אני אמא לתינוק, למה אני מעמידה פנים שאני אמא מאושרת? / לימור לוי אוסמי

מאת : לימור לוי אוסמי

1 באפריל 2019 | 0 תגובות

מתוך אחרי לידה, אני אמא מספיק טובה?, מתמודדות עם נורמות וציפיות, עמוד הבית, תחושות מגוונות אחרי לידה

 

למה העמדתי פנים שאני אמא מאושרת?
למה לא אמרתי את מה שהרגשתי באמת?

את הסרטון הזה הקלטתי עבור הנשים המהממות שעד היום לא מבינות למה אחרי הלידה הראשונה הן לא סיפרו לאף אחד מה הן הרגישו באמת, שלא מבינות למה הן העמידו פנים שהכול ממש בסדר, למה הן שיחקו את המשחק של אמא מאושרת ונפלאה כשבפנים היה לגמרי אחרת.

באופן כללי, כשאנחנו לא מבינות למה התנהגנו באופן מסוים, זה יכול להביא לאשמה, לחוסר שביעות עצמית, לביקורת. בסרטון אני מדגימה איך אפשר לבוא אל אותו עניין (העמדת פנים, במקרה הזה) עם גישה אחרת- סקרנית, מתעניינת, שואלת, ולהיפתח להסברים חדשים שיכולים להרחיב את הלב ולהביא להמון הקלה.

הסרטון קצת ארוך יחסית לקודמים, אבל הרגשתי שחשוב להבין איך נקודת המבט הזאת מיושמת וכמה נימוקים פנימיים יכולים להגיע עבור אותה התנהגות בדיוק. בעיניי, זה מאוד מלמד.

ומה פשר הפרחים על הראש?
ההסבר על ההתחלה  

 

אם נושא התחושות של נשים במעבר להורות מעניין אותך מבחינה אישית או מקצועית, אני מזמינה אותך להקשיב להרצאה הדיגיטלית שלי בנושא "אני אמא לתינוק, האם זה נורמלי מה שאני מרגישה?", בה אני מרחיבה ומסבירה על התחושות הרווחות במעבר הרגשי להורות, ואיך אפשר להתמודד איתן.

אם יש לך כל שאלה, תשלחי אליי למייל. אפשר וכדאי בהרחבה, כדי שאוכל באמת לעזור. זה המייל שלי: medabrot.imahut@gmail.com

שלכן,
לימור לוי אוסמי

מלווה רגשית אמהות

יוצרת האתר 'נשים מדברות אמהות'

 

 לדף הפייסבוק

לעוד דברים שכתבתי

 

 

 

This post has 3 Simple Fields-fields attached. Show fields.

השאירי תגובה

אולי יעניין אותך לקרוא גם :

מי עשתה את ההחלטה ללדת בבית ? אני או היא ?

מאת : מירב שרייבר

29 בינואר 2012תגובה אחת

מתוך לידת בית, סיפורי לידה

אגתה כבר בת 9 חודשים. היא ערנית וסקרנית ונראה שהיא יודעת מאד מה היא רוצה וצריכה. את זה כבר חשתי בבטן. ידעתי שיש לה אישיות חזקה. איך? התנועות שלה היו מאד מפוקסות. כשלא אהבה משהו, כמו מוסיקה חזקה או ריח סיגריות, הייתה בועטת מבפנים, כשרצתה שאוכל משהו או אשתה, הייתה מתנועעת בחוסר נחת ומעירה אותי באמצע השנה כדי לאכול. כשעמדתי קרוב מדי למערבל כדי להכין עוגה, היא סימנה לי בברור, שהרעש חזק לה מדי ושאתרחק.

איך הבנתי מה היא אומרת או צריכה ממני? התחושה הייתה שהיא מדברת איתי בלי מילים. לא הייתי צריכה לנחש או לנסות להבין. זה היה חד וברור. זו לא הייתי אני שחשבתי עבורה, אולי זה לא נעים לה, היא פשוט דיברה איתי.

אני מנסה לחזור אחורה להחלטה שלי ללדת בבית ואני שואלת את עצמי, אז מי בעצם עשתה את ההחלטה הזאת, אני או היא? אף פעם לא חלמתי או דמיינתי ללדת בבית. לא הכרתי אף אחת שילדה בבית. אמא שלי אחות בבית חולים והדרך לבית היולדות באיכילוב היה די ברור עם כל הקשרים שיש לנו שם. אך הסיפור שלי מוביל אותי לאיטליה, שם חייתי בארבע שנים האחרונות, שם התאהבתי, הריתי וילדתי.

לא מסוגלת לשתף במחשבות על הפלה

מאת : אמא אנונימית

16 בינואר 20129 תגובות

מתוך הפלה, אובדן הריון, הריון, יומן הריון

שוב זה קורה… שוב איחור במחזור, בדיקת הריון, שני פסים….כל הדאגות והחששות שקדמו לבדיקה נעלמו והחליפה אותם שמחה גדולה- עוד חיים נוצרים בתוכי!

זה לא היה מתוכנן.

לפני כ 4 חודשים מאוד רצינו והפסקנו עם הגלולות, אבל אז השיקולים הכלכליים גברו על הרצון והחלטנו לחכות. הקטנה שלנו רק בת שנה ו 3 חודשים, איך נסתדר עם 2 תינוקות בבית? עלויות של גן, סימילאק, חיתולים וזה רק בשוטף… עוד לא הספקתי לחזור לגלולות וכבר זה נקלט.

בהריון הראשון זה לקח כמעט שנה, לא חשבתי שהפעם זה יקרה כל כך מהר, לא הייתי מוכנה לזה! האמת, שהרגשתי ברגע שסיימנו לעשות אהבה… הייתה לי תחושה שלא ניתנת להסבר, תחושה שלא הייתה לי בהיריון הראשון ובחרתי להתעלם ממנה…

כשסיפור הלידה נשמע רגיל, אבל התחושה שלך היא אחרת- חלק א'

מאת : קרן פרידמן גדסי

24 בנובמבר 20106 תגובות

מתוך סיפורי לידה, עיבוד חוויית הלידה

יש משהו מאיים כאשר היא אומרת בקול רם שהרגישה חסרת אונים בלידה, שהיה שם פחד משתק, בדידות תהומית.

זה יכול לאיים על 'סיפור הלידה הטובה'. זה יכול לאיים על תחושת המוצלחות שהיא רוצה להחזיק בתוכה, אולי זה מאיים על התחושה שלה כלפי האיש שלה. אם תגיד שהרגישה לבד, מה זה אומר עליו ? הוא הרי היה כל כך מקסים בלידה וניסה לעזור, איך היא יכולה להגיד שהרגישה שם לבד?

"אני אפילו לא יודעת למה אני בוכה", היא אולי תאמר.