זכיתי לאהוב

מאת : מיטל גזלה רופא

8 באפריל 2018 | 0 תגובות

אני מתאהבת לאט לאט, כמו צעדים קטנים שפוסעים מתוך הלב פנימה והחוצה.

מתוך אחרי לידה, עמוד הבית, רק אהבה, תחושות מגוונות אחרי לידה

תינוק תינוקת אהבה אחרי לידה הריון ולידה משפחה, חופשת לידה

 

"גוף יאמר ראשון

אחריו הלב"

 

אני מקשיבה לגוף,

ידיים מושטות קדימה.

עיניים מדברות, חיוך שמתרחב,

תחושה לא ידועה מתחילה לתפוס מקום בלב.

 

לא בבת אחת,

בחלקים קטנים.

מתאהבת לאט לאט,

כמו צעדים קטנים,

שפוסעים מתוך הלב פנימה והחוצה.

 

מביטה בו ישן בעריסה,

ופוגשת את עצמי.

אני והוא נאספים יחד לזיכרון, למנגינה, לריח של געגוע ובית.

לומדת מדי יום לאהוב יותר ויותר את מי שאני,

את החלקים הזרים והמוכרים שבי.

לאהוב את האהבה שנפתחה בי.

 

חיוך ראשון,

צחוק מתגלגל,

ברבורים של אושר,

בכי של כאב.

כמו מים שזורמים ממני אליו וממנו אליי,

מתיזים זה על זה טיפות גדולות של חום.

משהו חדש נוצר בליבי, בליבו.

חוטים צפופים של חסד.

 

 

תינוק תינוקת תינוקות משפחה הריון ולידה אחרי לידה חופשת לידה

צילום: רותם סולומון

 

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

"את מוכרת לי מפעם" או האם אני כבר אוהבת את התינוקת שלי? / שירה דרוקר

מחשבות על התחפשות/ מיטל גזלה

רוצה לדעת איך עוד נשים מרגישות באמת אחרי הלידה? אפשר לקבל את התכנים למייל

נושאים קשורים :

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

פינת ספרים: "אפס עד 12: יומן השנה הראשונה" / ארנה קזין

מאת : בטי גורן

30 ביוני 20114 תגובות

מתוך ספרים לאמהות

אני מקבלת את הספר "אפס עד 12: יומן השנה הראשונה" של ארנה קזין מתנה מבן זוגי. את הכתיבה של ארנה אני זוכרת עוד מ"הארץ" ואני מתרגשת. ברור לי שיש לי אוצר בין הידיים ואני לא מתבדה.

בספר, ארנה (כך אקרא לה מעתה, נראה לי מגוחך לקרוא לה “קזין” אחרי קריאת ספר כל כך אישי ואינטימי) מתארת את השנה הראשונה לחייה של נעמי, בתה המשותפת שלה ושל מיכל, זוגתה. מיכל היא האמא הביולוגית של נעמי, ואילו ארנה מנסה להגדיר מה היא עבור נעמי כל הספר וכל השנה הראשונה.

40 שנה לחצות מדבר זה הגיוני

מאת : לי-את דנקר

5 באפריל 20130 תגובות

מתוך התבוננות, למידה, התפתחות, לכל אמא

40 שנה לחצות מדבר זה הגיוני!

עוד קצת, ממש עוד טיפה ואני מתהדרת בכתר החוכמה והתבונה, מרחק יריקה מלספר לעצמי שאני סוף סוף בשלה.. חלילה לא קדירה, אבל בשלה להבין כמה קטנות.

לחיות לפי הנורמה

מאת : לימור לוי אוסמי

25 בפברואר 201417 תגובות

מתוך אחרי לידה, דיכאון אחרי לידה, מקצועניות מדברות, מתמודדות עם נורמות וציפיות, רגשות אשם אחרי לידה

יש היום נורמה חברתית לגבי איך אישה אמורה להרגיש אחרי לידה. הנורמה הזאת לא נקבעה על ידי מחקרים, אלא על ידי הלך רוח חברתי מסוים, אבל היא עדיין קיימת, נושמת, בועטת ויש לה לגמרי חיים משל עצמה. לנורמה הזאת, שלא ברור לי למה ואיך היא נוצרה, יש השפעה עמוקה על חיינו, בטח השפעה שקולה להתערבות רפואית שלא לצורך בלידה.

נעים לי להכיר

היי, איזה כיף שהגעת.

מעכשיו אפשר להתעדכן בקלות בתכנים החדשים על ידי קליק אחד.

תלחצי כאן: https://bit.ly/2HXueCm

להיות אמא לתינוק ולהרגיש שאני ברכבת הרים

כשמה שעזר בעבר כבר לא עוזר כשאני אמא לתינוק

כלי יעיל להתמודדות עם רגשות אשם