האם יש קשר בין דיכאון אחרי לידה לבין אפידורל?

מאת : לימור לוי אוסמי

28 במאי 2018 | 0 תגובות

מתוך אחרי לידה, דיכאון אחרי לידה, הכנה ללידה ולאמהות, הריון, מבט מקצועי, תחושות מגוונות אחרי לידה

דיכאון אחרי לידה אפידורל הריון תינוקות משפחה

 

אני רוצה להתייחס למחקר שפורסם היום ב'ידיעות אחרונות' המציג כביכול קשר בין קבלת אפידורל לבין התמודדות עם דיכאון אחרי לידה.

דרך ממצאי המחקר, שנעשה בבית חולים בילינסון וממצאיו התפרסמו היום (ב') בעיתון, אפשר להבין את מה שלא נכתב שם בצורה ברורה, אבל הוא ידוע- יש קשר בין הפער שנשים חוות בין הפנטזיה למציאות לבין קושי רגשי ודיכאון אחרי לידה.

מה זה אומר במילים פשוטות? זה אומר שככל שיש פער גדול יותר בין מה שפנטזנו ורצינו לבין מה שפגשנו במציאות, כך יש יותר סיכון שנחווה קושי רגשי או דיכאון בתקופה שאחרי הלידה. לעומת זאת, כשיש פער קטן בין מה שרצינו לבין המציאות, כך יש פחות סיכון לקושי רגשי או דיכאון. זה די הגיוני ואינטואיטיבי, לא? אני בטוחה שכל מי שהרגישה שהיא נפלה על הפרצוף מרוב שהמציאות הייתה רחוקה ממה שחשבה יכולה להבין את זה.

 

מהם ממצאי המחקר?

מה המחקר הנוכחי בבילינסון עשה? הוא בדק אם נשים לפני לידה רצו לקבל אפידורל או לא, מה קרה להן בפועל, והעבירו להן שאלון לבדיקת דיכאון שישה שבועות אחרי הלידה ( שאלון דומה לזה שאתן מכירות מטיפת חלב). מה הם מצאו במחקר? הם מצאו ש:

  • נשים שרצו לקבל אפידורל ובמציאות אכן קיבלו אפידורל (המציאות דומה למה שהן רצו)- מתמודדות בשיעור דיכאון דומה לכלל האוכלוסייה.
  • אצל נשים שלא רצו לקבל אפידורל ובמציאות לא קיבלו אפידורל (המציאות דומה למה שהן רצו)- – ישנו שיעור דיכאון שנמוך (!) מכלל האוכלוסיה.
  • אצל נשים שרצו לקבל אפידורל אבל בסוף לא קיבלו אפידורל (המציאות לא תואמת את הרצון)- שיעור דיכאון גבוה יותר מכלל האוכלוסייה.
  • אצל נשים שלא רצו לקבל אפידורל ובסוף קיבלו אפידורל (המציאות לא תואמת את הרצון)- שיעור הדיכאון הגבוה ביותר מקבוצות המחקר.

אני מוצאת את הנתונים האלה מרתקים גם בגלל שהם מראים שוב עד כמה הפערים בין הפנטזיה למציאות קשורים לאיך שאנחנו מרגישות אחרי הלידה, וגם כי הם מסמנים משהו מאוד מעניין עבור נשים שמאוד לא רוצות לקחת אפידורל.

אם תשימו לב- כשנשים לא רצו לקבל אפידורל הגשימו את החלום או את הרצון שלהן ואכן לא קיבלו אפידורל, המצב הרגשי שלהן היה הכי טוב מכל הקבוצות, אפילו יותר מהאוכלוסייה הכללית של נשים אחרי לידה(!). לעומת זאת, כשאותה קבוצת נשים בסוף כן קיבלו אפידורל, המצב הרגשי שלהן היה הגרוע ביותר מכל הקבוצות שנבדקו. אני בטוחה שהרבה נשים שפנטזו על לידה ללא אפידורל אבל בסוף קיבלו אפידורל יוכלו להבין את תחושת החלום ושברו ולזהות את עצמן בזה. אני יכולה להניח שממצאים דומים אפשר לראות גם בנוגע לניתוח קיסרי לא מתוכנן.

 

מה עולה בי בעקבות הנתונים?

מה עולה בי בעקבות הנתונים האלה?

