חופשת לידה- בואו נפוצץ את הבועה השקרית הזאת

מאת : יעל ארבל

16 בנובמבר 2015 | תגובה אחת

מתוך אחרי לידה, עמוד הבית, תחושות מגוונות אחרי לידה

 

"כן… נולדה לך ילדה מהממת וכל מה שאת משחררת לפייסבוק זאת ההצהרה שאת ״באושר עילאי״, מצטלמת עם הבייבי/תינוקי (שמות פייסבוק לרך הנולד) וכל החיים שלך מלאים בדובונים, לבבות ושמחת אין קץ.
אז בואו נפוצץ את הבועה השקרית הזאת למען אותן אמהות טריות שמרגישות שרק אצלן המצב שונה.

קודם כל, ״חופשת לידה״ אינה חופשה! זו תקופה לא פשוטה בה הגוף שלך כואב אחרי טראומת הלידה (כן, לידה זו טראומה לגוף), את לא ישנה, לא אוכלת (אם לא מביאים לך אוכל את ״חוטפת״ שטויות כי אין זמן להכין), את מרגישה בדידות גדולה (כמה אפשר לשבת בבית עם תינוקת כשכולם בעבודה חיים חיי שגרה מבורכת), את בחרדות גדולות (בא לך לגור בביתה של רופאת הילדים כי יש לך 1001 שאלות בשעה), את מפוצצת בהורמונים ובוכה מכל יתוש שמעז לזמזם בבית, את מתבוננת על אמהות אחרות בפייסבוק שאצלהן הכל דבש ובא לך למות, בזמן שהתינוקת שלך סוף סוף ישנה את הולכת לשירותים (!), עושה סטריליזציה לבקבוקים, מסדרת את הבית, מרוקנת את הפח של הקקי, מכינה בקבוקים, עושה כביסה, כלים, במקרה הטוב מתקלחת (מקלחת של 2 דקות כמו בטירונות) והופה… הנה היא התעוררה (״אבל מאמי… לא בא לך לישון עוד קצת?!?). את תמיד מרגישה מוזנחת כי אין לך זמן לכלום, את מרגישה לא נוח שכולם בעבודה עושים את העבודה שלך ואת ״נחה״ בבית, כשבאים לבקר את מחייכת מאוזן לאוזן וטוענת שהכל ״סבבה״ ובעצם החיים מרגישים כאילו את יושבת על חבית נפץ שעומדת להתפוצץ כל רגע ואת מתביישת להודות שבתשע בערב את כבר נרדמת!

ואז… החצי שנה נגמרת לה וסוף סוף התינוקת שלך מתחילה לתקשר אתך, לחייך, להביע את אהבתה ו….. עכשיו אני צריכה לחזור לעבודה??? איפה ההגיון פה? רק עכשיו מתחיל באמת הכייף! בקיצור… נשים יקרות, נכון שהכל נראה בפייסבוק מושלם אבל תקראו את הפוסט הזה כשתרגישו לבד ותזכרו שאתן לא.

נשיקות ואהבה.
אמא טרייה "

תגובה אחת ל- “חופשת לידה- בואו נפוצץ את הבועה השקרית הזאת”

  1. כרמית הגיב:

    כל כך נכון.עכשיו אני ב“חופשת לידה“ שנייה.אז נכון שאני כבר אמא מנוסה,אבל עדיין רוב התחושות אותן תחושות…

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

הלידה הקיסרית שלי ניפצה לי את כל ה"פנטזיות" על הלידה המושלמת

מאת : נגה אורון שכטר

8 בינואר 20124 תגובות

מתוך ניתוח קיסרי, סיפורי לידה

הלידה הקיסרית שלי ניפצה לי את כל ה"פנטזיות" על הלידה המושלמת, בה אני יולדת באופן טבעי, ללא אפידורל, ובכלל לא כואב לי, בעלי תומך בי ואנחנו מתנשקים בין הצירים…

בפועל, הבייבי שלי היתה במנח עכוז, במשקל 4 קילו, ועודף מי שפיר…

אז במקום סיפור לידה, יש לי סיפורי צירים מוקדמים.

שבת בוקר- מתעוררת עם כאב בטן. כאב מוכר של קלקול קיבה והתכווצות בבטן- ואני קמה לשירותים.

חוזרת לישון, ואחרי שעה: שוב כאבים. אז שוב קמה (יותר נכון לומר מנסה לקום אבל יוצא לי מן גלגול כזה מהמיטה כי נורא קשה וכבד לי כבר!) ושוב משלשלת..

ככה איזה 4 פעמים.. וכבר אי אפשר לחזור לישון.

לידת בית: אם משהו משתבש בלידה, אין את מי לתבוע

מאת : שירה דרוקר

31 במרץ 20118 תגובות

מתוך לידת בית, סיפורי לידה

אבל הפגיעה החמורה יותר היא באוטונומיה של הנשים היולדות. כי אנחנו לא באמת יכולות לבחור בחירה חופשית מבין כל מאפשרויות החוקיות העומדות בפנינו (חברה דמוקרטית, זוכרים?). אנחנו נאלצות לבחור באפשרויות אחרות, פחות מועדפות עבורנו, כי אין לנו כסף, או כי אין למיילדת ביטוח, או כי זה סתם יותר מאתגר מבחינה פרוצדוראלית…

אז בוחרים ללדת בבית חולים, כי אין באמת אופציה אחרת שנראית הגיונית, בכפוף לכל ההפרעות. אבל אני רוצה לחזק ולעודד נשים ששוקלות ללדת בבית, לא להיכנע. ללכת עד הסוף עם הבחירה האמיתי והטבעית שבחרתם מהלב, מהגוף, מהטבע…

כאן התחיל המסע המדהים ביותר שעברתי בחיי

מאת : מגלה את עצמי מחדש

11 בדצמבר 20115 תגובות

מתוך הריון, יומן הריון

הכל התחיל אי שם בדצמבר 2008. איך שסיימנו לקיים יחסי מין הרגשתי/ידעתי שנקלטתי. אל תשאלו אותי איך, זה לא קרה לי בהריונות הקודמים. זה קרה לי רק בזה וזה היה מבורך ולא מבורך באותה מידה. ההריון הזה היה מתוכנן, מאוד מתוכנן התזמון פחות. הייתי צריכה עוד חודש להבשיל עם הרעיון, להתרגל אליו, לרצות בו בנשמתי ולא רק במוחי, אבל לא היה לי את החודש הזה.