האם אפשר למנוע דיכאון אחרי לידה?

מאת : לימור לוי אוסמי

15 ביולי 2018 | 0 תגובות

מתוך אחרי לידה, דיכאון אחרי לידה, מבט מקצועי, פחדים וחרדות אחרי לידה, קושי אחרי לידה, רגשות אשם אחרי לידה

זכרתי במעומעם שפעם הייתי טיפוס שמח, מלא ויטאליות. חלומות. שאיפות. תשוקה. זכרתי גם שפעם אהבתי להיות עם אנשים ואהבתי לבלות ועכשיו כל מה שמעניין אותי זה לישון. לא להרגיש את המועקה.
"אז ככה זה יהיה כל החיים?" שאלתי פעם את גיסתי. "ככה כל הזמן? כל יום לקום, לטפל. לקחת לגן, לבשל, להחזיר מהגן, להאכיל, לשחק, להעביר איכשהו את השעות עד ארוחת הערב ומקלחות והשכבה. לישון ולקום באמצע הלילה. פעם. פעמיים. שלוש. ולקום שוב בבוקר לאותו יום בדיוק? ככה?."

(אורנה פיטוסי, מתוך הספר "הדובה הגדולה" של נורית טל-טנא, שרוצה לצאת לאור).

כשאנחנו שומעות חברה שמבטאת קושי גדול, עצבות, כשהיא לא מרגישה אהבה כלפי התינוק, או מרגישה חרטה, כעס, חוסר אונים, תשישות או חוסר הנאה – כמעט מיד נדלקת לנו נורה אדומה. יכול להיות שהיא בדיכאון אחרי לידה? איך אפשר לעזור לה? ואכן, הנורה הזאת נפלאה ומגייסת אותנו לעטוף ולהתגייס למען נשים אחרי לידה, אבל אולי לפעמים אנחנו נזכרות ונזכרים מאוחר מדי?

אני חוששת שלפעמים בלי לשים לב, אנחנו (וגם אני) מחכות להתמוטטות, לשבירה, לבקשת עזרה ברורה ומדויקת מצד אישה אחרי לידה. לפעמים אנחנו מחכות שהיא תגיד בצורה מפורשת שהיא צריכה עזרה, אולי כי נוח לנו להמשיך בשגרה ולהניח שהיא מסתדרת. "מדוע רק כשאנחנו בקושי אמיתי, במצב של נזקקות לעזרה, רק אז אנו זוכות למענה?", כתבה אוסי הורביץ באתר נשים מדברות אמהות, "מדוע העזרה לא ניתנת באופן אוטומטי לנשים אחרי לידה, כדי שלא נגיע למצב של הקושי הבלתי נסבל הזה, שלפעמים מתבטא בדיכאון?". ובאמת, למה? זאת בהחלט שאלה שראויה להישאל.

מתוך כתבה שכתבתי לאתר mako- ההמשך כאן.

כתבות נוספות שלי אפשר למצוא בבלוג שלי

לימור לוי אוסמי, מלווה תהליכים רגשיים ומסייעת קבלת החלטות בתקופה שאחרי הלידה. יוצרת האתר 'נשים מדברות אמהות'. גרה בכרכור.

נושאים קשורים :

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

האם גם אתן מוכנות לשבור את קשר השתיקה ? דיכאון אחרי לידה

מאת : תמר קלר

18 באוקטובר 20100 תגובות

מתוך דיכאון אחרי לידה, מבט מקצועי

כאשה שחוותה דיכאון אחרי לידה ויצאה מהמשבר, הרגשתי, למדתי והבנתי שה"חלל" החברתי והציבורי הקיים בארץ בשל קשר השתיקה בענין, ממש בלתי נסבל ומקומם . כל אלו הביאו אותי לפעולה ועשיה.

כבוד לתחושות מוקדמות- חלק ב'

מאת : ורד ל

20 ביולי 20110 תגובות

מתוך הפלה, אובדן הריון

על החששות כבר כתבתי וגם על התחושות המוקדמות והאנרגטיות המוזרה של כל התהליך הזה שחשתי.

ובאמת הגיע יום בו היה יותר דימום, בעצם היה ממש דימום, להבדיל מהכתמים החומים שהיו שם קודם לכן. אני חושבת שזה היה בשבוע 7-8, טוב, הכל ממש התחלתי בסה"כ.

באותו היום הרגשתי קצת יותר כבדה והיו קצת יותר כאבים עמומים כאלה, כך שמצאתי עצמי מתנהלת דיי באיטיות ושמחתי כבר להגיע לסוף היום, כשהילדים שכבו כבר לישון והיה לי קצת זמן שקט עם עצמי ובנזוגי.

לשלוח או לא לשלוח לגן ? אני ממש מתלבטת

מאת : יעל תמיר

11 בספטמבר 20113 תגובות

מתוך הילדים בגן ובבית ספר, לכל אמא

אני חושבת שכן יהיה לילדה טוב בגן, אבל מוטרדת, למשל מזה שאולי לא יתנו לה לשתות בזמן או לאכול, והיא לא ילדה שמבקשת,ואני יודעת שלגננות אין זמן לכל ילד וילד, שאולי היא לא תספיק להגיע לשירותים בזמן, או לא יהיה מי שינגב לה וינקה אותה, שהיא תרצה לעשות דברים ולא יתנו לה, כי יש שם גבולות ומסגרת, שהיא תדבק בכל מיני וירוסים