הנקה, להניק, מניקה, פטמה, מניקות, אמא, תינוק, תינוקת, אחרי לידה, היריון ולידה
אחרי לידה,  הנקה,  עמוד הבית

טיפת חלב. טקס "פטמת הזהב"

 

טיפת חלב. 11:30 בבוקר. אם יש רגע גורלי בחיי, כאישה מניקה, זהו רגע השקילה. מבחינתנו, חשופות הפטמה, זה האוסקר של הפטמות, טקס "פטמת הזהב", הרגע בו אני מניחה את אוצרי נטול הטיטול כמו סצנה מעקדת יצחק של ימינו.

טיפת חלב. שקט בקהל, המצלמה עוקבת אחר תגובותיי. האחות הנחמדה, "אם כל הפטמות", מעצבת פטמת הקהל, מחכה לראות שפטמתי אכן נותנת תפוקה כמו שציפו ממנה, וזה לא מעניין שעד לא מזמן היא הייתה רק ליופי. היא קיבלה פה את תפקיד חייה, כמו קיבלה הזדמנות לשחק בסרט של טרנטינו בעודה רק בת 15.

אפשר לחתוך את המתח בסכין, נשימותיי נהיות כבדות, הפלאפון על מצב 'שקט', אבל בו בזמן במצב 'מצלמה', כדי להיות מוכנה לתעד את הצלחתי, בתקווה ש… בראשי רצות מחשבות ותמונות מלילותינו המשותפים טרוטי השינה, הפליטות על סדין הפלנל, גילגולי העיניים, מספר ארוחות בהן נרדם באמצע ההנקה ופעמים ספורות בהן עשה מצווה ומשך כמה שעות שינה ודחה את סעודתו. עכשיו יש סיכוי שאלו יהיו טיפות החלב שתכרענה את הכל.

 

טיפת חלב, מזרק הנקה, להניק, מניקה, פטמה, מניקות, אמא, תינוק, תינוקת, אחרי לידה, היריון ולידה

 

אני נושמת עמוקות, מביטה במבט חודרני אל המשקל ומוודאת שהוא מאופס, שלא חלילה מרמים פה והמשחק מכור. הרגע מגיע והספרות מתחילות לזוז כמו במכונת מזל בקזינו נידח בנבדה. הנה, זה תיכף נגמר. תיכף אדע אם הצלחתי במשימה, אם עוללי שיתף פעולה ואכן הטיטולים הספוגים, והקקי שלעיתים ניתז על בגדיי, באמת הביאו אותי למקום המיוחל, לפרס "פטמת הזהב".

בן רגע הספרות קופאות. 3.555 ק"ג. האחות מביטה על הצג ואז אומרת כמכריזה על הזוכה: "הוא עלה… 400 גרם". ואני, שפניי קיבלו כרגע במתנה את צבע הגוף המקורי שלהן, מחייכת חיוך של ניצחון השמור לגדולי הגנרלים עטורי הדרגות. זה לא משנה אם את אקדמאית עם תואר שני בפסיכולוגיה או פליטת תיכון מקיף ד' ביישוב שכוח אל, כל נשות העולם המניקות מתאחדות לרגע משנה חיים בטיפת חלב.

 

אולי יעניין אותך:

פוסטים נוספים על הנקה

טיפת חלב. טיפת רגישות

"אני אמא לתינוק, האם מה שאני מרגישה הוא נורמלי?"- הרצאה דיגיטלית

 

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.

× ליצירת קשר ופרטים על ליווי רגשי בהורות