להניק אותך זה אחת החוויות העוצמתיות והמשוגעות שעברתי

מאת : יסמין

9 באוגוסט 2018 | 0 תגובות

מתוך אחרי לידה, הנקה, עמוד הבית

 

אני קוראת את מה שכתבו אמהות בשבוע האחרון על ההנקה, וקשה לי. אני מתכווצת, מבינה שזה פוגש אותי במקומות עמוקים, לא מעובדים, לא שלמים. אני מנסה לתת לאצבעות להקליד, לא לשפוט, ועולה בי קול ששואל – למה התעקשתי להניק אותך? למה לא הצבתי גבול?
התחלנו אני ואתה בדרך לא פשוטה, ואפילו עכשיו שאני מקלידה את המילה מתבלבלות לי האותיות פעם אחר פעם ויוצאת לי המילה 'שפוטה'. זאת תחושה שמלווה אותי מאז. היום פחות, בעבר יותר.
כאב לי בהריון, פרקתי את האגן, ישבתי חודשיים בבית בשמירת היריון. ואז כאב לי בלידה, דיממתי באופן לא מוסבר והיו ימים ארוכים של אשפוז ודקירות ועוד דקירות עד שכבר לא היה איפה לדקור. לא הצלחתי כל כך להניק שם, וגם לא רציתי, הכול הרגיש הרבה יותר מידי.
חזרנו הביתה, אני ואתה, ופתאום הבנתי שזה מה שאני רוצה, להצליח להאכיל אותך, להתחבר, להיות האמא ההיא שמצליחה. עברנו ימים קשים של ניסיונות ושביתת הנקה אחת שבה הרגשתי שאתה דוחה אותי מעלייך, ספק נגעל. מעדיף את הבקבוק ואוכל אותו בתאווה. נעלבת עד עמקי נשמתי.

להניק אותך – דילמת הסרט הרע

התעוררה בי החיה, שלא מוותרת, שלא מקבלת 'לא' כתשובה, שמתעקשת ונלחמת- ונלחמתי. שלושה חודשים של ביסוס הנקה– האכלה בצינורית, שאיבות, כדורי חילבה, שקילות- עשיתי הכול, אבל את כל מה שאני יכולה כדי להצליח.
ותוך כדי- דלקות בשד, שלפוחיות בפיטמה, ואזוספאזם (מצב בו הפיטמה מלבינה בגלל ירידה בזרימת הדם), סתימות- כל כך הרבה כאב שהצטרף לכאבים נוספים.
דימיתי את זה לדילמת הסרט הרע- שילמת על כרטיס, נכנסת לראות סרט, והסרט לא טוב. האם את יוצאת ואומרת 'די, מספיק, בזבזתי חצי שעה מחיי ואני לא מבזבזת יותר', או האם את אומרת- 'טוב, אני כבר פה חצי שעה, נשאר לראות אולי הסרט ישתפר'. ואני החלטתי להישאר. הבנתי שאין לי דימוי של אמהות ללא הנקה- אני לא יודעת מה זה להיות אמא בלי להניק.

כשהפסקת את השביתה אחרי כמה ימים  והתחלת לינוק, הציצי הפך להיות כל עולמך, ואני רק שיוועתי שתינק- כל הזמן, מתי שתחפוץ. עברו שבעה חודשיים, חזרתי לעבוד ויבשתי את הנקות היום. איזו הקלה. אני מניקה אותך בערב ובלילה. נוצר בינינו מרחק מבורך שמאפשר לי להתבונן על הדבר הזה.

 

להניק אותך, הנקה, מניקה, מניקות, אמהות,תינוקות

מה היה שם? מה קרה לי?

כמו שחברה שלי אמרה "הנקה זה אירוע". היא כל כך צודקת. מה היה שם? מה קרה לי? איזה מן סיפור זה? סיפור הצלחה? סיפור של חוסר גבולות ואובדן של האני שלי.

ללמוד להניק אותך היא אחת החוויות העוצמתיות והמשוגעות שעברתי. זה טלטל אותי, ביאס אותי ושימח אותי כמו שמעט דברים הצליחו לעשות עד היום. זה כל כך מוזר שלפעולה די סתמית בהרבה מובנים יש כל כך הרבה כוח. אני נשארת עם המחשבות.

לשמחתי, היום ההנקה הפכה לעוד דבר בתוך האמהות שלי שמורכבת מהמון דברים. זה בוודאי לא הכול ולא הכי חשוב. זה איזה עוד חוט שמחבר ביננו, משהו שהוא רק של שנינו. השעון הזה בעבודה שמזכיר לי שיש לי גור אדם בבית שמחכה שאחזור כשהציצי כבר מתפוצץ. וזה נעים ומסנדל בו זמנית- קצת כמוך.

 

אולי יעניין אותך גם:

לקריאת שיתופים נוספים של נשים על חוויות ההנקה שלהן

"אני אמא לתינוק, האם מה שאני מרגישה הוא נורמלי?"- הרצאה דיגיטלית

ליווי רגשי בהורות

 

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

דיכאון אחרי לידה והמעגלים הסובבים אשה- חברותיי ללא די

מאת : תמר קלר

7 בפברואר 20117 תגובות

מתוך אחרי לידה, דיכאון אחרי לידה, חברות ובדידות, מבט מקצועי, מקצועניות מדברות

חברתי קרן הסבירה לי שככל הנראה יש לי דיכאון אחרי לידה ושתי חברות שלה עברו את זה. סירבתי לשמוע..צחקתי ממבוכה, מחוסר ידיעה, מפחד של אי הידיעה, ואז היא התחילה ל"איים" עלי שאם לא אגש לרופא מיידית היא תצא באמצע העבודה ותבוא לקחת אותי בעצמה.

שחברה שלי תצא באמצע העבודה בשבילי ??? בגללי ???

אמא'לה, תינוק!!

מאת : נטע רותם ימינצקיי

26 בספטמבר 20118 תגובות

מתוך אחרי לידה, פחדים וחרדות אחרי לידה, רגשות אשם, רגשות אשם אחרי לידה

אני חושבת שאני מפחדת מהתינוק שלי. בעצם, אני חושבת שפחדתי ככה גם מהגדולה שלי, כשהייתה תינוקת, ואולי רק עכשיו אני מוכנה להודות שהתחושה הזאת היתה פחד.

אני אסביר. אני חוששת לעשות תוכניות או ללכת למקומות מסוימים מחשש שהוא לא יהיה רגוע, יבכה, יצרח, לא יתנהג בצורה נאותה.

מחשבות על מהפכה

מאת : לימור לוי אוסמי

29 בנובמבר 20125 תגובות

מתוך קוראות לשינוי

אני מסתובבת כבר כמה זמן עם מחשבות על מהפכה.

זה התחיל כשקיבלתי הזמנה ליום עיון בנושא דיכאון אחרי לידה, נושא שקרוב לליבי, ונורא נורא כעסתי. הוצאתי את הכעס כאן ולשמחתי הכעס הניב תגובות רבות.

ברשומה הזאת ביטאתי את הכעס שיש בי כלפי הגישה המסורתית לדיכאון אחרי לידה והצגתי את נקודת המבט שלי בנושא.