על אי הנקה ופגיעוּת

מאת : אמא בעילום שם

6 באוגוסט 2018 | 0 תגובות

מתוך אחרי לידה, הנקה, עמוד הבית

 

בתחילת 2018 גיליתי סוף סוף את השם של המצוקה שלי. פוסט טראומה מורכבת. הפסיכיאטרית והפסיכולוגית אמרו לי כל אחת בנפרד, מבלי לדעת אחת על רעותה, כי זה השם של האבחנה שניתנה לי. באופן פרדוקסלי זה היווה עבורי הקלה גדולה- סוף סוף יש שם, יש עם מה להתמודד. יש הצדקה לכל הכאבים שאני חווה. לפני זה הבינו שאני מתמודדת עם OCD חרדה ודיכאון, אבל רק עכשיו, לאחר 10 שנות טיפול, ראו את הפאזל השלם.

***

היום, לאחר טיפול אינטנסיבי, אני יכולה לומר בוודאות כי עברתי התעללויות במרבית שנות ילדותי ונעוריי. "התעללויות" ברבים כי היו כמה סוגים, ובכמה זירות: מינית- מצד ילדים עוד כשהייתי בגן הילדים, פיזית- מאחת מאחיותיי, משפחתי, שראתה בי מושא לכעסים שלה, וזאת ללא כל התערבות של גורם בוגר במשפחתי, יהא זה הורה או אח גדול. בדרך כלל ראו בי האחראית. אמי הייתה מרימה את ידיה בהכנעה כשביקשתי את התערבותה, ואבי ביקש ממני להיות "נעימה יותר, רכה יותר" ו"לוותר".

גיזרת התעללות נוספת הייתה במישור הרגשי- "את זבל, יש לך לב רע, מפגרת" אלו רק מקצת הכינויים שזכיתי לקבל מהוריי. וכמובן הייתה ההזנחה הרגשית של אמי שמעולם לא הבינה שילד צריך יותר מאשר לבוש ומזון בשביל לחיות בטוב. לצד כל אלה ,בחופש הגדול של כיתה ה' עברתי מסכת של השפלות וחרם מבנות גילי בישוב בו גדלתי.

***

יוני 2018, שבוע 18

התקשרתי לשירות הטרטולוגי של משרד הבריאות בכדי לשאול אותם כיצד עליי לנהוג בזמן ההנקה העתידית היות ואני נוטלת תרופות פסיכיאטריות. הרופאה שמעבר לקו הבהירה לי במשך מספר דקות את ההשלכות החמורות שיש לכל תרופה שאני לוקחת.

"אנחנו ממליצים מאוד שלא להניק".

הודיתי לה, ולאחר מכן בכיתי חרישית במשך דקות ארוכות, והלכתי הביתה מהעבודה באמצע היום.

אף פעם לא אהבתי את הגוף שלי, והנה מאז הנישואין חשתי כי אני נראית יפה יותר. בעלי היקר מכל עזר לי לאהוב את המראה שלי. בתקופת ההריון החזה גדל. עד אז, זה היה חלום שמעולם לא התגשם עבורי. והנה- נהיה היתרון לחסר תועלת. החזה הוא רק פריט ראווה שאין לו שום משמעות מעשית.

***

שבוע 20

לאחר שעה טיפולית אצל הפסיכולוגית, אמרתי לה ממש על סף המפתן:

"הכאב הגדול הוא שאני משלמת עכשיו מחיר שלא מגיע לי על ההתעללויות שחוויתי בילדותי. בגלל אותן התעללויות אני צריכה לעבור שיקום נפשי שכולל תרופות, ובשל כך- אינני יכולה להניק. עד היכן ידם של המתעללים מגעת?!"

***

כאשר אני צופה בפרסומות של קופות החולים, בתי החולים וכל מי שעוסק בהריון ולידה, שמדגישות ללא הרף את חשיבות ההנקה, הייתי רוצה שהם ידעו עד כמה חשוב להיזהר בדברים אלו. שכן כמוני, יש מי שלא יכולה להניק, פעמים רבות לא מבחירה, ויש להיזהר בכל המלצה חותכת בשל כך. הדבר נכון בעיניי גם בכל מישור אחר בחיים בו אנשים שוללים דרך אחרת ממה שהם רואים לנכון.

אני מזכירה לעצמי  פעמים רבות עד כמה יש אנשים פגועים אשר לא באשמתם משלמים מחירים כבדים. כתבתי את הפוסט הזה כדי שאנשים יבינו כמה שום דבר אינו מובן מאליו, וכמה יש להיזהר במתן המלצות חותכות.

 

לקריאת שיתופים נוספים על תחושות של נשים סביב הנקה

 

 

צילום: sabine-van-straaten

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

מה הקשר בין חנות בגדים, שומנים ונשים אחרי לידה ? (ולא מה שאת חושבת)

מאת : לימור לוי אוסמי

15 באפריל 201316 תגובות

מתוך אחרי לידה, גוף ומשקל, לכל אמא, מתמודדות עם הסביבה, מתמודדות עם נורמות וציפיות, קוראות לשינוי

זה מה שקורה לנו, לכולנו, כשהמציאות פשוט מותאמת רק לחלק של האוכלוסייה, אל החלק 'האידיאלי' של האוכלוסייה ובוחרת להתעלם ולהפוך למוקצות את מי שלא נכנסת לקטגוריה הצרה והמצומצמת של האידיאל.
ואתן יודעות מה, זה לא מתאים לי, כי בא לי לעוף על עצמי, איך שאני, כמו שאני, באיזו שמידה שאני. בא לי שיהיה לי מבחר חנויות לנשים מהממות כמותי שרוצות להרגיש מטופחות ויפות ולאהוב את עצמם כפי שהן, בלי להרגיש חרא כל פעם שהן פוגשות מכנסיים.

נפל לי

מאת : לי-את דנקר

11 באפריל 20132 תגובות

מתוך הפלה, אובדן הריון, הריון

אני רוצה לדבר איתכן על דברים שנופלים נופלים מהגוף, נופלים במדרגות, נופלים מבושה נופלים מחולשה נופלים מבלי שהספיקו לסגור מעגל או סוגרים מעגל תוך כדי נפילה

הדרך לאמהות שלי….

מאת : קרן פתאל-ינאי

25 ביוני 20133 תגובות

מתוך הריון

והרופא המקסים אומר לי, כנראה שיש לך "אנדומטריוזיס".

"אנדומטריוזיס: היא מחלה גינקולוגית, אשר בה ניתן למצוא תאי רירית רחם (אנדומטריום) מחוץ לרחם, באזורים שונים בגוף. האזורים הנפוצים ביותר בהם ניתן למצוא את רירית הרחם הם איברי הרבייה והאגן. כמו כן ניתן לעתים למצוא נגעי רירית רחם באיברים הקרובים לאברי הרבייה, כגון: שלפוחית השתן, הרקטום והמעיים ובמקרים נדירים מאוד אף בריאות או במוח". (ויקפדיה)

מכאן ועד היותי אמא הדרך ארוכה כאובה עצובה מעצבנת מייאשת מכעיסה מבודדת ומתהפכת למעצימה מרגשת מלטפת מכילה אוהבת משמחת ומאושרת.
נשלחתי למחלקה בתל השומר אשר מתמחה במחלה הזו, לא הסכמתי לקבל את הבשורה הראשונה שאני צריכה לעבור ניתוח בכדי לנקות את הציסטות ומה שעוד יש שם….

נלחמתי בהחלטה הזו שנתיים.