לא אשמה | לעשות או לא לעשות היפוך עובר?

מאת :  עינת מרמת הגולן 

10 בינואר 2016 | תגובה אחת

מתוך ניתוח קיסרי, סיפורי לידה

 

היי בנות,
ילדתי לידה שלישית ביום שני האחרון.
כנראה שהילדים שלי עקשנים כמו ההורים כי הם התעקשו להישאר בפנים.
הלידה הראשונה הייתה בניתוח קיסרי כי התינוקת הייתה במצב עכוז.
שאלו אותי על היפוך ומכל החפירות באינטרנט נראה היה שאם היפוך עובר אז רק אצל מישהו ספציפי בירושלים.
וגם זה לא הכי נעים ואפילו אם עושים היפוך יש מצב שהעובר יחזור לעכוז.
כל הסימנים אמרו לי שלא לעשות היפוך עובר.
אז כמו ילדה טובה קבעתי תאריך ליום שני בבוקר והפלא ופלא הגעתי עם צירים לילה לפני אז כבר נותחתי חירום עם רופא מאוד לא נחמד.

שלוש שנים אחרי זה, שוב צירים, שוב בית חולים, שוב אותו רופא לא נחמד שרצה שנחזור הביתה כי לא היתה פתיחה. ( אני גרה 40 דקות מבית החולים הקרוב והיה אז פסח). אמרנו לו שלא בא בחשבון והוא המשיך באנטיפטיות שלו.
כשנשארנו עם האחות התחלתי לבכות והיא כאחות רחמניה ניסתה לעודד ואמרה שהוא ידוע ככזה.
בסוף נשארנו, טיילנו, עשינו אמבטיה והתינוקת פשוט סירבה.
איך שהוא קיבלתי אפידורל ועוד אחד ובסוף… ואקום. עקשנית כבר אמרתי?


כמעט 4 שנים אחרי ושוב עובר מתוק ועקשן שעד שבוע 37 מסרב להתהפך.
הוחלט על ניתוח אבל… בבית החולים אמרו לי שאין תאריכים לא לשבוע 38, לא לשבוע 39 ואח"כ אלוהים יודע.
ניתוחים מוזמנים פעם בשבוע בלבד אז או שתבחרי בית חולים אחר( שכמובן לא בא בחשבון גם בגלל המרחק) או שנשים אותך סטנדביי.
ושוב ההורמונים לפני הלידה ושוב הבכי על הסיפור ההזוי.
'טוב, תשים אותי בסטנדביי או שאגיע בחירום'.
'רגע', שואל הרופא, 'למה לא תעשי היפוך עובר'?
שאלתי אותו: 'מה הסיכונים?' ותשובתו הייתה: 'בניתוח יש סיכון, בהיפוך יש סיכון ובהיפוך אחרי שכבר היה ניתוח בעבר גם יש סיכון'.
'אז למה בכלל הצעתי לי לעשות היפוך אם יש סיכון אחרי ניתוח?', שאלתי את עצמי.
כל השבוע ניסיתי למצוא קומבינות בבית החולים לקביעת תאריך ובסוף התברר שאני כבר לא בסטנדביי והוא נקבע ליום שני.
שבוע שלם אני תוהה האם העובר התהפך? ואם כן, אולי לעשות לידה רגילה למרות שרופאה נוספת שלי המליצה לי על קיסרי בגלל כאבי היפרדות האגן שהיו לי כל היהריון.
גם כשהגעתי יום לפני לבדיקה וקבלה, תהיתי מה יקרה אם יתהפך, לעשות קיסרי או לידה רגילה.
הרגשתי אשמה כך או כך.
וכמובן שכמו הבנות, גם הוא עקשן ונשאר עם הראש למעלה.
אולי זה מעיד על אופים של ילדיי.


