לא רציתי לשכוח איך זה הרגיש להיות אחרי לידה

מאת : לימור לוי אוסמי

10 באפריל 2019 | 0 תגובות

מתוך אחרי לידה, חברות ובדידות, קושי אחרי לידה

 

"לפני שנה צילמתי את התמונה הלא כ"כ מחמיאה הזאת של עצמי. צילמתי אותה בגלל שידעתי שבשלב מסוים אתגבר על התקופה הזאת ולא רציתי לשכוח איך זה הרגיש באמת. התינוקת שלי הייתה אז בת חמישה וחודשים ועדיין לא ישנה בלילות. לא היה לי רגע לעצמי מאז שהיא נולדה. הייתי עייפה. כל כך כל כך עייפה. היה נראה לי שהיא כל הזמן רעבה והנקתי אותה בלי הפסקה. התחלתי להרגיש חסרת אונים.

היא סירבה לקחת בקבוק ואני זוכרת את היום הספציפי בו הצטלמתי, שבו אפילו לא הייתי מסוגלת להחזיק אותה מרוב שהייתי שבעה ממגע. הרגשתי מבודדת ובודדה. זה כאילו שהעולם ממשיך להסתובב ואני תקועה באותו מקום ועושה את אותן פעולות שוב ושוב. ידעתי שזה ייגמר מתישהו ואני ארגיש אחרת, אבל מתי? כמה זמן זה יימשך? רציתי להרגיש שוב כמו עצמי. ובעיקר, ממש רציתי לישון.

לפעמים כשיש לך תינוק אז אנשים מסביבך מאושרים בשבילך ומניחים שאת מרחפת על איזה ענן, ואני חושבת שאנחנו נוטות לשכוח לשאול אמהות שרק ילדו- מה שלומך באמת?

אם את מכירה אמא שילדה לאחרונה, תשאלי אותה מה שלומה, תזמיני אותה להתארח או תתארחי אצלה כדי שלרגע היא לא תרגיש מבודדת או נשכחת. ואם זו את שילדת ואת מתמודדת עם כל מיני תחושות- תדעי שאת לא לבד ואת תעברי את זה. תדברי על זה, תמצאי לך אשת מקצוע שמתאימה לך, תחפשי את העזרה שאת צריכה, אבל, אמא יקרה, אל תמשיכי לסבול בשקט".

**

פגשתי בטקסט והתמונה המרגשת הזאת באינסטגרם ומייד ביקשתי את רשותה לתרגם. היא אישרה. המילים והתמונה נגעו בי ממש בכנות ובפתיחות שלה, גם בכן?

 

 

לימור לוי אוסמי, יוצרת האתר, מלווה נשים במסע האמהוּת שלהן.

למפגשים איתי

לבלוג האישי שלי

נושאים קשורים :

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

אליסה בארץ הפלאות- על אוכל, שפע, רעב ותשוקה

מאת : ג'ני גיטלבנד

29 ביוני 20142 תגובות

מתוך גוף ומשקל, לכל אמא

לראשונה אכלתי לא מתוך רעב אלא מתוך כמיהה, השתוקקות, סקרנות ותאווה, נגלה לפני עולם של טעמים וריחות שלא פגשתי מעולם. הייתי יוצאת מכל ארוחה בקושי גוררת את עצמי החוצה, בכל פעם מבטיחה שזאת הייתה הפעם האחרונה שאני במצב שעוד חלקיק חמצן שינסה להיכנס עכשיו לבטני יפוצץ אותי לחלקיקים.

לטעום מהכל מבחינתי היה לחיות את החיים עד הסוף. ולבלוע את החיים עד הטיפה האחרונה נחשב למשהו שיעשה לי טוב. לא משנה שסבלתי מאוד מתחושת המחנק אחרי שבלעתי את כל העולם והדבר האחרון שזה עשה לי זה להרגיש טוב.

הילדה קיבלה חיסון

מאת : אמא אורית

10 בנובמבר 20109 תגובות

מתוך אחרי לידה, שיהיו בריאים

הילדה קיבלה חיסון. זו כבר הפעם השלישית שהיא מקבלת חיסון (אם לא סופרים את החיסון בביה"ח). אחרי החיסון חזרנו והסתגרנו בבית. אני בלחץ ובסרטים מתופעות הלוואי שעלולות להופיע בעקבות החיסון.

בהתחלה היא הייתה קצת ישנונית וחסרת מנוחה.

בערב היה לי פילאטיס. התלבטתי מאוד אם ללכת אבל כשראיתי שהיא חסרת שקט החלטתי להישאר בבית. לקחנו אותה לטיול בעגלה ותוך שניות היא נרדמה. ראיתי שהיא ישנה לה בשלווה ושוב התלבטתי אם ללכת. התייעצתי עם אמא שלי ובעלי ובסופו של דבר החלטתי ללכת לפילאטיס.

איך שהלכתי היא התעוררה.

מחשבות לקראת הלידה

מאת : נורית מלאכי

4 ביוני 20113 תגובות

מתוך הריון, יומן הריון

בוע 28, הזמן טס עד עכשיו, ועכשיו, הדבר היחיד שאני חושבת עליו, מבוקר ועד ליל, זו הלידה הקרובה. האם באמת הפעם אנצח את כל הסיכויים ואצליח ללדת לידה נרתיקית???

אני יודעת שגם אם הילדים שלי בחרו להיוולד בלידות קיסריות, זה לא אומר שאני פחות אישה, זה לא אומר שלא ניסיתי, וב"ה, שניהם בריאים, וילדים מקסימים. ברור לי שרק בעקבות 2 הניתוחים הגעתי לאן שהגעתי, למקצוע המדהים הזה של תמיכה, הכלה ואהבה ללא גבולות של נשים, ברור לי שרק 2 הניתוחים שלי הובילו אותי בדרך הזו למצוא את עצמי ואת ייעודי.

נעים לי להכיר

היי, איזה כיף שהגעת.

מעכשיו אפשר להתעדכן בקלות בתכנים החדשים על ידי קליק אחד.

תלחצי כאן: https://bit.ly/2HXueCm

להיות אמא לתינוק ולהרגיש שאני ברכבת הרים

כשמה שעזר בעבר כבר לא עוזר כשאני אמא לתינוק

כלי יעיל להתמודדות עם רגשות אשם