כשמה שעזר בעבר כבר לא עוזר כשאני אמא לתינוק

מאת : לימור לוי אוסמי

11 בפברואר 2019 | 0 תגובות

מתוך אחרי לידה, דיכאון אחרי לידה, מבט מקצועי, עזרה ודאגה לעצמנו, עמוד הבית, פחדים וחרדות אחרי לידה, קושי אחרי לידה, תחושות מגוונות אחרי לידה

 

בעקבות יומיים בהם הייתי די מוצפת רגשית ולא הצלחתי להתאזן כמו בדרך כלל, ובעקבות זה שמה שבסוף הכי עזר היה לעשות מדיטציה וללכת לים, עלו בי מחשבות לגבי הכלים לאיזון רגשי שזמינים לנו כשאנחנו אמהות לתינוקות.

חשבתי על זה שאנחנו חיות חיים שלמים עד שאנחנו הופכות להיות אמהות, חיים בהם אנחנו מלקטות לתוכנו אסטרטגיות וכלים שונים להתמודד עם מצבים רגשיים שונים, ואז מגיעה ההורות ואנחנו שמות לב שמה שעבד פעם כבר לא כל כך עובד.

מה שעבד פעם כבר לא כל כך עובד

יש המון סיבות לזה שמה שעבד פעם כבר לא כל כך עובד עכשיו, החל מזה שאין לנו מספיק זמן לעצמנו, אנחנו עייפות, שיש תינוק שצריך לטפל ועד לזה שמעולם לא התמודדנו עם מצבים רגשיים דומים או עם עוצמה כזאת של תחושות, ולפעמים גם השינוי הרוחני והרגשי שחל בנו עצום ואנחנו צריכות דברים שונים שיעזרו.

לוקח זמן להבין שמה שבעבר עבד עבורנו מעולה, כבר לא מתאים היום, אם זה בגלל המציאות שהשתנה, מצבים רגשיים שהשתנו או אנחנו שהשתנינו. לפעמים, יהיה מפח נפש לגלות ש'כלום לא עובד', אבל זה לא שכלום לא עובד, אלא שכנראה זה הזמן לבדוק מה הדבר או הדברים החדשים שיכולים לעזור.

אז כן, צריך לפעמים להיפרד (לתקופה או לתמיד) מאסטרטגיות שעבדו לנו בעבר, כמו להתנתק, לקפוץ לחופשה, להיפגש בספונטניות עם חברה, ללכת לים, לתרגל יוגה בערב, לעשות מדיטציה של שעה או לקחת יום חופש כדי לנקות את הראש. וכן, יש בזה קצת עצב להיפרד מהן, עצב מובן מאליו, שאפשר לשים לב אליו.

מה כן יכול לעזור?

האם זה אומר שאין כלים ואסטרטגיות אחרות שעובדות טוב אחרי הלידה ויכולות לעזור להתאזן ולהרחיב נשימה? בכלל לא, להיפך, ואנחנו יכולות להיפתח אליהם ולהתחיל לגלות אותם כשיש הסכמה או הבנה שמשהו חדש מבקש להיכנס למערכת ולהניח למה שעבד בעבר קצת בצד.

אני חושבת שאצל רוב הנשים אסטרטגיות והכלים להתמודדות אחרי לידה הם קטנים וזמינים יותר מתקופות אחרות, כאלה שלא צריך להוציא המון אנרגיה כדי להשתמש בהם. למשל:

  • להסב את תשומת הלב לנשימה, לקחת נשימות ארוכות דרך האף (נשימה מודעת).
  • לשתות משהו חם או להחזיק משהו חם (כמו כרית חימום, למשל).
  • להתקלח (כשאפשר 😊) .
  • לדבר עם חברה טובה, גם אם חמש דקות או בצורה מקוטעת.
  • להוריד אל הכתב את מה שמעורר או מציף בקצרה או בהרחבה.
  • לשמוע מוסיקה.
  • לזוז, לנוע, לרקוד.
  • להריח משהו נעים. למשל, קרם גוף או שמן אתרי.
  • לישון (כשאפשר 😊).
  • להיפגש עם אמהות לתינוקות.
  • להשתתף בקבוצה וירטואלית שאפשר לפרוק בה ולראות שנשים נוספות מתמודדות עם דברים דומים.