ביום הניתוח שאל אותי רופא המחלקה שעבר במקרה באזור ונוצל על הדרך להכניס לי ונפלון ליד: 'למה לא עשית היפוך עובר'?
למה כל הזמן אותה שאלה? שוב הרגשתי אשמה.
בסוף אחרי המתנה ארוכה וצום ממושך, הגיע תורי והגוזל יצא.
חייבת לציין שכל ההיריון הייתי אדישה, וגם על מיטת הניתוחים הרגשתי שלווה ובלי טיפת התרגשות.
'למה זה קרה?' אני שואלת את עצמי.
שיתפתי את צוות הרופאות והאחיות בתחושתי והן ניחמו ואמרו, את פשוט ב"קבלה".
את מקבלת את המצב ואת לא אדישה, הכל בסדר.
עכשיו כשאני עדיין במיטה אחרי הלידה אני עדיין תוהה, למה בעצם אני מרגישה אשמה?
העיקר שהגוזל יצא והוא ממש ממש מתוק.
בהצלחה לכולן ואל תרגישו אשמות, זה הגוף שלכן והתחושות הפנימיות שלכן.
עינת מרמת הגולן.

 

 

לשיתופים נוספים של לידה בניתוח קיסרי

להצטרפות לקהילת 'נשים מדברות אמהות'

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

תגובה אחת ל- “לא אשמה | לעשות או לא לעשות היפוך עובר?”

  1. עינת, תודה רבה שבחרת לכתוב כמה ימים אחרי לידה, רק כדי לחזק את האחרות. ממש לא מובן מאליו. קהילה במלוא מובן הטוב של המילה, זה מרגש.

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

איך זה הגיוני שאנחנו לא מצליחים לסגור את החודש?

מאת : שני אביטל-יעקב

15 בנובמבר 20114 תגובות

מתוך אמהות וקריירה, לכל אמא

אני בדרך כלל בנאדם מאוד אופטימי מטבעי, בעיקר מאז הלידה. רוב הזמן הכול ורוד ויפה וגם מה שלא בסדר- יהיה בסדר. אבל לעיתים האופטימיות, ללא הודעה מראש, בוחרת לצאת לחופשה קלה… ומשאירה אותי לבד, חשופה, עם מיליון חששות וחרדות.

אתמול היה היום הראשון של החופשה שלה… זה התחיל כשקיבלתי בבוקר טלפון מהבנקאית שלנו שאומר שככה אי אפשר להמשיך… אז הגענו אליה לפגישה ואנחנו בחריגה (שוב..) אז לקחנו הלוואה (שוב…) ואני מרגישה שאנחנו רק הולכים ומתדרדרים ובדרכנו גורפים איתנו את כל השלג בדרך והופכים לכדור שלג ענק שעלול כל רגע לפגוע בתחתית ולהתרסק…

"אמא'לה, השער הירוק…" – על דיכאון לאחר אימוץ

מאת : רינה רונן

23 בפברואר 201120 תגובות

מתוך דיכאון אחרי לידה, שיתופים אישיים

הפחד התערבב עם שמחה, עם רצון כבר להיות בבית עם הקטנטונת, להתחיל לחיות, עם פחד להתמודד. התנהלתי כחצי עיוורת וחצי מפוקחת. הניתוקים היו מדאיגים. יכולתי לשמוח ולחבק ולנשק ולשחק עם הקטנטונת שלי ולצאת מהשער ולהגיד לעצמי- "אלוהים מה עשיתי ?"
שבוע לפני היציאה מהשער כמשפחה, תקפו אותי כאבי חזה וחרדה מהעתיד במשך כמה ערבים בארץ זרה במלונית. עברו לי סרטים ארוכים של ניתוק מהחופש, עברו לי מחשבות של "מה לא הספקתי לפני שהפכתי לאמא ?!"

וזוהי רק ההתחלה- תחילת המשבר אחרי לידה

מאת : תמר קלר

25 באוקטובר 20100 תגובות

מתוך דיכאון אחרי לידה, מבט מקצועי, מקצועניות מדברות

אני כבר פחות מחייכת, בקושי אוכלת ובעיקר מתקשרת עם אביה שצומחת בתוכי, מדברת אליה, שואלת אותה: מה קורה חמודה? לא טוב לך בפנים? קשה לך גם? תני לי סימן שאבין איך את מרגישה, שאבין מה קורה. אולי את שם בפנים תוכלי לתת לי יותר תשובות.