בי,

נשמתי תשתנק רק לרגע

ואז המפל הגדול יתרחש,

הר הגעש יתפוצץ

ואני אצא מן המערה אל האור הגדול.

 

כאבי רחמי ינוחו,

ולאט לאט ירפו ייעלמו כלא היו.

ואני ממתינה לך, קטנה שלי.

 

אביבית זהבי בינשטוק

לבלוג שלי

 

לשיתופים נוספים במדור 'יומן הריון'

4 Comments

  • לימור לוי אוסמי

    לימור לוי אוסמי

    האמת? בעיקר התחשק לי לקלל.
    בחיי, לפעמים פשוט נמאס לי השאנטי בנטי, להרגיש, לנשום, לחוש ולמשמש וכל מה שאני רוצה זה להוציא איזו קללה עסיסית של ינעל העולם!! אי אפשר שיעבור יותר בקלות?

    זהו, שיחררתי חח

  • Avatar

    קרנית

    הרבה זמן לא שמעתי מזמור כל כך יפה של אישה כל כך יפה
    העוברית שבבטנך ברת מזל היא
    איזה עוצמות ואורח רוח יש לאימה

    מאחלת המשך הריון פורה אומנות ויופי
    גם חווה ילדה בייסורים
    אך המתנה השתלמה לעולם כולו

    כל הכבוד?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

× את יכולה לכתוב לי לווטסאפ