להתבונן יחד עם המצלמה

מאת : לימור לוי אוסמי

22 בספטמבר 2018 | 0 תגובות

מתוך אחרי לידה, התבוננות, למידה, התפתחות, לכל אמא, עמוד הבית, תחושות מגוונות אחרי לידה

היום אחה"צ הרגשתי מין תחושה לא נעימה בגוף. קראתי לה 'עצב', למרות שאני לא בטוחה שהייתה זו עצבות.

לא הייתה לה סיבה נראית לעין להיות, אבל היא הייתה והרגשתי איך הגוף שלי מרגיש בחוסר שמבקש להתמלא.

בשלב מסוים זיהיתי שאני מנסה למלא את החוסר באכילה, אז בחרתי לקחת את המצלמה ולצאת לשדות. להיות עם העצב, עם החוסר, עם מה שזה לא יהיה ורק לתת לזה להיות.

נתתי למצלמה להיות שלוחה של הרגש בלי-שם שהיה לי, לחפש במרחב את מה שהיה בי ולצלם. זה הרגיש כמו להיות עם עוד מישהי בלי מילים, כמו לנשום יחד את מה שזה לא יהיה עם הסכמה לא לשנות אותו.

החושך התחיל לרדת ולא יכולתי לצלם, אז רק הלכתי ותהיתי מה במצלמה מאפשר לי להיות בנוחות עם תחושה לא נעימה. האם זאת תחושת הביחד? האם זו הבחירה להתבונן? האם זאת ההליכה, התנועה שמאפשרת? האם זו הבחירה פשוט להיות?

המשכתי ללכת ועלו בי מחשבות על עצבות, על תחושות לא נעימות במעבר להורות. חשבתי על זה שבדרך כלל זה לא רק עצב שעולה, אלא גם אשמה ובושה, והאם המצלמה יכולה להיות לעזר כעוד כלי להיות עם מה שעולה.

לא צילמתי את עצמי, אלא הייתי עם המצלמה בקשר אחר שאפשר לי משהו, שהיה כמו שלוחה של עצמי. יכולתי להיות בהתבוננות כלפי משהו בלי להעמיק בעצמי או לתעד את עצמי, וזה עדיין עשה את העבודה, וזה די מפתיע, לא?

משתפת בחלק מהצילומים, ואם גם לכן ייצא להתבונן דרך כתיבה או צילום ותרצו שאשתף, מוזמנות לשלוח אליי.

נושאים קשורים :

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

לא רוצה להתאוורר בלעדיה, לא צריכה את זה

מאת : שירה דרוקר

15 באוגוסט 201112 תגובות

מתוך אחרי לידה, מה עם הצרכים שלי?

מציעים לי "להתאוורר".

"קחי לך יום בלי הילה. אני אשמור לך עליה. לכי, תסתובבי, תבלי, תעשי לך יום כיף… אל תחשבי עליה. תחשבי רק על עצמך."

אני כל כך לא מרגישה שאני צריכה את זה. וממש לא רוצה את זה. ואיך זה בכלל אפשרי?

ילדה שלי, אני יכולה להעניק לך עולם טוב יותר ?

מאת : אמא שורדת הטרדה מינית

21 בדצמבר 20104 תגובות

מתוך אחרי לידה, פחדים וחרדות אחרי לידה

עכשיו כשאני סוף סוף לבד, יושבת ומתמודדת עם האמת המרה שכל כך ניסיתי להסתיר.
כל כך הרבה דברים רצים לי בראש ואני נותנת להם חופש לרוץ להיכן שבא להם כולל דמעות גדולות גדולות כאלה של בושה גדולה ושל שיברון לב.
אני חושבת על המשפט הזה – "עולם חדש וטוב אני אתן לך". באמת ?

העולם שלנו כל כך חרא שאני מפחדת וחרדה לך כל כך.

אני יושבת וכותבת לך ומקווה כל כך שיבוא יום וכל מה שכל אמא רוצה לתת לילדיה – "עולם חדש וטוב" – באמת אוכל לתת לך.

תערוכת אמנות זוהרת לכבוד עבודת האימהות (הפחות זוהרת)

מאת : לימור לוי אוסמי

28 בפברואר 20110 תגובות

מתוך יצירה נשית

הזמנה לאירוע פתיחת אירועי חודש האישה הבינלאומי בתל אביב
סמלי יוקרה לסטטוס האימהות/הורות-
תערוכת אמנות זוהרת לכבוד עבודת האימהות (הפחות זוהרת)

תערוכת יחיד לאמנית הרב-תחומית, שירה ריכטר