  • שפערים בין הרצון והפנטזיה לבין המציאות הם דבר שיש לקחת אותו ברצינות, כי שוב ושוב מחקרים מראים שיש קשר בינם לבין המצב הרגשי של נשים אחרי לידה.
  • חשוב לדבר על הפערים האלה עוד לפני הלידה, כדי להכין את עצמנו לכל תרחיש אפשרי. אני מרגישה שפתיחות לאופציות שונות של לידה, גם אם הן ממש שונות ממה שאנחנו מקוות לו, יכולות לעזור לנו בהתמודדות עם הפער.
  • חשוב שנשות מקצוע שמכינות ללידה ללא אפידורל ייקחו בחשבון את ההשלכות הרגשיות של הפערים בין הרצון למציאות. אני מאמינה שככל שיותר נשות מקצוע תהיינה מודעות לתחושות האכזבה והכישלון שנשים מרגישות בעקבות קבלת אפידורל והסיכון להתמודדות עם דיכאון, כך ההכנה הרגשית והמקצועית תהיה בהתאם.
  • כדאי לשקול שלא לנפנף את הפערים האלה ולחשוב רק מחשבות נוסח 'לא נורא, זה בסך הכול אפידורל, העיקר שאני בריאה ויש לי תינוק בריא', אלא לתת להם מקום לאכזבה. אובדן של פנטזיה ורצון יכולים להיחוות כמו אובדן של ממש, שהרבה פעמים עוזר לדבר אותו, לעבד אותו, לבדוק מה אנחנו זקוקות כדי להתמודד איתו.
  • אמנם הרבה פעמים נשים מקדישות זמן לעיבוד הלידה רק לקראת הלידה הבאה, אבל כדאי לשקול תהליך של מספר שיחות המתמקד בפער הנחווה, באשמה, בתסכול, בכישלון הגוף, כי זה יכול לעזור ביכולת להתמודד עם הפערים והתחושות שעולות מולם.

 

דיכאון אחרי לידה אפידורל הריון תינוקות משפחה

אם עולות בכן מחשבות או תחושות נוספות, אשמח כמובן לשמוע

לימור

 

לימור לוי אוסמי, פועלת להעלאת מודעות ולהתפתחות אישית מתוך המעבר להורות. קצת עליי ועל הליווי שלי, הבלוג שלי.

*אפשר לשתף בקבוצות או במקומות שמרגישים לכן שזה יכול לתרום לנשים שם.

 

נושאים קשורים :

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

האימהות היא חלק ממני עכשיו

מאת : שירה דרוקר

1 באוקטובר 20114 תגובות

מתוך אחרי לידה, תחושות מגוונות אחרי לידה

היום, לראשונה, יצאתי מהבית ללא הילה. תכננתי לנסוע לקניון, להחליף מתנה שקיבלתי. חשבתי לעשות את זה עם הילה, וההתלבטות הייתה אם במנשא או בעגלה.

הבוקר, כשהתחלתי לחשוב על התארגנות ליציאה מהבית, בעלי הציע – "אולי תלכי בלעדיה? זאת קפיצה קצרה. תני לה לאכול, ותיסעי."

חולה אהבה

מאת : סשה חזנוב

11 במרץ 20122 תגובות

מתוך העיקר הבריאות, לכל אמא, תחושות כלפי הילדים

רוב הסיכויים ובעיקר מהיכרותי עם הורים רבים, חברים, מכרים, שאם בוקר אחד מבשרים להם שעליהם לשים את שגרת יומם בצד, על שלל העיסוקים וההתחייבויות ולהיות בבית עם ילד חולה לזמן בלתי מוגבל, הרגשות הראשונים שיעלו יכללו, ככל הנראה, תסכול, לחץ או ייאוש מקדים ומעל העל – דאגה. הידיעה שתשודר במבזק החדשות היומי של הראש תהיה דרמתית – יציאה משליטה, שיבוש, שיבוש, שיבוש, אי וודאות, התארגנות מחדש… שבר.

לומדת להיות סבתא

מאת : כרמי מרציאנו

27 בפברואר 2013תגובה אחת

מתוך לכל אמא, סבתאות

שמי כרמי.

אני אמא של מורן, דנה ועדי.

מחוברת ליוסי.

דולה שנים רבות. על זה אספר בהמשך.

אני לומדת להיות סבתא.

כשאני ילדתי את בני הבכור, אמי הגיעה אלי לשבועיים.

כבסה. בישלה. ניקתה.

האירה והעירה.

וכשנסעה הביתה קבלתי באותו ערב חום גבוה.