מחשבות על התחפשות

מאת : מיטל גזלה רופא

14 במרץ 2018 | 0 תגובות

מתוך אחרי לידה, מתמודדות עם נורמות וציפיות, עמוד הבית, תחושות מגוונות אחרי לידה

 

הילד שלי בן ה-3 התחפש בפורים לסמי הכבאי.

כמו מרבית הילדים, הרעיון להיות מישהו אחר, גם אם זה רק ליום או יומיים, הלהיבה אותו כל כך.

כשפניתי אליו בשמו, הוא מיד התרעם ואמר: "אני סמי הכבאי".

עם קסדה צהובה על ראשו הוא נכנס מיד לתפקיד המצופה מכבאי, מתחיל לכבות שריפה דמיונית. מאושר ומלא בהתרגשות.

אני נזכרת לפתע ברגעי ההתחפשות שלי כאם טרייה, נכנסת לתפקיד, ולפתע אני לא מיטל, אני אמא. אני מגלמת את תפקיד המטפלת, המאכילה, המחייכת, גם אם מבפנים חלק גדול בי בוכה.

השריפה שהתחוללה בתוכי לא הייתה דמיונית כלל וכלל. תחושת בעירה פנימית תפסה אט אט את מקומה בשיפולי הבטן והחלה להתרחב ולעלות בגרוני. גופי הגיב לתחושות הזרות והבלבול שעלו בי, לחוויה הפנימית של קושי ופחד. היה קושי לשאת את האינטנסיביות, את העייפות, את ההכלה והטוטאליות.

הרגשתי שבמפגש עם החוץ והסביבה החיצונית, לרוב לא היה מקום לקושי שלי לצאת החוצה כמו שהוא, והוא היה צריך להתחפש למשהו אחר: שלם יותר, מלא חיים ולא מותש. היו רגעים בהם חשבתי: האם יש מקום בתוכי להחזיק את האמת שלי לצד הרעשים מבחוץ שקוראים לי להתחבא מאחורי מסיכה צוהלת?

בעודי מחתלת ומאכילה, מלבישה ומרגיעה, חשבתי לעצמי שמה שהסתתר אצלי מאחורי המסיכה היה מרתיע ומפחיד, מאוד שונה ממה שמכרו לי על ה'אושר העילאי' שנמצא בדלת הכניסה לעולם האימהות. אולי בגלל זה הרגשתי שהיה מעין "הסכם" חבוי ביני לבין לסביבה החיצונית האומר: אני אסתובב עם חיוך מאוזן לאוזן עם עגלה בקניון ואתם, הקהל הצופה מהצד, תהיו מרוצים ותחייכו לעצמכם או לתינוק שישן בעגלה.

אנחנו חיות בסביבה שקשה לה להכיל רגשות טעונים וקושי בתוך בראשית ההורות, אז במקום לתת הכרה לחוויה הפנימית, יש כאלה שמעדיפים לזרוק משפטים כמו "ילדים זה שמחה", "לא נורא, זה יעבור ", ומצפים לשמוע ש"הכול בסדר" כששואלים "מה שלומך?"

והאישה שהפכה לאם? היא עוטה מסיכה של חיוך שהכינה מבעוד מועד במאמץ רב ומשיבה "הכול טוב, הרי אני אמא עכשיו."

מיטל גזלא רופא. מאמנת, תומכת ומלווה נשים בתהליכי שינוי והתפתחות אישית בדרכן להיריון, בהיריון ובאימהות.
052-3546229

Meitalit0@gmail.com

 

*התמונה מתוך פרויקט שעשו The Postpartum Stress Center ובאישורן.

עוד לא רשומה לאתר? מוזמנת לקבל את התכנים ישירות למייל

 

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

אני מרגישה כמו אמא בתחפושת/ לימור לוי אוסמי

ללמוד מחדש להיוולד/ מיטל גזלא רופא

נושאים קשורים :

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

הרפואה הסינית: איך להסתגל לשינויים אחרי לידה?

מאת : לירון לוי וייס

17 בינואר 20116 תגובות

מתוך אחרי לידה, דיכאון אחרי לידה, מקצועניות מדברות, עזרה ודאגה לעצמנו

תופעות שונות שעלולות להופיע אחרי לידה: עצבנות, חוסר שקט, חרדה, עייפות ותשישות, נטייה לבכות בקלות, הרגשה של חוסר אהבה, עצבות, חרטה, אינסומניה ועוד. לרוב, בחברה, התופעות מוגדרות כדיכאון לאחר לידה.

בדרך כלל אלו תופעות מוכרות ה"מתיישבות" על חוסר איזון קיים, אך בעוצמות גדולות יותר, לכן יש נשים שחוות את התופעות הנ"ל ויש כאלו שלא. זאת אומרת, אשה בעלת נטייה להתעצבן בקלות יכולה למצוא את עצמה מתעצבנת בתדירות גבוהה יותר אחרי הלידה.

עוצמה נשית- בשבילי זו לא קלישאה משומשת

מאת : רעות שלומי רסלר

21 באפריל 20138 תגובות

מתוך התבוננות, למידה, התפתחות, לכל אמא

עם השנים, ובעזרת אהבתו הגדולה של בן זוגי, התחלתי להבין שאני ראויה ליותר מזה, אני ראויה ליותר מתחושת בסדר, או תחושה של הישרדות, אני ראויה ליהנות מהחיים, עם הכאב והקושי שיש בצידם, אני ראויה להנות משפע, שפע של אהבה ללא תנאים.

אני יכולה להוליד ילדים בלידות טובות, ליהנות מהאמהות ללא אשמה, אני יכולה להעניק לעצמי את מתנת הלימודים והצמיחה האישית ובמקביל לפתח קריירה עצמאית, אני יכולה לקחת סיכונים מחושבים ולבקש עזרה, אני יכולה לטעות בדרך, לקבל סירובים ולנסות שוב. אני יכולה ללכת אחרי הלב שלי גם בחיי האישיים וגם בחיי העסקיים, אני לא צריכה לשים מסכות או לחפש תמיד את המילים הנכונות ואת השיטה שעבדה לאלו שלפניי.

איזדורה, מה באת להזכיר לי ?

מאת : לימור לוי אוסמי

14 בנובמבר 20105 תגובות

מתוך התבוננות, למידה, התפתחות, לכל אמא

שבוע שעבר חלמתי חלום שלא זכור לי לפרטיו. הדבר היחיד שאני זוכרת ממנו הוא את איזדורה דנקן רוקדת על במה. האמת ? לא ידעתי שאני עדיין זוכרת את השם שלה ואני לא בטוחה שבחלום ממש ראיתי את פניה, אבל קמתי עם הידיעה שאיזדורה דנקן רקדה את אחד מריקודיה החופשיים על במת החלום שלי. איזדורה דנקן […]