חוסר שינה אחרי לידה – לא כולן סובלות אותו דבר?

מאת : לימור לוי אוסמי

28 באוקטובר 2018 | 0 תגובות

מתוך אחרי לידה, עמוד הבית, רוצות לישון!

 

חוסר שינה הוא הדבר שהיה לי הכי קשה במעבר להורות. הוא השפיע על המצב הרגשי שלי בצורה לא טובה ולקח אותי למחוזות הדכדוך, הייאוש והפסימיות. הוא לקח אותי אל עצבנות, כעס וחוסר מיקוד מחשבתי. הוא גרם לי להיות פחות נעימה אל עצמי ועם פחות יכולת להכיל את התינוק או התינוקת שלי (אחרי הלידה הראשונה או השנייה).

 

לא כולנו סובלות מחוסר שינה זהה כשאנחנו אמהות לתינוקות

זו נטייה רווחת לחשוב שבגלל שאנחנו אמהות לתינוקות, אז כולנו מתמודדות עם חוסר שינה במידה זהה, כי הרי כולנו בלי שינה, אבל זה לא נכון. למעשה, כל אחת ישנה מספר שעות אחר ביממה וגם מגיבה אחרת אל חוסר שינה.

למשל, יש הבדל ביכולת לחזור לשינה איכותית באמצע הלילה בין אמהות לתינוקות, יש הבדלים במספר השעות שכל אחת מאיתנו צריכה  כדי להיות במצב רגשי סביר. יש גם הבדלים במידה בה אנחנו מסוגלות להירדם כשלצידנו נשימות  (או בכי) של תינוק, יש הבדלים ביכולת של כל אחת מאיתנו לישון ולהניק בו זמנית. יש הבדלים במספר השעות שאנחנו זקוקות להם כדי להיות מאוזנות רגשית, והבדלים בתחושות שעולות בנו אחרי ימים של חוסר שינה.

בנוסף, יש הבדלים במציאות השינה של כל אחת מאיתנו כשאנחנו אמהות לתינוקות. למשל, יש אמהות שמניקות באמצע הלילה וישנות תוך כדי ההנקה. יש אמהות שחולקות את הקימה בלילה עם בני או בנות זוגן, יש אמהות שהתינוק שלהן רגוע יותר בלילה או שקם פחות פעמים. יש אמהות שהתינוקות שלהן ישנים שעות בצהריים, יש אמהות שמרגישות בנוח שאנשים אחרים שומרים על התינוק וישנות בזמן הזה. יש אמהות שמצליחות לישון עם התינוק בכל שעה. ויש עוד סיבות קטנות וגדולות שמשפיעות על איכות השינה והחיים.

 

אמא, תינוק, אמהות לתינוקות

לישון כמו תינוק?

חוסר השינה משפיע בצורה קריטית על המצב הרגשי של אמהות לתינוקות

אני כותבת את כל זה כדי להעביר הלאה את מה שאני מרגישה שעדיין לא מספיק ברור מאליו, והוא שחוסר השינה שאנחנו מתמודדות איתו אחרי הלידה משפיע בצורה קריטית על המצב הרגשי שלנו, עד להידרדרות לדיכאון, והוא לא משפיע על כל אחת מאיתנו באופן זהה. זה שכולן סובלות מחוסר שינה אחרי הלידה לא אומר שכולן מושפעות ממנו בצורה זהה (אני מסבירה בהרחבה על חוסר שינה ועל גורמים נוספים שמשפיעים על המצב הרגשי בהרצאה הדיגיטלית שלי).

כשאנחנו ישנות בלילה, יש לנו יכולות להכיל את ההתמודדויות והאתגרים שהתקופה מזמנת לנו, אך כשאנחנו אחרי אינספור לילות לבנים, סף היכולת שלנו להתמודד איתם צונח דרמטית. במצבים של עייפות, המציאות יכולה להיראות שחורה יותר, דרמטית יותר, ואנחנו יכולות לתפוס כל אתגר או משימה כענקיים ובלתי פתירים ואותנו כקטנות וחסרות אונים מולם.

התגייסות משפחתית ועזרה בתשלום הם הדברים המידיים והברורים שיכולים לעזור לנשים לישון אחרי לידה. אני מאמינה שעם השנים, ככל שיותר ויתר נשים יבינו שחלק נכבד בהצפה הרגשית שלהן אחרי לידה מתרחשת בגלל חוסר שינה (מחקרים רבים מוכיחים את זה), כך גם המדינה תתערב בסבסוד עזרה, במתן חופשת לידה לבן הזוג, ובהתחשבות בשעות העבודה לאבות, לסבים ולסבתות כדי שיתמכו באמהות לתינוקות שאינן ישנות.

 

תינוק ישן אמהות לתינוקות

איך אפשר להתמודד עם חוסר השינה אחרי הלידה?

ומה בינתיים? איך אפשר להתמודד עם חוסר שעות שינה במציאות שלא מותאמת לנשים אחרי לידה? אני חושבת שזאת שאלה משמעותית שהתשובה אליה משתנה מאישה אחת לשנייה. עבורי, מעבר לחלוקה של הלילות עם בן הזוג שלי (לא הנקתי), עזר לי לדבר על מה שאני מרגישה, לבדוק מה אני צריכה, להרפות מהמון משימות, לוותר על מחויבויות משפחתיות, לחזק את עצמי על דברים שאני מצליחה בהם, ולבדוק מה שלומי באופן קבוע. נשים אחרות צריכות דברים אחרים ודרך הקשבה אישית אפשר לבדוק מהם.

