אישה יולדת כמו שהיא חיה (כריסטין נורת'רופ)

מאת : שירה דרמון

19 בפברואר 2018 | 3 תגובות

מתוך אחרי לידה, הכנה ללידה ולאמהות, הריון, תחושות מגוונות אחרי לידה

בלשון המקרא נקרא כיסא הלידה אובניים:

"וראיתן על האובניים אם בן הוא… ואם בת היא…".

 

כלי החרס נוצר על האובניים בעדינות,

בכל מגע קל הוא נשבר.

יכול לצאת כלי יפה

ויכולים לצאת שברי חרסים,

שאין להם תקנה.

 

אותו מקום נקרא גם משבר.

אנחנו נשברות שם,

ומשם נולדות מחדש.

שורש החיים נושק תמיד בשורש המוות.

כמו זרע קטן שנרקב ואז נובט.

 

 

אנחנו חייבות להישבר,

עולמנו מיטלטל, כדי ליצור חיים חדשים.

אפילו ברמה המוחית אנחנו מתות.

מחקרים הראו שליולדת נמחקים תאי מוח רבים,

כדי שתוכל ליצור חיבורים מוחיים להתקשרות מיטבית לתינוק.

 

הלידה היא אירוע משברי,

כמו נ.צ. על המפה שבו אנחנו מחשבות מסלול מחדש.

ולבסוף תיראה מפת חיינו כמו מפת אוצר,

מתפתלת בין סימון אחד לבא בתור.

מסע קו לקו.

 

 

כמו זרע קטן שנרקב ואז נובט.

אני גזע

ובכל לידה ולידה נובט בי ענף חדש.

כל השאלות הקיומיות לי מקבלות עומק ורוחב.

עם כל ילד שלי הן נשאלות מחדש,

מחייבות אותי לעבור מסע עם עצמי.

מסע לכל החיים עם האימהות שבי.

 

נקודות הציון מכאיבות כשהן נאמרות בטון רשמי:

המתנה

היריון – הפלה

היריון – לידה

היריון – הפלה

היריון – סכנה – ניתוח – לידה ניסית

היריון מבולבל – חושך חושך חשוך – לידה.

 

אבל כשאני חושבת על השנים האלו

אני לא יכולה להימנע מלחשוב

על עצמי מטפסת בהר גבוה,

מחליקה ומועדת, מטפסת על טרסה

ולרגעים מביטה אל הנוף ונפעמת.

וההר – כל מסע הטיפוס – הוא אני.

למדתי לאהוב את עצמי, במסע החיים, במסע הלידות.

 

 

כתבה: שירה דרמון, אמא לשלושה, גננת ובלוגרית לאימהות

משתדלת לצעוד במסע האימהות בנחת ולגלות בי שבילים חדשים של טוב, ואת האור הזה אני משתדלת להאיר גם סביבי: בבית, בשכונה ולכל מי שהוא יכול להאיר בה איזו פינה, אבל קודם פשוט אותי.

אולי יעניין אותך לקרוא גם את:

גם אבא נולד/ מור אסאל

הירשמי למייל לקבל את התכנים השוטפים ועוד חומרים מעוררים מחשבה

 

3 תגובות ל- “אישה יולדת כמו שהיא חיה (כריסטין נורת'רופ)”

  1. הילה גלסר הגיב:

    טקסט נפלא!!

  2. ענת הגיב:

    סוף סוף נשמע קול כזה שמבטא את כל מה שאני חווה עם הלידות שלי. מעטים המקומות בהם באמת ניתן ביטוי למימדים הרגשיים האלה, או להכרה המודעת שהלידה משחזרת בנו את כל מעגל החיים…החיים והמוות כשני פניו של אותו המטבע. שמחה ותוגה יחד…

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

שיעור ספורט – טור אקטיבי במיוחד !

מאת : ליטל אוהב ציון

13 בינואר 20117 תגובות

מתוך גוף ומשקל, לכל אמא

התעוררתי הבוקר עייפה….. דווקא ישנתי טוב, נועה התעוררה בארבע בבוקר לאכול ושחר קם לפיפי אז עזרתי לו להתכסות, אבל בסך הכל ישנתי טוב. בהתחשב בעובדה שקובי האכיל את נועה אז ישנתי טוב מאד. ובכל זאת קמתי עייפה, מין סוג של האנג אובר כבד במיוחד, אני כבר ב"קפה השני הכפול חזק על חלב סויה" שלי ועדיין […]

למה אנשים מרשים לעצמם להתנהג איתי ככה ?

מאת : הכי אמיתית

24 ביולי 201111 תגובות

מתוך אחרי לידה, חברות ובדידות

ברה לכם פעם בראש השאלה "למה אנשים מרשים לעצמם להתנהג איתי ככה?"

אני לא מדברת חלילה על אנשים שרצונם להזיק, אנשים שלא מפרגנים ופשוט לא טובים לנו. להיפך, אני מתכוונת דווקא לכאלה שהם אנשים קרובים, חברים טובים, אנשים שהיו שם ברגעי משבר וברגעי שימחה, ועדיין, לפעמים פועלים בצורה ממש מקוממת.

תגמרי עם זה וזהו | אובדן הריון

מאת : אמא אנונימית

29 במאי 20149 תגובות

מתוך הפלה, אובדן הריון, הריון

ביום שני, שבוע 9 בערך, אני מתייצבת נרגשת לבדיקה ראשונה אצל הגניקולוגית. די מהר היא מודיעה לי בלקוניות שאין דופק והעובר הפסיק להתפתח לפני שבוע וחצי. פתאום יש ואקום נוראי עד כאב בדיוק במקום ההוא בגוף שבו נשאבו אליו חיי כשנודע לי על הסרטן של אמא. היא שואלת אותי אם הייתה לי תחושה שמשהו לא בסדר, "כי אני מגיבה מוזר",