להרגיש לבד אחרי הלידה / לימור לוי אוסמי

מאת : לימור לוי אוסמי

14 בפברואר 2019 | 0 תגובות

מתוך אחרי לידה, אני אמא מספיק טובה?, חברות ובדידות, עמוד הבית

אמא

 

להרגיש לבד אחרי הלידה. אתמול צילמתי את התמונה הזאת, וכשהבטתי בה היא העלתה בי את הבדידות, את  התחושה של לבד אחרי הלידה. להרגיש שאני היחידה שמרגישה את מה שאני מרגישה כפי שאני מרגישה, להרגיש לא מובנת, לא ברורה, להרגיש שאני ייחודית בהיבט הלא-מחמיא של המילה. להיזכר בתחושה של הלבד אחרי הלידה ולשים לב איך זה מעלה בי זיכרון של עצבות, מין בלוז כזה, רפיון, כאילו העולם ממשיך לנוע ורק אני מרגישה צהבהבה, בלי להבין למה.

אני מסתכלת על הזקיפות של החיטה, ויכולה לשים לב שזה שונה מהשפיפות שלפעמים עולה עם תחושת הבדידות אחרי הלידה. הרי לפעמים תחושת הלבד אחרי הלידה מעלה התכנסות, התכרבלות, הנמכה, נרפות. מין רצון להיכנס לתוך המיטה ולהתכסות עד שהתחושה תעבור. אולי הזקיפות של החיטה מבטאת קבלה רדיקלית, מין תחושה שלא משנה אם אני היחידה שמרגישה את זה, אין בי בושה או חשש לגבי מה האחרים יגידו. אולי זאת התחושה שגם אם אף אחד בסביבה הקרובה שלי לא מבין או אמפתי, יש לה הבנה שמותר לה להרגיש.

זה מזכיר לי שיש נשים שפונות אליי ומצליחות לדייק בקשה נורא פשוטה ממני: את הלגיטימיות להרגיש. הן מבקשות לגיטימיות להרגיש את מה שהן מרגישות, הן רוצות להבין אם הן נורמליות, הן רוצות להבין אם משהו יכול לעזור להן, הן מבקשות להרגיש טוב יותר.

מגששות אחר אישור, רוצות לבדוק אם מה שהן חוות קורה לנשים נוספות בתקופה שאחרי הלידה, אבל אולי המילים שעוד לא הצליחו להתנסח מבקשות איכות פנימית של הזדקפות.

לבד אחרי הלידה

 

אם נושא התחושות של נשים במעבר להורות מעניין אתכן מבחינה אישית או מקצועית, מזמינה אתכן להקשיב להרצאה הדיגיטלית שלי בנושא "אני אמא לתינוק, האם זה נורמלי מה שאני מרגישה?", בה אני מרחיבה ומסבירה על התחושות הרווחות במעבר הרגשי להורות, ואיך אפשר להתמודד איתן.

אם יש לכן כל שאלה, תשלחו אליי למייל. אפשר וכדאי בהרחבה, כדי שאוכל באמת לעזור. זה המייל שלי: medabrot.imahut@gmail.com

שלכן,
לימור לוי אוסמי

מלווה רגשית אמהות

יוצרת האתר 'נשים מדברות אמהות'

 

 לדף הפייסבוק

לעוד דברים שכתבתי

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

נושאים קשורים :

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

טיפולי פוריות: האוטובוס בדרך להריון

מאת : ליטל אוהב ציון

9 בדצמבר 20105 תגובות

מתוך טיפולי פוריות, רוצות הריון

אסון האוטובוס והכמיהה לניסים מובילה אותי לכתוב את הפוסט הבא, על האוטובוסים שלי בחיים והכמיהה האין סופית הזו להרות ועל התחנות בדרך של טיפולי פוריות:

את נכנסת לכביש, חד סיטרי (ברוב הפעמים), לא סתם כביש, אלא HIGH WAY בדרך יש כל מיני סוגים של רכבים, אופנועים, מוניות ואוטובוסים.

קו אחד של אוטובוס הוא ה"קו הטבעי" זה הסוג שמאמין שיש קשר הדוק בין גוף ונפש, באוטובוס הזה תפגשו המון נשים לבושות לבן, בלי איפור ובלי לק, טבעיות ככל האפשר שעושות יוגה ו/או מדיטציה ו/או דמיון מודרך ו/או דיקור סיני.

איך זה הגיוני שאנחנו לא מצליחים לסגור את החודש?

מאת : שני אביטל-יעקב

15 בנובמבר 20114 תגובות

מתוך אמהות וקריירה, לכל אמא

אני בדרך כלל בנאדם מאוד אופטימי מטבעי, בעיקר מאז הלידה. רוב הזמן הכול ורוד ויפה וגם מה שלא בסדר- יהיה בסדר. אבל לעיתים האופטימיות, ללא הודעה מראש, בוחרת לצאת לחופשה קלה… ומשאירה אותי לבד, חשופה, עם מיליון חששות וחרדות.

אתמול היה היום הראשון של החופשה שלה… זה התחיל כשקיבלתי בבוקר טלפון מהבנקאית שלנו שאומר שככה אי אפשר להמשיך… אז הגענו אליה לפגישה ואנחנו בחריגה (שוב..) אז לקחנו הלוואה (שוב…) ואני מרגישה שאנחנו רק הולכים ומתדרדרים ובדרכנו גורפים איתנו את כל השלג בדרך והופכים לכדור שלג ענק שעלול כל רגע לפגוע בתחתית ולהתרסק…

טיפולי פוריות: משפטים שיכולים לשגע "מאותגרי פוריות"

מאת : ליטל אוהב ציון

30 בדצמבר 201014 תגובות

מתוך טיפולי פוריות, רוצות הריון

כאחת שעברה המון טיפולי פוריות בחייה – 24 מחזורי IVF (שעליהם תוכלו לקרוא בטוריי הקודמים) במהלכם התמודדתי, בהצלחה רבה יש לומר, עם תשובות שליליות לבדיקות הריון, כמעט על בסיס חודשי.

מתוקף היותי "כזו"…זכיתי לא פעם לשמוע משפטים שהצליחו לעצבן אותי ברמות שלא ניתן לתאר, אז היום החלטתי (בעזרתן של בנות מקסימות הנמצאות במצבי) לאגד את המשפטים הנ"ל כדי שכולכם תוכלו להנות מהפנינים…