רסיס של רגע מתוך אלפי רגעים

מאת : מיטל גזלה רופא

30 באפריל 2018 | 0 תגובות

מתוך אחרי לידה, עמוד הבית, תחושות מגוונות אחרי לידה

רסיס של רגע, הריון ולידה, תמונות, תינוק, תינוקות, אמהות

 

אני מתבוננת בתמונה שמנציחה רסיס של רגע מתוך אלפי רגעים, שחולפים במהירות כמעוף נוצה ברוח עזה שמפזרת חלקיקים של תחושות לכל עבר.
עיניי נחות על מבט העיניים, מהן משתקפים אוחזים זה בזה גם עצב ושמחה, געגוע והוקרת תודה.
ממרחק של זמן ומקום, נשכחים לעתים הדי התמונה ומה שנשאר זה רגע מתוק לנצור, רגע של חסד ואהבה.
ההדים מספרים על הולדתה של אמא וילדון.
על זרות שניכרת לפתע בכל מקום.
מגופי, מליבי שמתפקע וזורם כנחל שוטף, שוטף איתו הכול.

את מי שהייתי ואהיה, את הציפיות, האכזבות, הפנטזיות והחלומות. מותיר אחריו אדמה רטובה של סימני דרך וקמטי זמן שחרוצים עמוק עמוק בחדרי הלב.
על סיפור לידה שנלקח במחי ניתוח חירום בהרדמה מלאה, על לב שכמעט חדל לפעום, על רגעי אימה ופחד, על הכמעט.
על היאחזות בענפים בצידי הדרך שמתפתלת, מסתעפת, מטלטלת בגלים של חום ואחיזה, פחד מזיכרון, משכחה.
כשכל מה שרוצה זה למצוא את עצמי במקום בו הייתי.
ומצאתי אותי ואותו, במבט מפוכח, משוחרר, מאוהב.
לפעמים עולים בי הדי התמונה,

חוזרים אליי,

באים והולכים

נלקחים עם הרוח,

לעיתים מבקשים מקום לנוח.

 

צילום: רותם סולומון

 

**

בטח יעניין אותך לקרוא עוד טקסטים על תחושות של נשים אחרי לידה ולהצטרף לרשימת התפוצה

 

נושאים קשורים :

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

שנתיים בלי התינוקת שהייתה יכולה להיות לי

מאת : נירה טל

7 בינואר 20136 תגובות

מתוך הפלה, אובדן הריון

בבוקר נולדה תינוקת, עוברית קטנה ללא רוח חיים. דומה לדניאל שלי, עם שיער קצת יותר כהה. רצינו לקרוא לה נועה.

אני מצטערת, אבל זה לא התסריט שכתבתי לחיים שלי. בבקשה לעצור, יש כאן טעות, זה אמור לקרות למישהי אחרת, לא לי. אני לא חלק מסטטיסטיקה. אף פעם לא הייתי.

מהימים הראשונים אני זוכרת הכחשה ורצון לשנות את המציאות. זה לא היה הגיוני וזה לא היה פייר וזה פשוט לא החיים שלי. אני זוכרת מקלחות ארוכות, אני זוכרת התפרצויות בכי שלי, וחיבוקים גדולים של בן זוגי. ואני זוכרת פעוטה בת שנה ותשע שהייתי צריכה להסביר לה שאין. אין תינוקת. בשפה פשוטה. פשוט אין. מהעיניים שלה זה היה מובן – כמו שאין טלוויזיה עכשיו, ואין גלידה עכשיו, אז גם אין תינוקת.

כולם רוצים ממני אהבה

מאת : לימור גריף

3 בנובמבר 20118 תגובות

מתוך אחרי לידה, זוגיות אחרי לידה, תחושות מגוונות אחרי לידה

לאט לאט התחלנו להתאהב אחת בשנייה, להכיר, להחליף מבטים, ליצור שפת זהות וניואנסים שהיו רק לנו. עם הזמן, גיליתי להפתעתי שבשל התמכרותי לייצור הקטן והמתפתח שינק משדיי ללא הרף, נולדה גם התמכרות למגע. ההתמכרות שלי אליה, עור לעור, נשימה לנשימה, עד שהתעוררתי בוקר אחד ושמתי לב, שלמעט המגע שלי אתה, לא יצרתי כל מגע פיזי עם מישהו אחר בסביבה.

הגיע הזמן לשיווין בלידה – גם ליולדות בבית מגיע מענק לידה !

מאת : גלית גורא-עיני

19 במאי 201115 תגובות

מתוך לידת בית, סיפורי לידה, קוראות לשינוי

חוק בישראל, הנוגע למענק לידה, קובע כיום כי כל אישה אשר יולדת בביתה ומעוניינת לקבל מענק לידה צריכה להגיע עם הרך הנולד אל בית חולים כלשהו על מנת להיבדק.

מדובר בחוק משנות ה-50 אשר בשעתו- הציל נשים ותינוקות רבים. נשים היו יולדות בפחונים וצריפים, ללא תנאים סבירים, בתקופה שלא הייתה דרך לדעת אם האם או העובר בריאים לחלוטין ותמותת האימהות והתינוקות הייתה גבוהה מאד.

כיון שכך, המדינה הציעה "תמריץ כספי" למי שתגיע ללדת בבית חולים. אז, בשנות החמישים- זה באמת הוריד את התמותה והיה חוק חיובי ביותר.