יש היום פחד.

מאת : לימור לוי אוסמי

14 באוקטובר 2015 | תגובה אחת

נכתב בעקבות אירועי הלא-אינתיפאדה השלישית, אבל רלוונטי תמיד.

מתוך התבוננות, למידה, התפתחות, לכל אמא, עמוד הבית

 

יש היום פחד. וחרדה.

לחלקנו.

והאמת, זה די הגיוני.

אבל מה אם הפחד משתלט?

מה אם החרדה משתקת?

זה לא נעים,

זה מפחיד,

זה מאיים.

זה לא נורמלי.

אבל.. גם המצב לא נורמלי.

 

אז, נניח שהחרדה כאן.

וגם הפחד.

הם לא מוכנים ללכת.

 

ונניח שלא ניאבק בהם,

אלא נחמול על עצמנו, על כך

שאנו נושאות אותן כעת.

 

ונניח שנקבל

את נוכחותם.

שנאפשר לעצמנו להרגיש אותן,

כי עם יד על הלב, זה לא באמת עוזר לנסות לסלק.

 

ונניח שנתמוך קצת יותר מהרגיל בעצמנו,

כי לא קל להסתובב בעולם עם עוצמות של רגשות.

 

ונניח שנטפח את מה שעושה לנו טוב

וננמיך את מה שעושה לנו רע .

 

ונניח שזה זמני,

שזה יעבור,

שזאת תקופה

וימים טובים יותר יגיעו.

 

ונניח שאנחנו ביחד,

שאפשר לדבר על זה,

ומותר גם לבכות ולפחד,

אם זה מה שנמצא.

 

ונניח שאנחנו חזקות,

שיש בנו כוחות ואנחנו יכולות להתמודד עם מה שיגיע.

 

ונניח שיש בנו את היכולת להכיל את המורכבות שבתוכנו.

ובחיים.

 

ונניח שאנחנו נהדרות,

על הפחד, החרדה, התקווה, האמונה,

הטוב והרע

שבתוכנו.

 

לימור לוי אוסמי, יוצרת האתר 'נשים מדברות אמהות, עוסקת בהעלאת המודעות למעבר הרגשי להורות ומקיימת מפגשי ייעוץ ממוקדים עם נשים בנושא הזה.

לבלוג שלי

נושאים קשורים :

תגובה אחת ל- “יש היום פחד.”

  1. שגית ברמי הגיב:

    אכן ימים לא קלים. פיגוע רודף פיגוע וזה אכן מלחיץ . אני משתדלת לא להכניס את עצמי לעומקם של האירועים כי זה קשה.

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

איזו מין ילדה את היית ?

מאת : אמא אחת

17 במאי 20122 תגובות

מתוך התבוננות, למידה, התפתחות, לכל אמא, תחושות כלפי הילדים

בערך שבועיים אחרי שבני נולד, פגשתי בה. בילדה הפנימית שבי, שהביטה בסיטואציה החדשה בפליאה מהולה בכעס.

האמת, נפגשנו כבר בהריון, בעוד הילדה הפנימית דרשה מקום לעצמה וחששה מה יקרה כשהתינוק יוולד ולמה בכלל הוא צריך להיוולד והאם הוא יתפוס את מקומה.

אני זוכרת את עצמי מנסה פשוט להקשיב לה, להבין מה מציק לה ולהסביר שהיא תמיד תהיה איתי, גם כשהתינוק יוולד. שהוא לא יחליף אותה כמו שהיא מפחדת.

אנחנו זוג צעיר עם ילדים ויש לנו קשיים זוגיים

מאת : אורית כרמי ארואטי (.M.A), מטפלת משפחתית, זוגית ופרטנית

11 בינואר 2011תגובה אחת

מתוך זוגיות אחרי לידה, מקצועניות מדברות

היא רוצה שאני אדע לפתור את הבעיות בעצמי, נמאס לה לסחוב את הזוגיות על עצמה. דיברתי איתה שאולי כדאי שנלך לטיפול זוגי, אז היא אמרה שאם אני רוצה אני יכול ללכת לטיפול זוגי לבד, אבל היא לא הולכת. שוב, היא לא מוכנה שיגידו לה שהיא צריכה "לבוא לקראת" או שהיא צריכה להתחייב למשהו. מבחינתה, היא כבר נתנה הכול על הזוגיות.

מר יאיר לפיד היקר

מאת : אלסנדרה בן ישי

4 באפריל 20130 תגובות

מתוך קוראות לשינוי

איך יתכן שלא משנה כמה קשה נעבוד, לעולם לא נוכל לקנות בית מבלי להשתעבד לחובות נוספים לשארית חיינו? איך זה יתכן שהולדת ילדים היא חישוב כלכלי? שכאמא שרוצה להיות עם ילדיה, קשה עד בלתי אפשרי למצוא עבודה שגם אתפרנס ממנה בכבוד?

איך זה יתכן שגם כשבעלי עובד חודש שלם בשעות מטורפות, סוף סוף מקבל בונוס גם אז מס הכנסה לוקחים חלק מכובד ולעומת זאת לאלפיון העליון מגלחים חובות אסטרונומיים?