ועוד, ועוד, ועוד.

גם כשהמצב הרגשי מבקש ליווי רגשי או טיפול, לפעמים התקופה שאחרי הלידה מבקשת התאמות למצב החדש. למשל, לפעמים עולה צורך חדש ב:

  • התמקדות ב'כאן ועכשיו', מציאות של אחרי הלידה בלי לגעת בעבר או באזורי חיים נוספים בהרחבה.
  • ליווי רגשי בנוכחות עם התינוק.
  • ליווי רגשי בלי לצאת מהבית הבית. למשל, לבחור באשת מקצוע שמגיעה הביתה או לעשות מפגש בשיחות וידאו.
  • לקיים מפגשים בשעות הערב.
  • לעשות תהליך רגשי קצר מועד.

ועוד.

 

המפתח בעיניי הוא ההקשבה להשתנות, הקשבה למי שאנחנו היום, כפי שאנחנו. לבחון בכל יום או בכל תקופה מחדש מה מתאים לי, מה עוזר לי, מה יכול לתמוך בי, בלי להתאמץ ולנסות לגרום בכוח לדברים שיעבדו. העבודה הרגשית במסע ההתפתחות שלנו כאמהות מתחיל אחרי הלידה ומתחיל בלמידה כיצד לקבל את המציאות החדשה ואותנו החדשות כפי שאנחנו ומתוך זה לבדוק מה יהיה לנו הכי טוב ומרווח. זאת למידה, זה לוקח זמן, אבל זה לגמרי משתלם. אפשר להתחיל בצעדים קטנטנים, ובכל יום להוסיף עוד צעד אחד של התקרבות לעצמנו.

 

 

לימור לוי אוסמי, יוצרת האתר, מומחית למעבר הרגשי להורות.

על האפשרות להיפגש איתי.

ליצור קשר: Medabrot.imahut@gmail.comלדף הפייסבוק

לעוד דברים שכתבתי

 

נושאים קשורים :

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

מורכב

מאת : לימור לוי אוסמי

17 בפברואר 20130 תגובות

מתוך התבוננות, למידה, התפתחות, לכל אמא

אני, אני רק אני, עם מה שאני,

לומדת, חוקרת, מתפתחת, אבל

לא יודעת הכול,

ולפעמים מרגישה שלא יודעת כלום,

כי זה מורכב.

בשבילו את אלוהים

מאת : מאיה הובני שטיינמן

6 ביולי 20114 תגובות

מתוך לכל אמא, תחושות כלפי הילדים

בשבילו את אלוהים.

רואים את זה בעיניים שלו כשאת מחליפה

איתו מבטים

והוא מצפה לך שתדעי, גם אם אין לך.

הוא אומר לך: 'את

עימי,

את חשובה

ואת מיד חוזרת בתשובה'.

לכל השדים והשינויים

מאת : לי-את דנקר

18 בינואר 20133 תגובות

מתוך התבוננות, למידה, התפתחות, לכל אמא, מקצועניות מדברות

"שינוי", "שונה" איך שלא נקרא לשד הזה או "שינויים" כשמדובר בצמד שדים תאומים, הם יצורים המבליחים לחיינו מיום היוולדנו כאילו שגופנו או נשמתנו הם מסעדת גורמה משובחת, המכילה כל שדרוש לשד שרק הרגע יצא מן הבקבוק.

ומה הוא כבר יודע אם רק הרגע יצא? חוץ מאוכל הוא לא זקוק לדבר. כמו תינוק. רגע, אז מה חסר לנו בעצם כדי להתמודד עם שינוי, שהרי עם תינוק אנו יודעות בוודאות איך להתמודד ואם לא אז במי להיעזר כדי לדעת יותר. ומה ההבדל בניהם בכלל?