תמיד אפשר לחשוב על פיתרונות יצירתיים להתמודדות עם חוסר השינה, תמיד אפשר לבדוק מה יכול לעזור לעבור את היום ביותר קלות, אבל לא תמיד אפשר לשנות את המציאות של חוסר שינה. זה מצער וכואב, אבל פעמים רבות זאת המציאות עד שהתינוקות יתחילו לישון בלילה. יחד עם זאת, עצם המודעות להשפעה של חוסר השינה על המצב הרגשי היא חשובה וקריטית ומפחיתה במידה ניכרת את האשמה, שמופיעה במידה ניכרת כשהמצב הרגשי לא פשוט. כשיש מודעות לכך שיש קשר בין חוסר שינה למצב רגשי, כך יש יותר סיכוי שנשים פחות יאשימו את עצמן על מצב רגשי לא קל אחרי הלידה.

כשהאשמה פוחתת אפשר ליצור מערכת יחסים טובה יותר עם הילדים וגם עם עצמנו כאמהות. על חשיבות המודעות לקשר בין חוסר שינה ומצב רגשי, ועל גורמים נוספים שמשפיעים על המצב הרגשי – אני מדברת בהרחבה בהרצאה הדיגיטלית שלי. דרך ההרצאה תוכלו להבין למה נשים מרגישות קושי רגשי אחרי הלידה, מדוע עולה בהן השאלה 'האם זה נורמלי מה שאני מרגישה?' ומה הדרכים האפשריות להתמודד עם השאלה ועם התחושות הלא פשוטות שעולות. ההרצאה מתאימה למי שרוצה להרגיש פחות אשמה, ובכך לאפשר לעצמה ליצור מערכת יחסים טובה יותר עם הילדים וגם עם עצמה כאמא.

 

אם יש לך שאלה או שאת רוצה להתייעץ, אשמח שתכתבי לי בהרחבה למייל שלי: medabrot.imahut@gmail.com

שלכן,

לימור אוסמי, מלווה רגשית בהורות, יוצרת האתר 'נשים מדברות אמהות'.

"אני אמא לתינוק, האם מה שאני מרגישה הוא נורמלי?"- הרצאה דיגיטלית

מאמר נוסף שיכול לעניין אותך:

כשאת לא מצליחה להגיע לשקט ולאיזון רגשי כשאת אמא לתינוק

 

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

הנקה קצרה: "החלטתי להפסיק לנסות. התייאשתי"

מאת : אמא רקפת

4 בספטמבר 201011 תגובות

מתוך אחרי לידה, הנקה

כשילדתי את בני לפני כמעט חצי שנה רציתי מאד להניק.
כשניסיתי להניק בפעם הראשונה, כמה שעות לאחר הלידה, הילד נצמד לשד וינק. אני לא יכולה לתאר את ההתרגשות שחשתי, את האהבה העצומה, את האושר הזה שאני מצליחה להזין מישהו אחר. אבל… אחרי שתי דקות הוא התחיל לצרוח. לא נצמד טוב לשד ולא הצליח לינוק כמו שחשבתי שיצליח.
לתינוקיה לא יכולתי לגשת בגלל הניתוח (עוד לא ירדתי מהמיטה וסבלתי מכאבים קשים). עזרה מהאחיות לא הצלחתי להשיג. ניסיתי להניק עוד כמה פעמים באותו יום, אבל זה גרם למפח נפש רציני לשנינו. הוא צרח.

מזל טוב לי! תינוקי בן שנה!

מאת : הכי אמיתית

10 ביולי 20116 תגובות

מתוך לכל אמא, תחושות כלפי הילדים

אני לא מאמינה שעברה שנה…

אני יודעת שזה נשמע הדבר הכי קלישאתי לומר, אבל אני באמת לא מאמינה,

וזה לאו דוקא מהמקום המחוייך והרומנטי של אם מרי- פופינסית שמתרפקת על ימי האימהות הראשונים….

זה בא ממקום שיש בו (היום….) כיף עם האימהות, ויש בו הנאה מהילד, ויש בו את ההרגשה שהוא באמת באמת ה- אוצר שלי,

ואת הידיעה שהוא הכי הכי הכי שבעולם….:)

(איזה כיףףףף שהגעתי למקום שאני אומרת את הדברים הללו….)

גמילה מהנקה: הצלחתי לגמול מהנקה, וזה לא היה נורא

מאת : שותפה למסע שלו

7 בספטמבר 20115 תגובות

מתוך אחרי לידה, הנקה

ועכשיו הוא מתחיל "גן". מסגרת. אחרי שנה + עם אימא בבית, אני צריכה "למסור" אותו למישהי אחרת שתגדל אותו במקומי, שתראה את כל הדברים החדשים שהוא עושה ואני רוצה לתת לו התחלה רכה ככל שאפשר. בלי להיות תלוי באמא לשעת הצהריים שלו בגן. אז זהו, הוא צריך להירדם בלעדיי ואני זו שצריכה לעשות זאת. לא אבא.