ההנקה היא בשבילי כמו שהיא בשבילה

מאת : שירה דרוקר

17 ביולי 2018 | 0 תגובות

מתוך כללי, עמוד הבית

מניקה, הנקה, אחרי לידה, הריון, היריון, לידה, תינוקות

 

יש משהו כל כך מדהים בלהניק תינוקת שרק נולדה. המומחיות הזאת, הידיעה שהם נולדים איתה, מעוררת אצלי השתאות ופליאה בכל פעם מחדש. בכל פעם שאני מניקה  (ויש הרבה כאלה) אני מרגישה שאני חוזה בנס! זה גורם לי להרגיש סוג של הערצה כלפי הדבר הקטן והיודע הזה, לרצות ללמוד ממנה את כל מה שיש לה ללמד אותי בחיים.

להסתכל עליה מקרוב קרוב בכל הנקה למשך דקות ארוכות. לראות אותה נרגעת ונרדמת. ללמוד את תווי הפנים הקטנים שלה, את כל ההבעות והפרצופים המתוקים. לעצום עיניים ולזכור בעל פה כל דבר קטן בה ולחשוב שאולי אולי גם היא מביטה בי כך. וגם היא אוהבת אותי כך. אני מתרגשת מעוצמת הרגשות.

בזכות ההנקה למדתי להיות יותר גמישה וזורמת, ותמיד רציתי להיות זורמת :). כי כשאני מניקה מתוך הקשבה לצרכים של התינוקת שלי, אני כל הזמן 'כאן ועכשיו'. אם אני מרשה לעצמי לנתק את הרגליים מהקרקע ולתת להנקה להוביל, אז אין משמעות לשעה שהשעון מראה. התכניות כל הזמן משתנות ודורשות התאמה מחדש.

התינוקת שלי הרי לא תמיד ישנה בשעות קבועות ולא תמיד יונקת בשעות קבועות, וגם אם אני אישה שחשוב לה סדר ושליטה והיצמדות לתכניות שנקבעו מראש – אין אפשרות להגיע לשם בצורה מלאה כשאני מניקה. וכך, ככל שנוספו ילדות יונקות לחיים שלי אני הפכתי ליותר זורמת. השעון שעל היד שלי הוא רק תכשיט ומזכרת.

לא תמיד אני מניקה אותה לפי דרישה. לפעמים אני מניקה כי הציצי שלי מרגיש גדוש. לפעמים אני מניקה כי אני ממש זקוקה לרגע של שקט (אולי הפעם תירדמי?). לפעמים אני מניקה כי בא לי לעצור רגע את כל הטירוף ולהירגע, לתת להורמונים הנעימים להתפשט. לפעמים אני מניקה וכל כך מקווה שהיא תתחבר בקלות ותרצה לינוק, כי אני זקוקה לזה כרגע.

אני מבינה יותר ויותר עם השנים כמה ההנקה היא גם בשבילי כמו שהיא בשבילה. איזה מדהים הדיאלוג הזה בין הגופים. ההנקה, שיש בה כוח להזין ולרפא אותה  וגם אותי.

 

לבלוג של שירה דרוקר

לפוסטים נוספים על תחושות מגוונות של נשים בזמן ההנקה

 

נושאים קשורים :

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

גמילה מהנקה: הצלחתי לגמול מהנקה, וזה לא היה נורא

מאת : שותפה למסע שלו

7 בספטמבר 20115 תגובות

מתוך אחרי לידה, הנקה

ועכשיו הוא מתחיל "גן". מסגרת. אחרי שנה + עם אימא בבית, אני צריכה "למסור" אותו למישהי אחרת שתגדל אותו במקומי, שתראה את כל הדברים החדשים שהוא עושה ואני רוצה לתת לו התחלה רכה ככל שאפשר. בלי להיות תלוי באמא לשעת הצהריים שלו בגן. אז זהו, הוא צריך להירדם בלעדיי ואני זו שצריכה לעשות זאת. לא אבא.

"הישרדות- הריאליטי שלי"

מאת : נורית טל טנא

30 באוגוסט 201216 תגובות

מתוך הכנה ללידה ולאמהות, הריון

עליתי על רכבת ההרים. אני ב"הישרדות" בערוץ הפרטי שלי בין אוהביי, וכמו חצי מהמדינה אני מחכה לתאריך המיוחל ה29 לאוגוסט!!! אז יוכרז הזוכה המהולל, השורד, ולמעשה השורדת זו תהיה אני!!! בלי תחמונים, בלי בריתות, ובלי אסטרטגיות. זכיתי להגיע לפיינל!!!

עליתי על רכבת ההריון הזו לפני תשעה חודשים. אוטוסטרדה של נסיעה רצופה בלי תחנות ביניים, one way ticket של חגיגת הורמונים, בחילות, עליות וירידות, מיחושים וריגושים כאלו ואחרים, בדיקות,דקירות, העמסות סוכר וכל מיני שונות ומשונות ,טרנספורמציה הנמשכת תשעה חודשים ויותר…כשהפרס הסופי להישרדות הזו היא התינוק שלי, שזה הרבה יותר ממיליון שקל. אך גם שמקבלים בוכטה של כסף, הרי שמגיעים עוד עניינים שאין לצפות להם.

האמהות של פעם הן לא האמהות של היום

מאת : אמא אנונימית

29 במרץ 20117 תגובות

מתוך אמהות בחינוך ביתי, לכל אמא

חברות יקרות, ככל שהתקדמנו בשנים אנחנו יותר ויותר משקרות את עצמינו בכל מיני סיפורים על רצון למצות את עצמינו, לפתח קריירה, להתפתח ולהרגיש שיש בנו מעבר לאמהות, אבל!!!!!!! מה רע בלהיות למס' שנים אמהות וזהו??????? למה לשנות את הטבע? למה לבזבז אנריגה חיונית וזמן על דברים כל כך תפלים במקום להשקיע הכל בהעמדת ילדים מאושרים, עם בטחון עצמי וגב חזק שנתמך על היותנו שם עבורם?