"את מוכרת לי מפעם" – או – אני כבר אוהבת את התינוקת שלי?

 

נולדה לי בת. וכולם, וגם אני, מאוד עסוקים ב"למי היא דומה".

כשיש לה שלוש אחיות גדולות, אז יש הרבה איפה לחפש.

היא לא ממש דומה לאף אחת, גם לא לי או לבעלי, גם לא לאיזה סבא או סבתא.

היא נראית לי די מכוערת לפעמים.

 

החיפוש הזה, של איזה עיניים מוכרות, או אף דומה, או חיוך או הבעת פנים, אפילו הקפל של הסנטר,

הוא כמו רצון גדול למצוא משהו שאני מכירה.

כי מה שאני מכירה – אני כבר מכירה, אני כבר אוהבת,

אני כבר יודעת איך להתמודד איתו, וזה נותן לי ביטחון.

זה מרגיש בטוח ויודע יותר מאשר –

"היא לא דומה לאף אחד."

 

לא מוכרת, חוסר וודאות, הרגשה של שאלה גדולה שמרחפת-

"מה יהיה? מי היא תהיה? מי אני אהיה?מה התינוקת הזאת מביאה איתה?"

כשאני חושבת על זה ככה, שהמוכר נותן לי ביטחון והלא-מוכר מייצר בי חוסר ביטחון,

אני מבינה שיש לי איזה צורך בוודאות באימהות שלי.

אני יודעת היטב בתוכי שאין וודאות באימהות או בחיים בכלל.

 

זה לא משנה אם יש לה עיניים כמו של אחותה, או אף כמו של אבא, או סנטר כמו של סבתא.

אי אפשר לדעת מי היא תהיה 🙂

זה סוד מאוד מסקרן שמחכה להתגלות לאט לאט עם הימים, החודשים והשנים.

 

בהתחלה זה ממש לוח חלק.

אם אין בה משהו שאני מזהה, אז קשה לי להתחבר אליה.

אני מטפלת בה, אני דואגת לה, אני מתמסרת אליה, אבל משהו בי לא שלם.

אני יודעת שזאת עדיין לא האהבה הענקית שאני מרגישה כלפי הבנות האחרות שלי.

 

כשאני עוצמת את העיניים שלי אני לא מצליחה לראות את הפנים שלה,

אפילו שהיא כל היום והלילה נמצאת מול העיניים שלי.

זה גורם לי להרגיש שמשהו חסר, משהו שאני מחכה לו.

 

והנה, היא בת חודש.

היא כבר רואה אותי, מסתכלת עליי בפזילה כזאת של השתדלות וניסיון למצוא פוקוס.

היא מחייכת אליי, לפעמים זה נראה כמו חיוך מכוון ממש.

היא עושה מן הבעת פנים כזאת של "אני רוצה לדבר" ומשמיעה איזה קול קטן,

ואני נזכרת איך זה מרגיש.

גל של אהבה שוטף אותי.

היא כבר נראית לי דומה. לכולנו. ומוכרת.

והיא נכנסת לי עמוק לתוך הלב.

 


כתבה:
שירה דרוקר. נשואה לרועי ואמא לארבע. הבלוג שלי

צילום: לימור לוי אוסמי, יוצרת האתר., עוסקת בהעלאת המודעות לתהליכים הרגשיים של נשים אחרי לידה, ומקיימת שיחות אישיות עם נשים.

 

עוד לא רשומה לאתר? מוזמנת לקבל את התכנים ישירות למייל

 

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

משכב לידה יקר שלי/ שירה דרוקר

אהבה ועוד/ ניצן רדזינר

 

מי אני ?

נעים להכיר, אני לימור לוי אוסמי, יוצרת האתר ומלווה רגשית נשים בהריון, אחרי לידה ובהורות. אני בת 45, נשואה, אמא לשניים (16,9) ואוהבת העמקה, מוסיקה מקפיצה, לצלם, ולהיות בחברת נשים משובחות.

אני אוהבת להיפגש וללוות נשים רגישות (תכונת הרגישות) שחוות את ההורות בעוצמה, שמרגישות רגשות שלפעמים מכניסים אותן ללופים מחשבתיים, והן לא יודעות עדיין איך להתמודד איתם.

אם את מרגישה צורך במרחב עבור עצמך בזמן ההריון, אחרי לידה ובהורות, מקום שבו תוכלי להיות כפי שאת, להבין מה עובר עלייך ולקבל כלים להתמודדות, אז תהליך ליווי רגשי בהורות יכול להתאים לך. 

את יכולה לקרוא את הפרטים על תהליך הליווי, לשים לב אם את מתחברת למהות ולצורך, וליצור איתי קשר על כל שאלה שעולה בך.

כדי לקרוא עוד קצת עליי, אפשר לקרוא בבלוג שלי או על מי אני

אשמח לפגוש אותך, לימור. 

רוצה להתעדכן בתכנים החדשים?

צרי קשר

אנחנו עדיין לא מכירות, אבל את יכולה להרגיש בנוח לשאול אותי כל שאלה.

חשוב לי שתדעי שהשאלה שלך נשמרת אצלי
באופן חסוי ואני שומרת על הפרטיות שלך באופן הדוק.

אני פה.

שתהיה לך הורות טובה ומשמעותית, לימור

× איך אפשר לעזור לך?