להתבונן יחד עם המצלמה

מאת : לימור לוי אוסמי

22 בספטמבר 2018 | 0 תגובות

מתוך אחרי לידה, התבוננות, למידה, התפתחות, לכל אמא, עמוד הבית, תחושות מגוונות אחרי לידה

היום אחה"צ הרגשתי מין תחושה לא נעימה בגוף. קראתי לה 'עצב', למרות שאני לא בטוחה שהייתה זו עצבות.

לא הייתה לה סיבה נראית לעין להיות, אבל היא הייתה והרגשתי איך הגוף שלי מרגיש בחוסר שמבקש להתמלא.

בשלב מסוים זיהיתי שאני מנסה למלא את החוסר באכילה, אז בחרתי לקחת את המצלמה ולצאת לשדות. להיות עם העצב, עם החוסר, עם מה שזה לא יהיה ורק לתת לזה להיות.

נתתי למצלמה להיות שלוחה של הרגש בלי-שם שהיה לי, לחפש במרחב את מה שהיה בי ולצלם. זה הרגיש כמו להיות עם עוד מישהי בלי מילים, כמו לנשום יחד את מה שזה לא יהיה עם הסכמה לא לשנות אותו.

החושך התחיל לרדת ולא יכולתי לצלם, אז רק הלכתי ותהיתי מה במצלמה מאפשר לי להיות בנוחות עם תחושה לא נעימה. האם זאת תחושת הביחד? האם זו הבחירה להתבונן? האם זאת ההליכה, התנועה שמאפשרת? האם זו הבחירה פשוט להיות?

המשכתי ללכת ועלו בי מחשבות על עצבות, על תחושות לא נעימות במעבר להורות. חשבתי על זה שבדרך כלל זה לא רק עצב שעולה, אלא גם אשמה ובושה, והאם המצלמה יכולה להיות לעזר כעוד כלי להיות עם מה שעולה.

לא צילמתי את עצמי, אלא הייתי עם המצלמה בקשר אחר שאפשר לי משהו, שהיה כמו שלוחה של עצמי. יכולתי להיות בהתבוננות כלפי משהו בלי להעמיק בעצמי או לתעד את עצמי, וזה עדיין עשה את העבודה, וזה די מפתיע, לא?

משתפת בחלק מהצילומים, ואם גם לכן ייצא להתבונן דרך כתיבה או צילום ותרצו שאשתף, מוזמנות לשלוח אליי.

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

נושאים קשורים :

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

כאן התחיל המסע המדהים ביותר שעברתי בחיי

מאת : מגלה את עצמי מחדש

11 בדצמבר 20115 תגובות

מתוך הריון, יומן הריון

הכל התחיל אי שם בדצמבר 2008. איך שסיימנו לקיים יחסי מין הרגשתי/ידעתי שנקלטתי. אל תשאלו אותי איך, זה לא קרה לי בהריונות הקודמים. זה קרה לי רק בזה וזה היה מבורך ולא מבורך באותה מידה. ההריון הזה היה מתוכנן, מאוד מתוכנן התזמון פחות. הייתי צריכה עוד חודש להבשיל עם הרעיון, להתרגל אליו, לרצות בו בנשמתי ולא רק במוחי, אבל לא היה לי את החודש הזה.

זוגיות אחרי לידה

מאת : אורית כרמי ארואטי, מטפלת משפחתית, זוגית ופרטנית

31 באוקטובר 2010תגובה אחת

מתוך זוגיות אחרי לידה, מקצועניות מדברות

חשוב לזכור שהתחלות הן קשות אבל התחלות הן רק בהתחלה ואח"כ לומדים להתמודד טוב יותר עם המציאות החדשה ומתארגנים מחדש ומתפנים להינות מהדברים המדהימים שמביא איתו תינוק לתוך המשפחה.

ואם בכל זאת נתקעתם בתוך המערבולת, וקשה להשתחרר לבד מהקשיים או מהמשבר, זו לא בושה לפנות לעזרה. ללכת לטיפול זוגי ולהיעזר בו כדי לבנות תקשורת טובה יותר, מכילה יותר, מקבלת ותומכת ולצאת שוב לדרך משותפת.

לידה אחרת, לידה "מחוברת"

מאת : מיטל טולדנו

6 בפברואר 20130 תגובות

מתוך לידה ללא אפידורל, סיפורי לידה

כבר לפני מס' שנים, היה לי ברור שאת הלידה הבאה אני רוצה לחוות אחרת מהלידות הקודמות.

בזמן ההריון הראשון שלי (לפני 17 שנה) – מאד פחדתי מהלידה. לא פחדתי מזה שיהיה לי ילד, לא היו לי חששות שיהיו תקלות בלידה, או שהילד יצא לא בריא. הפחד הגדול שלי היה מהכאב! הכאב היה נראה לי כאב בלתי נסבל, ולא היה לי ברור איך אני הולכת להתמודד איתו.

בלידה הראשונה קבלתי חומר מטשטש – שכנראה פעל את פעולתו, כי הזיכרונות מהלידה גם נהיו מטושטשים. אני זוכרת את עצמי אומרת מספר ימים אחרי הלידה ש"אני זוכרת שהיה נורא – אבל אני לא כל כך זוכרת למה…"