ההנקה היא בשבילי כמו שהיא בשבילה

מאת : שירה דרוקר

17 ביולי 2018 | 0 תגובות

מתוך כללי, עמוד הבית

מניקה, הנקה, אחרי לידה, הריון, היריון, לידה, תינוקות

 

יש משהו כל כך מדהים בלהניק תינוקת שרק נולדה. המומחיות הזאת, הידיעה שהם נולדים איתה, מעוררת אצלי השתאות ופליאה בכל פעם מחדש. בכל פעם שאני מניקה  (ויש הרבה כאלה) אני מרגישה שאני חוזה בנס! זה גורם לי להרגיש סוג של הערצה כלפי הדבר הקטן והיודע הזה, לרצות ללמוד ממנה את כל מה שיש לה ללמד אותי בחיים.

להסתכל עליה מקרוב קרוב בכל הנקה למשך דקות ארוכות. לראות אותה נרגעת ונרדמת. ללמוד את תווי הפנים הקטנים שלה, את כל ההבעות והפרצופים המתוקים. לעצום עיניים ולזכור בעל פה כל דבר קטן בה ולחשוב שאולי אולי גם היא מביטה בי כך. וגם היא אוהבת אותי כך. אני מתרגשת מעוצמת הרגשות.

בזכות ההנקה למדתי להיות יותר גמישה וזורמת, ותמיד רציתי להיות זורמת :). כי כשאני מניקה מתוך הקשבה לצרכים של התינוקת שלי, אני כל הזמן 'כאן ועכשיו'. אם אני מרשה לעצמי לנתק את הרגליים מהקרקע ולתת להנקה להוביל, אז אין משמעות לשעה שהשעון מראה. התכניות כל הזמן משתנות ודורשות התאמה מחדש.

התינוקת שלי הרי לא תמיד ישנה בשעות קבועות ולא תמיד יונקת בשעות קבועות, וגם אם אני אישה שחשוב לה סדר ושליטה והיצמדות לתכניות שנקבעו מראש – אין אפשרות להגיע לשם בצורה מלאה כשאני מניקה. וכך, ככל שנוספו ילדות יונקות לחיים שלי אני הפכתי ליותר זורמת. השעון שעל היד שלי הוא רק תכשיט ומזכרת.

לא תמיד אני מניקה אותה לפי דרישה. לפעמים אני מניקה כי הציצי שלי מרגיש גדוש. לפעמים אני מניקה כי אני ממש זקוקה לרגע של שקט (אולי הפעם תירדמי?). לפעמים אני מניקה כי בא לי לעצור רגע את כל הטירוף ולהירגע, לתת להורמונים הנעימים להתפשט. לפעמים אני מניקה וכל כך מקווה שהיא תתחבר בקלות ותרצה לינוק, כי אני זקוקה לזה כרגע.

אני מבינה יותר ויותר עם השנים כמה ההנקה היא גם בשבילי כמו שהיא בשבילה. איזה מדהים הדיאלוג הזה בין הגופים. ההנקה, שיש בה כוח להזין ולרפא אותה  וגם אותי.

 

לבלוג של שירה דרוקר

לפוסטים נוספים על תחושות מגוונות של נשים בזמן ההנקה

 

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

נושאים קשורים :

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

ללמוד לצוף

מאת : אביטל חיימי

1 בספטמבר 2015תגובה אחת

מתוך התבוננות, למידה, התפתחות, לכל אמא

שנתי, חלמתי חלום. ראיתי את ילדי הטהור עומד על שפת המים. המים, עמוקים וזורמים בשצף. הלוך ושוב, כגלי הים.

אך ילדי הקט לא על שפת הים עמד. אלא על קצה החוף הפונה אל עבר ים המציאות.

אלו הם מימי החיים. המים בהם כולנו שוחים את חיינו קדימה והלאה ולומדים לזרום איתם את חיינו, בין אם באושר ובין אם ברגשות אחרים שמציפים אותנו.

פתאום התגלתה מפלצת הקנאה. זוגיות

מאת : שני אביטל יעקב

30 בנובמבר 201122 תגובות

מתוך אחרי לידה, אלימות במשפחה, זוגיות אחרי לידה, לכל אמא

אני כותבת מתוך מטרה שאולי אולי הפוסט הזה יעזור למישהי להבין ואולי אף יציל אותה…

כבר אחרי שבועיים בערך של קשר, ידעתי שהוא הגבר שלי לכל החיים והוא ידע שאני שלו.

אחרי כ- 3 חודשים של מערכת יחסים חמה ואוהבת עם הפרפרים בבטן והכול, התגלתה בפניי מפלצת גדולה ומכוערת- מפלצת הקנאה!

אמא שלי, רציתי לומר לך תודה

מאת : אוסי הורביץ

29 ביוני 201114 תגובות

מתוך אמהות ובנות, לכל אמא

כל כך הרבה נכתב על יחסי אמהות בנות, זה כל כך מורכב ולעיתים אף מסובך, הפעם אני רוצה לכתוב עלייך, האמא שלי הפרטית.

כשנולדתי, היית בת 38, שזה מאוד מאוד מבוגר בזמן ההוא…ובכל זאת רצית בת וניסית בפעם הרביעית והאחרונה והצלחת – יצאתי אני.

נולדתי בקיבוץ, מה שאומר שבזמן ההוא בלינה המשותפת נלקחה ממך בעצם חלק מן ההורות, מן החויות של גידול הילד בעצמך, לראות אותי ישנה בלילה למשל, או לקבל אותי כשאני חוזרת מבית הספר ולשמוע את החוויות שעברו עלי שם ועוד כהנה וכהנה. בעיקר נלקחה ממך ההורות, בכך שהצוות החינוכי היה הפוסק ולא ההורה.