להניק אותך הייתה אחת החוויות העוצמתיות והמרגשות שחוויתי
אחרי לידה,  הנקה,  עמוד הבית

להניק אותך: אחת החוויות העוצמתיות והמשוגעות שעברתי

אני קוראת את מה שכתבו אמהות בשבוע האחרון על ההנקה, וקשה לי. אני מתכווצת, מבינה שזה פוגש אותי במקומות עמוקים, לא מעובדים, לא שלמים. אני מנסה לתת לאצבעות להקליד, לא לשפוט, ועולה בי קול ששואל – למה התעקשתי להניק אותך? למה לא הצבתי גבול?

התחלנו אני ואתה בדרך לא פשוטה, ואפילו עכשיו שאני מקלידה את המילה מתבלבלות לי האותיות פעם אחר פעם ויוצאת לי המילה 'שפוטה'. זאת תחושה שמלווה אותי מאז. היום פחות, בעבר יותר.

כאב לי בהריון, פרקתי את האגן, ישבתי חודשיים בבית בשמירת היריון. ואז כאב לי בלידה, דיממתי באופן לא מוסבר והיו ימים ארוכים של אשפוז ודקירות ועוד דקירות עד שכבר לא היה איפה לדקור. לא הצלחתי כל כך להניק שם, וגם לא רציתי, הכול הרגיש הרבה יותר מידי.

חזרנו הביתה, אני ואתה, ופתאום הבנתי שזה מה שאני רוצה, להצליח להאכיל אותך, להתחבר, להיות האמא ההיא שמצליחה. עברנו ימים קשים של ניסיונות ושביתת הנקה אחת שבה הרגשתי שאתה דוחה אותי מעלייך, ספק נגעל. מעדיף את הבקבוק ואוכל אותו בתאווה. נעלבת עד עמקי נשמתי.

האכלה בצינורית, כדורי חילבה, ואזוספאזם, דלקת בשד, שלפוחית בפיטמה

התעוררה בי החיה, שלא מוותרת, שלא מקבלת 'לא' כתשובה, שמתעקשת ונלחמת- ונלחמתי. שלושה חודשים של ביסוס הנקה– האכלה בצינורית, שאיבות, כדורי חילבה, שקילות- עשיתי הכול, אבל את כל מה שאני יכולה כדי להצליח.

ותוך כדי- דלקות בשד, שלפוחיות בפיטמה, ואזוספאזם (מצב בו הפיטמה מלבינה בגלל ירידה בזרימת הדם), סתימות- כל כך הרבה כאב שהצטרף לכאבים נוספים. דימיתי את זה לדילמת הסרט הרע- שילמת על כרטיס, נכנסת לראות סרט, והסרט לא טוב. האם את יוצאת ואומרת 'די, מספיק, בזבזתי חצי שעה מחיי ואני לא מבזבזת יותר', או האם את אומרת- 'טוב, אני כבר פה חצי שעה, נשאר לראות אולי הסרט ישתפר'. ואני החלטתי להישאר.

הבנתי שאין לי דימוי של אמהות ללא הנקה- אני לא יודעת מה זה להיות אמא בלי להניק. כשהפסקת את השביתה אחרי כמה ימים  והתחלת לינוק, הציצי הפך להיות כל עולמך, ואני רק שיוועתי שתינק- כל הזמן, מתי שתחפוץ. עברו שבעה חודשיים, חזרתי לעבוד ויבשתי את הנקות היום. איזו הקלה. אני מניקה אותך בערב ובלילה. נוצר בינינו מרחק מבורך שמאפשר לי להתבונן על הדבר הזה.

הבנתי שההנקה היא לא הכול ולא הדבר הכי חשוב

כמו שחברה שלי אמרה "הנקה זה אירוע". היא כל כך צודקת. מה היה שם? מה קרה לי? איזה מן סיפור זה? סיפור הצלחה? סיפור של חוסר גבולות ואובדן של האני שלי.

ללמוד להניק אותך היא אחת החוויות העוצמתיות והמשוגעות שעברתי. זה טלטל אותי, ביאס אותי ושימח אותי כמו שמעט דברים הצליחו לעשות עד היום. זה כל כך מוזר שלפעולה די סתמית בהרבה מובנים יש כל כך הרבה כוח. אני נשארת עם המחשבות.

לשמחתי, היום ההנקה הפכה לעוד דבר בתוך האמהות שלי שמורכבת מהמון דברים. זה בוודאי לא הכול ולא הכי חשוב. זה איזה עוד חוט שמחבר ביננו, משהו שהוא רק של שנינו. השעון הזה בעבודה שמזכיר לי שיש לי גור אדם בבית שמחכה שאחזור כשהציצי כבר מתפוצץ. וזה נעים ומסנדל בו זמנית- קצת כמוך.

כתבה: יסמין

**

מחפשת ליווי רגשי להנקה?

ההנקה היא לא רק פעולה טכנית, אלא טומנת בחובה אתגרים רגשיים, מחשבות, תקוות וכמיהות. ליווי רגשי הוא תהליך המותאם באופן ייחודי לנשים אחרי לידה במטרה לעזור להן להתמודד עם האתגרים הרגשיים האופייניים לתקופה דרך חמלה, קבלה, הפחתת שיפוטיות והגדלת הביטחון ההורי. כאן הפרטים למי התהליך מתאים במיוחד. אפשר לשלוח לי הודעה לווטסאפ, לימור.

**

אולי יעניין אותך לקרוא גם:

שיתופים נוספים של נשים על חוויות ההנקה שלהן

ליווי רגשי בהריון ואחרי לידה – להכניס נשימה אל תוך הדחיסות

מיליוני נשים עוברות בכל יום את תקופת ההיריון ואחרי לידה, אך אין אישה שלא מרגישה כיצד החיים שלה משתנים ללא היכר. בשינוי של ההורות יש משהו מבורך, שמתקרב לתחושת הנס או הבריאה, אך השינוי הזה מביא איתו גם אתגרים פיסיים ורגשיים, המפגישים עם תחושות לא צפויות או לא נעימות.

ליווי רגשי בהריון ואחרי לידה הוא הדרך להכניס נשימה, הקלה, ביטחון בהורות, ולהפחית שיפוטיות, ביקורת, הלקאה עצמית ונוקשות. תהליך הליווי עוזר לנשים לפתח חמלה עצמית, יכולת קבלה של המציאות ומודעות למחשבות ודפוסים שלא בעדן. הוא מסייע לרכך ולהיטיב עם החוויה ההורית ולהכניס הקלה, חיבור ומשמעות.

רוצה לשמוע עוד על תהליך הליווי? כל הפרטים נמצאים כאן. 

אשמח ללוות אותך,

לימור, יוצרת האתר.

Leave a Reply

האימייל לא יוצג באתר.

× איך אני יכולה לעזור לך?